פלג נ' גרינהויז-לנדוי, כונס נכסי ואח'

החלטה

1. בפני בקשתה של המבקשת, ליתן לה רשות ערעור על החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל הורוביץ דניאל מיום 18.04.13 שניתנה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-2078807-1 , בה נדחתה התנגדות המבקשת לבקשת הכונס לפינוייה מהנכס הידוע כגוש 11779 חלקה 55 הנמצא במושב בת שלמה, וניתנה הוראה על המשך הליכי הכינוס על הזכויות בנכס הרשומות על שם המבקשת והגרוש שלה.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו:

2. בתאריך 05.03.13 נפתח תיק ההוצאה לפועל למימוש זכויות המבקשת ומשיב 2 בנכס.

המבקשת ומשיב 2 הסדירו את חוב הפיגורים בהלוואה ולכן עוכבו הליכי מימוש הנכס.

לצורך פירעון חובות המבקשת ומשיב 2 לנושיהם וכפועל יצוא מבקשת בנק הפועלים למנות כונס נכסים מטעמו למימוש הנכס לשם פירעון חוב המשיב 2 כלפיו, בתאריך 14.12.11 מונה משיב 1 ככונס הנכסים.

המבקשת ביקשה ממשיב 1 לבטל את הליכי הפינוי ולעכב את המשך ההליכים על מנת שתבדוק התכנות לסילוק כלל חובותיה ורכישת זכויות משיב 2 בנכס כשהוא פנוי, הליכי הפינוי הושהו.

בתאריך 10.01.13 התקבל מכתב ב"כ המבקשת לפיו סילקה המבקשת את מלוא החוב לנושה המובטח ולבנק איגוד לישראל בע"מ, וכי היא מבקשת לערוך שומה חדשה לנכס, הפעם כתפוס, וכן ליתן לה אישור כי הליך הכינוס אינו חל על חלקה, וזאת לצורך רכישת חלקו של משיב 2 כתפוס הואיל והיא מחזיקה בנכס.

בתאריך 03.02.13 הגיש כונס הנכסים דוח לתיק ההוצאה לפועל , בו ביקש בין היתר ליתן צו פינוי כנגד המבקשת.

בתאריך 11.03.13 הגישה המבקשת תגובה לדוח הכונס ולבקשה לפינוי ובקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל ולביטול צו הכינוס.

במסגרת ההתנגדות והבקשה לסגירת התיק , טענה המבקשת כי אין בסיס להמשך הליכי ההוצאה לפועל והכינוס כנגדה, ויש לבטל את צו מינוי כונס הנכסים כנגדה ולסגור את תיק ההוצאה לפועל האחרון שנותר.

בתאריך 07.04.13 הגיש כונס הנכסים לתיק ההוצאה לפועל , את תשובתו לתגובת המבקשת לדוח ואת התנגדות שלה למתן צו פינוי.

בתאריך 14.04.13 הגישה המבקשת בקשה לרשם ההוצאה לפועל שיאפשר לה להגיב תוך 14 יום לתשובת הכונס מיום 07.04.13 .

בתאריך 18.04.13 נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה לפיה הוא לא מאפשר למבקשת להגיב לתשובת הכונס מיום 07.04.13.

בתאריך 18.04.13 נתן כבוד הרשם את החלטתו נשוא בקשת רשות הערעור.

בתאריך 24.04.14 נתנה המבקשת המחאה לפקודת הנושה המובטח לסילוק מלוא יתרת הלוואה שניתנה לה על ידי הבנק.

טענות המבקשת:

3. המבקשת טוענת כי כבוד הרשם לא אפשר למבקשת להגיב לתגובת הכונס מתאריך 07.04.13 , וזאת למרות שהכונס העלה כנגדה בתגובתו טענות חדשות , אשר לא נכללו במסגרת הדוח והבקשה לפינוי וטענות אלו מהוות הרחבת חזית, והיה על כבוד הרשם לאפשר למבקשת להגיש תשובה לטענות הנ"ל, ולכן יש לבטל את החלטתו, וכי משיב 2 זייף את חתימותיה על ההמחאות מחשבונה הפרטי של המבקשת.

המבקשת טוענת כי שילמה את מלוא חוב תיק ההוצאה לפועל וכי נכון למועד החלטת הרשם בתאריך 18.04.13 היתרה לסילוק ההלוואה שמועד פירעונה עדיין לא הגיעה , הייתה בסך של 2,112 בלבד, וכי בתאריך 24.04.13, בסמוך לאחר שנודע לה על החלטת כבוד הרשם שילמה המבקשת לבנק סך של 2,112 ₪ , לסילוק מלוא יתרת ההלוואה, ולכן הנימוק המרכזי של כבוד הרשם לכך שלא סגר את התיק ואי ביטול הליכי הכיוס , כבר לא מתקיים ולכן יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולבטל את הליכי הכינוס על הנכס.

המבקשת טוענת כי טעה כבוד הרשם בקביעתו כי המבקשת וילדיה אינם דיירים מוגנים בנכס וכי חלים עליהם הגנות לסעיף 33 לחוק הגנת הדייר ו/או סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, שכן על פי הדין והפסיקה היא נחשבת כדיירת מוגנת בנכס ולכן לא ניתן לפנות אותה או לחילופין חלה עליהם הגנה לפי סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, וכי על פי הלכת "כובשי" , אין לפנות את אשת החייב או ילדיו מנכס בו הם מתגוררים, וכי בענייננו מדובר במשק חקלאי ולכן סעיפים 38 (ה) ו 39 מעניקים הגנה רחבה יותר למשק חקלאי מאשר לדירת מגורים , וההגנה חלה גם כאשר מדובר בזכויות של בר רשות , לתחולת ההגנה מספיקה העובדה כי מדובר באדמה חקלאית.