ה ח ל ט ה
אקדמות מילין:
1. בעקבות בקשה שהוגשה, ע"י קבוצת עובדים שמשכורותיהם לא שולמו וכן ההסתדרות הכללית החדשה, לפירוקה של עמותת בית החולים הכללי משגב לדך, ירושלים (להלן:
"העמותה" או
"ביה"ח"), ומשדו"ח שהוגש ע"י המנהל המיוחד שמונה ע"י ביה"מ הצביע על כך שלא ניתן להמשיך ולהפעיל את ביה"ח עקב קשיים שונים, ובעיקר נוכח קשיים כספיים אליהם נקלעה העמותה וכשלון כלכלי בהפעלת ביה"ח, ניתן, ביום 1.3.01, צו פירוק זמני נגד העמותה, ורו"ח דורון שורר מונה כמפרקה הזמני.
החל מהתאריך האמור חדלה העמותה מלספק שירותים רפואיים (למעט שירותים הקשורים בניהול ארכיב, רשומות רפואיות וכיו"ב), וביום 9.12.02, לאחר שביה"ח נמכר ונוכח דו"ח אקטוארי שהצביע על כך כי מצבה הכספי של העמותה המשיך והתדרדר, ניתן ע"י ביה"מ צו פירוק קבוע.
2. העמותה, שעיקר פעילותה ועיסוקה היו בתחום המילדות, רכשה, כשנה לפני מתן צו הפירוק הזמני, פוליסת אחריות מקצועית מאריה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "
חברת הביטוח"). משפג תוקף הפוליסה - ביום 31.3.01 - ובהתייחס לעמדתו החד משמעית של ב"כ היועה"מ לממשלה, כי אין לחלק דיווידנדים כל עוד לא הובטח מקור לתשלום פיצויים לילודים שנפגעו ע"י ביה"ח או עובדיו בגין רשלנות רפואית, הורה ביה"מ על המשך רכישת כיסוי ביטוחי מחברת הביטוח במסגרת פוליסות ביטוח מסוג "יום הגשת התביעה", באופן המקנה לעמותה ולעובדיה הגנה מפני תביעות המוגשות בתקופת הפירוק.
3. מאז ניתן צו הפירוק עמד ב"כ היועה"מ באופן עקבי על עמדתו כי הוא מתנגד לחלוקת דיווידנד נוסף כלשהו לנושי העמותה, כל עוד לא הוסדר נושא הנושים הנזיקיים העתידיים, לרבות לאחר תום תקופת הפירוק.
בעיקר בהתייחס לעמדה זו, שב"כ היועה"מ ביסס אותה על האינטרס הציבורי, וכן על טובתם של עובדי ביה"ח ורופאיו שתביעות נזיקין תוגשנה נגדם ע"י נושים עתידיים ובהעדר כיסוי ביטוחי הם ימצאו עצמם מתמודדים ישירות מולן, הורה ביה"מ פעם אחר פעם על חידוש תוקף פוליסת הביטוח, תוך שבד בבד ניתנו הוראות לענין קיום מכרז ובדיקת הצעות לעריכת ביטוח אחריות מקצועית לשנים הבאות, לרבות אלה שלאחר תום תקופת הפירוק. דא עקא, עקב הקושי באיסוף וניתוח נתונים, שחלקם הגדול היה בלתי נגיש, ונוכח הסיכון המיוחד הכרוך בביטוח האמור, נרתעו חברות ביטוח ישראליות מהגשת הצעות לכיסוי ביטוחי לתקופה שלאחר הפירוק. בנסיבות אלו, ושוב עקב יזמתו ועמדתו החד משמעיים של ב"כ היועה"מ, הורה ביה"מ (כב' הנשיא ו' זיילר) כי תיערך מצגת ביטוחית לחיתום הסיכון ע"י מבטח משנה בחו"ל. עקב כך פנה המפרק אל מדנס סוכנות לביטוח בע"מ (להלן:
"מדנס"), המתמחה בביטוח אחריות מקצועית, שלקחה על עצמה להגיש מצגת כאמור, ואולם זו התמהמהה בהגשת המצגת, עקב קשיים שנקרו בדרכה, שכן, כפי שהתברר - לצורך הכנתה נדרשו נתונים שהשגתם כרוכה בהשקעת זמן וטרחה רבה.
4. נוכח נסיבות אלו - משהועבר התיק לטיפולי - הוריתי (בהחלטה מיום 10.4.05) על זימונו של נציג מדנס לדיון; כ"כ הוריתי כי המפרק יגיש, בתוך 30 יום, הצעה לחלוקת דיווידנד ביניים בסכום של כ-5 מליון ש"ח בין הנושים השונים.
התייצב נציג מדנס בביה"מ הוברר כי אין בידו להעריך משך הזמן שעוד נדרש לצורך הגשת המצגת, מה גם שלדבריו לא ברור כלל אם ניתן להשיג מלוא הנתונים הנחוצים.
משהוברר כי הסיכוי לקבלת מצגת חיתום בזמן הנראה לעין הינו קלוש, הושגה, במהלך הדיון, הסכמת נציג חברת הביטוח וכן ב"כ כל הצדדים כי עד להחלטה אחרת תחודש הפוליסה מידי חודש, עם הודעה מוקדמת לגבי החודש שלאחריו. זאת בהנחה שאמנם, בתוך זמן קצר ניתן יהיה לגבש הסדר נושים לחלוקת הדיווידנד, בדרכים אלטרנטיביות שהוצעו ע"י ביה"מ.
ואולם, אף כי לצורך זה קויימו שתי ישיבות נוספות, בסופו של יום התברר כי גם ההוראה לענין חלוקת דיווידנד ביניים לא נשאה פרי, משנוכח התנגדות ב"כ היועה"מ וכן המל"ל, לא הגיש המפרק הצעה כלשהי לחלוקת כספים.
משלא ניתן היה לקדם פתרון מוסכם, וגם נסיונות לקבל תמונת מצב ברורה של העלויות העלו חרס, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב בכל השאלות שנותרו במחלוקת, שעניינן האחריות הביטוחית וכן חלוקת הדיווידנדים לקבוצות הנושים השונות.
חלק א' - סוגית האחריות הביטוחית
5. כבר בישיבת ביה"מ מיום 9.12.02, בה נדונה הפיכת הפירוק הזמני לפירוק קבוע, הודיע ב"כ היועה"מ כי הוא מתנגד לחלוקת דיווידנד נוסף כלשהו כל עוד לא תושלם תמונת הביטוח. עמדה זו הנחתה את ב"כ היועה"מ לאורך כל המהלכים בתיק זה. כך, למשל, בישיבה מיום 29.10.03 (בפני ס' הנשיא, השופט ד' חשין), אמר ב"כ היועה"מ:
"זה תיק תקדימי לכל כיוון ולכן היועץ המשפטי לממשלה התייצב להליך. הדבר הובא לעניינו של היועץ. בכל זאת זה בית חולים שהתפרק. יש שאלות משפטיות נכבדות, שחברי גם לא מצא להם הד במשפט הישראלי; צריך לבדוק את כל שיטות המשפט... את השאלה יצטרכו לברר עד תום ועד אז הכספים צריכים להישאר בקופת הפירוק. לא מדובר בשאלה תיאורטית אלא מעשית..." (עמ' 5 לבש"א 2654/03).
יתר על כן, ב"כ היועה"מ לממשלה התנגד להצעת חברת הביטוח אריה לביטוח ביה"ח לתקופה של שבע שנים, שכן סבר שיש למצות תהליכי בדיקה להצעה לביטוח עד לתום תקופת ההתיישנות. יצויין כי בהתייחס לכך כי התביעות הצפויות הן ברובן תביעות של ילדים אשר נולדו בבית החולים ונפגעו במהלך לידתם ו/או בסמוך לאחר מכן, עומדת להם תקופת התיישנות כוללת של 25 שנים ממועד היוולדם, תוך שאפשר, כי תקופה זו תוארך במסגרת החריג הקבוע בסעיף 89 לפקודת הנזיקין (בהתייחס להתיישנות שלא מדעת) למשך 3 שנים נוספות.
6. לטענת ב"כ היועה"מ, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדיונים שקויימו (בפני הנשיא ו' זיילר, ס' הנשיא ד' חשין וכן בפניי), נוכח נסיבות תיק זה לפיו מפורק בישראל לראשונה בית חולים ליולדות, יש ליתן משקל ומעמד לנושים הפוטנציאליים של העמותה, שכן אלו ייוותרו בתום ההליך למול שוקת שבורה, כאשר ביטוח בית החולים לא יחול עוד על מקרים שארעו בביה"ח ולא דווחו למבטחת עד לתום מועד הביטוח (ביטוח מסוג של יום התביעה).
לטעמו ביטוח תאגיד רפואי הנמצא בהליכי פירוק מפני רשלנות רפואית מקצועית שהובילה לפגיעה בילודים קטינים - כאשר חלקם אף אינו יודע עדיין על פגיעתו - צריך לעמוד בראש מעייניו של ביה"מ, המופקד על האינטרס של הקטינים "שאין בידם לבוא ולהתייצב בפניו".עוד סבר, בניגוד לדעת העובדים והגמלאים, כי עמדתו זו מייצגת גם את טובתם, שבהעדר ביטוח עשויים לעמוד בפני תביעות אישיות שתוגשנה נגדם ע"י הנושים העתידיים, שכן, כדבריו, כל העת זורמות תביעות בגין פגיעות קשות ואילמלא הכיסוי הביטוחי היה החוב רובץ עליהם.