- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה
|
עמ"נ בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
14817-12-15
6.12.2016 |
|
בפני השופטת: ד"ר דפנה אבניאלי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מערערים: 1. יעקב שנל 2. חיה שנל 3. אורית בינג 4. ערן בינג 5. אליעזר רוזנבלום 6. יפה ששון 7. משה ששון 8. אברהם ששון 9. אריאל ששון 10. יעקב ששון עו"ד אברהם רוטשילד |
משיבה: הועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה עו"ד אילנה בראף-שניר |
| פסק - דין | |
החלטה יוצאת דופן של הועדה המקומית לתכנון ובניה, להתיר הקמתה של תחנת שאיבה לביוב במקרקעין שייעודם שטח לבנייני ציבור, הולידה תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
השאלה המרכזית בבסיס ערעור זה עוסקת במועד אשר בו קמה לבעל מקרקעין זכות להגשת תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התו'ב - האם במועד פרסום תכנית המייעדת מקרקעין כשטח לבנייני ציבור כהגדרתם בתכנית המתאר, או במועד קבלת החלטה על הוספת שימוש של תחנת שאיבת ביוב במקרקעין (על כל ההשלכות הנובעות מכך) – זו השאלה העומדת במרכזו של ערעור זה.
הערעור המנהלי הוגש בעקבות החלטתה של ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, לדחות על הסף ערר שהגישו המערערים, לאחר שנדחתה על הסף תביעתם לפיצויים, בנימוק כי המועד להגשת התביעה חלף זה מכבר. הערעור מתמקד במועד שבו ראוי היה להגיש את התביעה לפיצויים ולא בתביעה עצמה
הצדדים להליך
- המערערים הינם בעלים של מקרקעין, הידועים כחלקה 57 בגוש 6522 ומהווים חלק ממגרש מס' 203 בצומת רחובות המסילה ודב הוז בהרצליה (להלן: "המקרקעין").
זכויות הבעלות של המערערים נרשמו בלשכת רישום המקרקעין בנתניה .
הערעור הוגש תחילה נגד שני משיבים - ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה מחוז תל אביב (משיבה 1), אשר דחתה על הסף את עררם של המערערים, והועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה (משיבה 2).
המשיבה 1 נמחקה מן ההליך לבקשת הצדדים, שהסכימו כי מדובר בטריבונל מעין שיפוטי ולא ב"בעל דין". בהתאם למוסכם, התנהל הדיון בין המערערים לבין הועדה המקומית בלבד (להלן: "המשיבה" או "הועדה המקומית").
- על המקרקעין חלה תכנית מתאר הר/253א מיום 8.6.1961. בסעיף 5 לחלק ב' של התכנית, שכותרתו "פירוש מונחים" הוגדר המונח "בניין ציבורי" כדלקמן:
"בנין ציבורי – פירושו -בנין שאושר לשמש או המשמש או שנבנה או שהותאם לשמש, בין שימוש רגיל ובין שימוש ארעי, כבית כנסת, בית תפילה וכו', גן או מעון ילדים, בית יתומים, ספריה, פנימיה או כבית אשפוז של צדקה, בית נכים, בית מנוחה של זקנים, אולם תערוכות, אולם הרצאות, או כל בנין אחר שהועדה המחוזית עשויה לקבוע מפעם לפעם כבנין ציבורי" (ההדגשה לא במקור – ד.א) (להלן: "סעיף 5")
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>
