פלוני ואח' נ' פלוני ואח'

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 24.11.2020 (רמ"ש 57111-07-20, השופטת ג' לוין), ובצדה בקשה לסעד זמני. בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 6.7.2020, בגדרה נדחתה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 15.6.2020 (תמ"ש 4930-08-15, סגנית הנשיא, ר' קודלר-עיאש)

רקע והליכים קודמים

2. ברקעה של הבקשה דנן הליכים משפטיים שונים המתנהלים בעניינה של המבקשת 2, הסובלת ממחלה קשה ונזקקת לטיפול סיעודי קבוע (להלן: החסויה). המבקש 1 (להלן: המבקש) הוא בעלה. המשיבים הם בני משפחה אחרים של החסויה – אביה, אמה ואחותה – וכן משרד הרווחה. כבר בפתח הדברים יצוין כי עיון בבקשה ובהליכים שקדמו לה מלמד על נסיבות החיים המורכבות המלוות את המקרה, נוכח מחלתה של החסויה והמצב הכלכלי הקשה שבו היא נתונה כתוצאה מכך. יצוין עוד כי בשנים האחרונות מנהלים הצדדים הליכים משפטיים רבים וסבוכים, שפירוטם אינו נדרש כאן.

3. ביום 13.1.2014 מונה המבקש כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של החסויה בהתאם לצו שנתן בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (א"פ 39072-01-12, השופטת (כתוארה אז) ח' מטלין), לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. בחודש אוגוסט 2015 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית נגד הוריה של החסויה ואחותה (תמ"ש 4930-08-15; להלן: התביעה הנזיקית). בתביעה זו נטען כי בני המשפחה הסתירו ממנו ומן החסויה מידע הנוגע למחלה שממנה היא סובלת באופן שמנע גילוי מוקדם שלה.

4. עוד יצוין כי בחודש דצמבר 2015 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות בשמה של החסויה כנגד הוריה ואחותה על רקע היזקקותה לתמיכה כלכלית (תמ"ש 40013-12-15; להלן: תביעת המזונות). בית המשפט לענייני משפחה דחה תביעה זו על הסף בקבעו כי יש להגישה באמצעות אפוטרופא לדין. בהמשך לכך, מונתה לחסויה אפוטרופא לדין על-ידי בית המשפט המחוזי (עמ"ש 2436-04-16) וזו הגישה בשנת 2016 תביעת מזונות מתוקנת נגד המבקש עצמו, נגד בנם הבכור של המבקש והחסויה, וכן נגד הוריה של החסויה ואחותה. במסגרת ההליך, בהחלטות שניתנו ביום 5.4.2017 וביום 13.8.2017, חייב בית המשפט לענייני משפחה את הנתבעים בתשלום דמי מזונות זמניים לצורך הטיפול בחסויה, למעט האם הסובלת בעצמה ממצב רפואי דומה.

5. להשלמת התמונה יצוין כי בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים שנסבו על אופן תשלום המזונות הזמניים. במסגרת זאת, המבקש נקט בהליכים שונים לצורך מינויו כאפוטרופוס לדין של החסויה לעניין הליכי ההוצאה לפועל של חיוב המזונות. בין היתר, בחודש פברואר 2019 המבקש הגיש אף עתירה בעניין לבית משפט זה (בג"ץ 816/19 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.2.2019)). בתמצית יצוין כי עתירה זו נדחתה לאחר שהומלץ למבקש לפנות אל גורמי הסיוע המשפטי על מנת לבחון נקיטתו של הליך אחר המתאים בנסיבות העניין.

ההליך הנוכחי

6. מקורה של הבקשה דנן בתביעה שלישית שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ביום 25.5.2017, ובה עתרו אביה ואחותה של החסויה (בשמם, כמו גם בשם האם) לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף ולרכוש (א"פ 54920-05-17; להלן: תביעת האפוטרופסות). בעיקרו של דבר, נטען בתביעה כי המבקש אינו מקדם את הטיפול בגופה וברכושה של החסויה אלא מנצל את מעמדו לקידום טובתו האישית. עוד נטען כי התנהלותו הכלכלית של המבקש הובילה ליצירת חובות כבדים, שבגינם מתנהלים נגדו ונגד החסויה הליכי הוצאה לפועל. להשלמת התמונה יצוין כי במהלך ההתדיינות חזרה בה האחות מבקשתה לביטול מינויו של המבקש כאפוטרופוס לגוף. מנגד, המבקש טען כי בני המשפחה האחרים אינם מעורבים באופן תדיר בחייה של החסויה וכי התביעה הוגשה על רקע חיוב המזונות שנפסק לחובתם. המבקש טען עוד כי טובתה של החסויה מחייבת כי האפוטרופוס יהיה אדם קרוב אליה, והוסיף כי הוא דואג במסירות לכל מחסורה ולקיומו של מערך טיפולי צמוד המלווה אותה בבית מגוריהם. המבקש אישר כי מצבם הכלכלי קשה, אך הוסיף כי הדבר נובע בין היתר ממצבה הרפואי של החסויה הכרוך בהוצאות כלכליות גדולות, לצד העובדה שהיא אינה יכולה לעבוד. בלב ההתדיינות עמדה מחלוקת נוספת בעניין המסגרת הטיפולית המתאימה לחסויה. בעוד המבקש מחזיק בעמדה כי טובתה מחייבת את הישארותה בבית המגורים המשפחתי, בטיפול צמוד של שתי מטפלות, האב והאחות טענו כי יש להורות על הוצאתה של החסויה למסגרת חוץ-ביתית, במוסד המותאם לצרכיה.