ע"ב
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
|
2260-06
18/09/2008
|
בפני השופט:
אורנית אגסי
|
- נגד - |
התובע:
ביאז'י מלי עו"ד לוי-אטינגר אודליה
|
הנתבע:
1. פרטנר תקשורת בע"מ 2. ברנר עמי
עו"ד אורלי אבירם
|
פסק-דין |
1. לפנינו תביעת התובעת, הגברת מלי ביאז'י כנגד מעבידתה לשעבר, חברת פרטנר תקשורת, (להלן: "החברה") ומר עמי ברנר שהיה באותה העת מנהלה הבכיר של התובעת ושימש כמנהל מרכז אגף רכזי אורנג' לשירות ומכירה בחטיבת הלקוחות של החברה.
טענתה המרכזית של התובעת הנה, להעברתה מתפקידה תוך הפלייתה לרעה עקב היותה בהריון, לאי השבתה לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה ולפיטורין שלא כדין, עקב היותה אם לילד.
הסעדים אותם היא תובעת הנם, פיצוי בגין הוצאתה לחופשה כפויה ללא תשלום לאחר תום חופשת הלידה, פיצוי כספי בגין אבדן הכנסה למשך 45 יום בהם לא הוחזרה לעבודתה בתום חופשת הלידה, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפסד השתכרות למשך 6 חודשים בשל פיטורין שלא כדין, הפרשי פיצויי פיטורין ופיצוי בגין עגמת נפש ופיצויים לדוגמא ו/או פיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה").
לטענת החברה, אין קשר בין היותה של התובעת בהריון ולאחר מכן אם לילד, לבין השינויים שחלו בתנאי העסקתה וסיום יחסי העבודה בין הצדדים. ההחלטה להעבירה מתפקידה נבעה משיקולים ענייניים ומקצועיים. לאחר תום חופשת הלידה החברה עשתה כל שלאל ידה כדי לשלב את התובעת חזרה לעבודתה ללא הועיל. לגבי סיום יחסי העבודה בין הצדדים נטען, כי התובעת התפטרה ולא פוטרה.
נעיר, כי התובעת הגישה את כתב התביעה יחד עם תובעת נוספת בשם אורית לפק. שתי התובעות עבדו כמנהלות בחברה. שתיהן טוענות לאפליה במקום עבודתן הן מחמת הריון והן מחמת הורות. טענותיהן מופנות לחברה ומנהליה הבכירים באותה העת - מר איציק אוחנה אשר שימש כמנהל הישיר של שתיהן, מר ברנר אשר שימש כמנהל חטיבת הלקוחות בחברה ומר חיים רומנו אשר שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל חטיבת השירות בחברה והיה מודע להתנהלות החברה כלפי התובעות באותה העת.
התובעות שתיהן טוענות טענות משפטיות זהות כאמור, להרעת תנאי עבודתן ופיטוריהן מחמת אפליה, הכל בניגוד להוראות חוק עבודת נשים התשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
יחד עם זאת, מדובר במסכת עובדתית שונה. לכן הוחלט, לשם יעילות הדיון שלא לפצל את הדיון בתביעות אך פסק דין יינתן בנפרד לכל אחת מהתובעות.
2.
ואלו הן העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות כמו גם מעדויות הצדדים והמסמכים אשר הוגשו לבית הדין:
א. התובעת עבדה בנתבעת החל מיום 1/12/98 ועד ליום 27/2/05. תנאי העסקתה הוסדרו בחוזה עבודה אישי. במועד תחילת עבודתה של התובעת בחברה, הייתה התובעת רווקה ללא ילדים.
ב. הנתבעת הנה חברה בע"מ המספקת שירותי טלפון סלולארי בישראל ובכלל זה שירותי מכירה, שירות תיקונים ושירותים שוטפים. מתן השירותים מתבצע בין היתר במרכזי שירות פרונטאליים - נקודת שירות טכני, מרכזי אורנג' ומרכזי שירות ומכירה.
ג. הנתבע 2 עבד בתקופה הרלוונטית כמנהל מרכז אגף רכזי אורנג' לשירות ומכירה בחטיבת הלקוחות בחברה. יצויין, כי מאז חודש נובמבר 2005 שימש הנתבע 2 כסגן סמנכ"ל חטיבת הלקוחות בחברה.
ד. התובעת החלה לעבוד בחברה בתפקיד מזכירת מנהל המכירות לעסקים באזור ירושלים.
ה. בשלהי שנת 2000 קודמה התובעת לתפקיד מנהלת נקודת השירות הטכני בתלפיות ירושלים, (להלן: "מרכז תלפיות"). מרכז תלפיות סיפק באותה העת שירות תיקונים בלבד. באותה העת שימש מר איציק אוחנה כמנהל מרחב ירושלים.
ו. בתפקידה כמנהלת מרכז תלפיות השתכרה התובעת שכר יסוד בסך של 5613 ש"ח בתוספת עמלות משתנות. במסגרת תנאי עבודתה הוענק לה רכב צמוד מהחברה.
ז. בחודש ספטמבר 2001 הורחבה נקודת השירות במרכז תלפיות והפכה למרכז שירות מכירה. כפועל יוצא מכך החל מרכז תלפיות לספק ללקוחות החברה מגוון שירותים ומצבת כח האדם בו גדלה.
ח. בחודש נובמבר 2003 נכנסה התובעת להריון. בחודש ינואר 2004 לכל המאוחר הודיעה התובעת באופן רשמי על הריונה.
ט. במהלך הריונה של התובעת (לטענת הנתבעת בחודש יוני 2004) הוצא מכרז לאיוש תפקיד התובעת במרכז תלפיות ונבחר לה מחליף קבוע. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם ההחלטה לפרסום מכרז והחלפת התובעת בתפקידה נבעה משיקולים עניינים או שמא משיקולים זרים.
י. ביום 20/7/04 ילדה התובעת את בתה הבכורה ויצאה לחופשת לידה.
יא. מתום חופשת הלידה - 13/10/04 החלה התובעת לשהות בחופשה ללא תשלום. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם הוצע לתובעת תפקיד ראוי לאחר תום חופשה הלידה.