פירט מנחם ואחרים... נ' אקסלנס נשואה ניהול השקעות בע"מ ואח'

פסק דין

1.ה"ה מנחם, מעין ומירב פירט (שיכונו להלן: "המבקשים") הגישו נגד הנתבעת תביעה ובקשה לאישורה כתביעה ייצוגית.

בהחלטה מיום 4.4.11 (להלן: "ההחלטה") אושרה הגשת התביעה הייצוגית. הקבוצה המיוצגת הוגדרה כ"כל אדם ו/או תאגיד אשר ניהל תיק השקעות באמצעות ה[נתבעת] בין התאריכים 10.2.06 ועד למועד הגשת הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, אשר נגבו ממנו עמלות שכולן ו/או חלקן הוחזר למשיבה מאת חבר הבורסה, ובלבד שמנהל ההשקעות לא קיבל מראש ובכתב את הסכמתו של הלקוח להחזר העמלות ולשיעורן". התובעים אושרו כתובעים המייצגים ובאי-כוחם - כבאי-כוח הקבוצה.

העובדות

2.העובדות הרלוונטיות לתביעה פורטו בהחלטה, ולכן יפורטו להלן בתמצית.

עניינה של התביעה הוא החזרי עמלות שקיבלה הנתבעת, המנהלת תיקי השקעות עבור לקוחותיה מחברי בורסה, מבלי שקיבלה את הסכמת לקוחותיה לשיעור החזר העמלות.

3.לקוחות המתקשרים עם חברה לניהול תיקי השקעות כמו הנתבעת, משלמים לה שני סוגי עמלות: דמי ניהול המשולמים למנהל ההשקעות; ועמלת ביצוע פעולות, המשולמת לחבר הבורסה אצלו מתנהל החשבון (לרוב בנקים). גובה עמלת ביצוע הפעולות משתנה בהתאם להיקף תיק ההשקעות של הלקוח.

לרוב, מנהלים מנהלי ההשקעות תיקים בעלי היקף גדול. לכן עמלת ביצוע הפעולות אותה הם נדרשים לשלם לחבר הבורסה היא בדרך כלל בשיעור נמוך משיעור העמלה שהיה משלם לקוח 'רגיל' שאיננו מנהל השקעות בהיקף גדול. על-פי הסכמים בין מנהלי ההשקעות לבין חברי הבורסה, מקבלים לעיתים מנהלי ההשקעות החזר של חלק מעמלות הביצוע שהלקוח העביר לחבר הבורסה – את ההפרש בין עמלת הביצוע הגבוהה שאמור לשלם לקוח רגיל, לבין עמלת הביצוע הנמוכה שמשלם מנהל ההשקעות בפועל. הפרש זה המוחזר על ידי חבר הבורסה למנהל ההשקעות מכונה "החזר עמלות".

4.סעיף 17(ב)(3) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות"), מסדיר את אפשרות קבלת החזר העמלות על ידי מנהל ההשקעות. הסעיף קובע כי האפשרות לקבלת החזר עמלת קנייה או מכירה על ידי מנהל תיקים מאת חבר בורסה, מותנית בכך ש"הלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו".

5.בס' 12 להסכם ייעוץ וניהול תיק השקעות בו התקשרה הנתבעת עם הגב' שירה פירט ז"ל (להלן: "המנוחה". המבקשים שהגישו את בקשת אישורה של התביעה כתביעה ייצוגית הם בן זוגה ובנותיה) ביום 18.4.05 (להלן: "ההסכם" או "הסכם 2005"), ישנה התייחסות לנושא החזר העמלות על ידי הבנק – חבר הבורסה. הסעיף קובע כי:

"12.1 הלקוח מצהיר כי ידוע לו והוא מסכים כי מנהל התיקים יהיה זכאי לטובת הנאה שהינה קבלה של כל או חלק מהעמלות שנגבות על ידי הבנק בגין פעולות המתבצעות בחשבון הבנק, מעמלות קניה ומכירה של ניירות ערך, מעמלות ההפצה המשולמות בגין רכישת ניירות ערך מהנפקה על פי תשקיף, מעמלות בגין החזקת מק"מ בחשבון הבנק, מעמלות דמי שמירת נייר ערך בחשבון הבנק ומעמלות המרת מט"ח.

12.2 הלקוח מסכים בזאת כי החזר העמלות יהיה שייך למנהל התיקים בלבד, והלקוח מוותר בזאת על כל זכות בקשר להחזר העמלות.

12.3 החזר העמלות הוא בנוסף לדמי הניהול האמורים בסעיף 11 לעיל" (ההדגשה שלי – ר.ר.)

6.התובעים טענו סעיף זה אינו מהווה הסכמה להחזר העמלות כנדרש בסעיף 17(ב)(3) הנ"ל, משום שלא מצוי בו השיעור המדויק של ההחזר. הנתבעת הפרה, על פי הטענה, את סעיף 17(ב)(3) הנ"ל, כשגבתה מחברי הקבוצה – לקוחותיה (שיכונו להלן גם: "הלקוחות") – סכומי עמלות גבוהים, מבלי לקבל את הסכמתם לשיעורו של החזר העמלות המוחזר אליה על ידי חברי הבורסה.

ההחלטה

7.בהחלטה נקבע כי הנתבעת גבתה עמלות מחברי הקבוצה, וקיבלה החזרי עמלות בניגוד לסעיף 17(ב)(3) לחוק. סעיף 17(ב)(3) לחוק תוקן במסגרת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005 (להלן: "התיקון"). במסגרת התיקון נוספה בין היתר הדרישה לקבלת הסכמת הלקוח לשיעור החזר העמלות, ולא רק לעצם קבלת ההטבה על ידי מנהל התיקים. תוספת זו, כמו גם מהות החוק במסגרתו תוקן התיקון, מעידים על כך שהתיקון לא נועד רק כדי למנוע ניגוד עניינים בין מנהל התיקים לבין לקוחותיו. מטרה זו היתה קיימת בסעיף 17 לחוק עובר לתיקון, בעוד שמטרת התיקון היתה להגביר את התחרות בשוק ייעוץ ההשקעות, ולהגביר את השקיפות כלפי הלקוח באשר לסכומי העמלות והחזרי העמלות.

8.מטרה זו תוכל להיות מושגת על-ידי קבלת הסכמת הלקוח לשיעור המדויק של העמלות המוחזרות, ואין לכן די בהסכמה שלו ל"רף עליון" או לטווח עמלות. רק אם הלקוח יהיה מודע לסכום המדויק של העמלה שמנהל ההשקעות מקבל כהחזר, הוא יוכל לערוך השוואה אמיתית בין העמלות שנגבות בפועל על ידי מנהלי התיקים השונים. גילוי מלא כזה אודות השיעור המדויק של ההחזר, יאפשר ללקוח לדעת מהו הסכום שנותר בידיו של מנהל ההשקעות, להשוות בין נתונים אלו ביחס למנהלי השקעות שונים, ולנהל משא ומתן מושכל עם מנהל ההשקעות לאור נתון זה.

כל הסכמה של הלקוח לקבלת החזר העמלות שאינה מפרטת את שיעורן המדויק של העמלות המוחזרות, איננה מגשימה לכן את התכלית הזו של החוק.

9.ההחלטה התייחסה לס' 12 להסכם 2005 – שבו על פי הטענה הוסכם על החזר העמלות. נקבע בה כי הסעיף אינו נוקב בשיעור המדויק של העמלות המוחזרות, אלא בטווח של "כל או חלק" מהעמלות. לכן הוא אינו מגשים את התכלית של הגברת התחרות בתחום ניהול ההשקעות.

10.עוד נקבע בהחלטה, כי לו היתה הנתבעת מיידעת את המנוחה, כנדרש בחוק, בדבר השיעור המדויק של העמלות המוחזרות על ידי חבר הבורסה, היה הדבר מאפשר למנוחה לדעת את השיעור המדויק של העמלות שהנתבעת קבלה בפועל. לו זה היה המצב, היה בידי המנוחה מלוא המידע, שהיה מאפשר לה לנהל משא-ומתן מושכל עם הנתבעת להפחתת גובה העמלות הנגבות על-ידיה, ולהתקשר עם הנתבעת בתנאים אחרים ובעמלות מופחתות יותר מאלה שנגבו ממנה בפועל.