פיצויים בגין לשון הרע ופגיעות של אם באב עקב טענות למסוכנותו

האם על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 400,000 ₪ בגין מעשים שהיא ביצעה במסגרת הליכי הגירושין שבין הצדדים ואשר לטענת התובע גרמו לו לעוגמת נפש רבה ולפגיעה בשמו הטוב?

א.         רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. מאז חודש אוקטובר של שנת 2011 מתנהלים הליכים משפטיים בין הצדדים בתביעות שהגישה הנתבעת (להלן גם: "האישה" או "האם" או "ע'") כנגד התובע (להלן גם: "האיש" או "האב" או "מ'") בנושא משמורת, איזון משאבים ומזונות.

2. ביום 24.9.13 ניתן פסק דין בתובענות וערעור שהגיש האיש על פסק הדין, תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי.

3. ביום 26.11.14 הגיש האיש את התביעה נשוא הליך זה בטענה כי במהלך ההליכים המשפטיים עוולה כנגדו האישה בכך שפרסמה כנגדו דברי לשון הרע, ובמעשים שונים שנקטה כנגדו, היא פגעה בו וקמה לו הזכות לפיצויים ממנה מכוח עוולת לשון הרע, עוולת הרשלנות, עוולת הנגישה, עוולת הפרת חובה חקוקה והפרת חובת תום הלב. לטענתו, "הנתבעת עשתה שימוש ציני ואכזר בילדיה והקריבה אותם על מזבח מלחמת החורמה שהכריזה באב ומשפחתו" (סעיף 1 לסיכומי התשובה).
4. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה שכל מטרתה לנסות ולפצות את התובע על "הנזק" שנגרם לו כתוצאה מפסק בדין בתביעה הרכושית שבו נקבע כי מגיע לה מחצית מהבית. לטענתה, התובע המתין שלוש שנים מאז תחילת ההליכים להגשת התביעה והעובדה שהוא לא טען על היום כי נגרם לו נזק כלשהו, מלמדת כי מדובר בתביעה שמטרתה "לנסות 'ולהחזיר' לעצמו את מה שלפי תפיסתו המעוותת "הפסיד" בהליך הקודם בין הצדדים". האישה טוענת כי "מבוקשה היחיד היה להגן על ילדיה ותו לא" (עמ' 1 לסיכומיה).

5. בקדם המשפט שהתקיים ביום 14.1.15 העמיד התובע את תביעתו על חמישה אירועים שלטענתו עוולה בהן הנתבעת כנגדו והם מזכים אותו בפיצויים ואלו הם:

(א)       הגשת תלונת שווא במשטרה

1. התובע טוען כי ביום 24.11.11 הגישה הנתבעת כנגדו תלונת שווא במשטרה. בתיאור האשמה שנכתב באישור על הגשת התלונה נאמר כי מדובר ב"תקיפה סתם – בן זוג" (נספח ב' לתביעה).