פלוני ואח' נ' פלוני

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.11.2017 (רמ"ש 10320-09-17, השופט ש' שוחט), ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 4.7.2017 (תמ"ש 31326-07-15, השופטת ס' אופק).

רקע והליכים קודמים

2.  מקורה של הבקשה דנן בסכסוך ירושה שהוביל להליך שבו ביקש המשיב להעמיד לבחינה את שאלת זהותה של אמו.

3.  הסכסוך נסב על ירושתה של ג' מ', שנולדה בשנת 1931 בעיראק ונפטרה בשנת 2010 (להלן: המנוחה). המנוחה הייתה נשואה למבקש 1 ועל-פי מרשם האוכלוסין השניים היו הורים לשלושה ילדים, הם המבקשים 4-2. המשיב, יליד 1950, רשום במרשם האוכלוסין כבנה של ש' מ' – אמה של המנוחה. עם זאת, כפי שיתואר להלן, לטענת המשיב הוא למעשה בנה הביולוגי של המנוחה, ואילו ש' מ' היא סבתו.

4.  לאחר מותה של המנוחה המבקש 1 הגיש בקשה למתן צו ירושה, שאליה צרף תצהירי הסתלקות מהעיזבון מטעם ילדיו, המבקשים האחרים. בהמשך לכך, ביום 1.12.2011 ניתן צו ירושה לפיו המבקש 1 הוא היורש היחיד של עזבון המנוחה בשלמותו.

5.  ביום 15.7.2015 הגיש המשיב תובענה לקביעת אמהות שבה עתר למתן סעד הצהרתי לפיו המנוחה היא אמו, ולא ש' מ'. בהמשך לכך, ביקש המשיב להורות על תיקון צו הירושה של המנוחה כך שיירשם כיורש של 1/8 מעיזבונה, על-פי כללי הירושה על-פי דין.

6.  בעיקרו של דבר, טענתו של המשיב היא שעובר לעלייתה לישראל מעיראק, הרתה המנוחה לאדם שאמה, ש' מ', עבדה אצלו בעבודות משק בית (להלן: האב הנטען). לטענתו, לאחר עלייתה של המשפחה לישראל הוא נרשם כבנה של ש' מ', שהיא למעשה סבתו, ואף גדל כבנה. בהמשך, כך נטען, נישאה המנוחה למבקש 1 והקימה עמו משפחה. המשיב טען כי כאשר נחשף לסוד המשפחתי וניסה לברר את פשרו הוא הושתק על ידי בני משפחתו, ובהמשך לכך חווה משברים נפשיים קשים. מנגד, המבקשים טענו כי דין תביעת המשיב להידחות על הסף מחמת התיישנות ושיהוי.

7.  להשלמת התמונה יצוין כי בעמדה שהוגשה מטעם משרד הפנים לתביעת המשיב הודגש כי המשרד אינו מתנגד לביצוע בדיקה גנטית לבירור האמהות, שכן לא עולה במקרה זה חשש לממזרות. כמו כן, משרד הפנים פירט בעמדתו מהו האופן שבו יש לערוך את בדיקת הרקמות (בעדיפות ראשונה – מול דגימה של המנוחה; בעדיפות שנייה – מול דגימות של בני משפחה אחרים).