פיצוי נטו לפי סעיף 114 לחוק הירושה

בעניין עיזבון המנוחה כ.פ. ז"ל

הצגת המחלוקת:

האם סכום פיצוי שאח חייב לשלם לאחיותיו לפי סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 ייגזר לפי "שווי נטו" של המשק החקלאי של ההורים המנוחים (לאחר נכוי דמי הסכמה ומס שבח) או שמא ייגזר לפי "שווי ברוטו" של המשק, כפי שהוערך על ידי שמאי.

ובלשון אחר: האם ניתן לקבוע את סכום הפיצוי תוך הערכה של ניכויי מסים שלא אמורים להשתלם וינוכו מהמכירה או שמא יש לפסוק על פי השמאות הידועה של הנחלה כולל כל העלויות הכרוכות במקרה של מכירה לצד ג'.

הרקע:

1. ההורים המנוחים של הצדדים, כ.פ. וי.פ. היו בעלי זכויות השימוש וההחזקה במשק ** במושב ***. הבעלים של הזכויות היא מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל (להלן : "הנחלה" או "המשק החקלאי"). הזכויות בנחלה מוסדרות בהסכם חכירה המכונה "הסכם דו צדדי" בין האגו"ש לבין רמ"י. הסכם זה, כידוע הוא המסדיר את זכויות השימוש בנחלה וגם את הוראות הנחלתה ו/או העברתה בעקבות פטירה (להלן "ההסכם הדו צדדי").

2. יצויין כי גם לפי סעיף 13 לחוזה החכירה עם רשות מקרקעי ישראל, במקרה של פטירת ההורים, אמורות הזכויות במשק לעבור לבן אחד המסוגל והמקיים את המשק לפי הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן : "חוק הירושה") שפרשנותו או דרך יישומו יידונו בהמשך.

3. המנוחים הותירו אחריהם צוואות הדדיות בהן קבעו, כי לאחר פטירתם יועבר כל עזבונם לשלושת ילדיהם בחלקים שווים. הילדים הינם בעלי הדין שבכותרת (יכונו לפי שמותיהם הפרטיים : "א.פ. ", "ר.פ. " ו"י.פ."). ניתן צו לקיום הצוואות. בנוסף לנחלה, הותירו אחריהם ההורים המנוחים סכומי כסף לא מבוטלים ולעניין זה אין מחלוקת בין הצדדים כי הכספים אמורים להתחלק לפי ציווי ההורים.

4. אין חולק, כי אף אחד מבעלי הדין אינו עוסק בחקלאות כיום, אינו גר או מחזיק במשק חקלאי. עם זאת, בכל הנוגע לתובע 1 ניתנה הצהרה מטעמו (לבקשת בית המשפט), כי בכוונתו לעבור לגור בבית הורים ולחיות במשק. לא ראיתי חולקין על הודעה זו מצד הנתבעת.

5. ובכן על שום מה התביעה? על שום כך שאין הסכמה בעניין אופן פרשנותו או יישומו של סעיף 114 לחוק הירושה. אמם המנוחה של הצדדים הלכה לעולמה לאחר שאביהם נפטר ובעקבות כך הגישו התובעים תביעתם זו בה מבקשים הם לקבוע כי א.פ. הוא "הבן המסוגל והמוכן לקיים את המשק" כמשמעות דיבור זה בסעיף 114 לחוק הירושה. כפועל יוצא מעוניין א.פ. להירשם כבעלים של מלוא הזכויות במשק בכפוף לפיצוי אחיותיו לפי חוות דעת שמאי שהעריכה את שווי המשק. א.פ. סבור שסכום הפיצוי שהוא אמור לשלם אמור להיות "סכום נטו". כך גם אחותו ר. אוחזת באותה עמדה. אך י.פ. – י.פ. גישתה שונה היא. לדבריה, הפיצוי שהיא אמורה לקבל צריך להיגזר מהשווי "ברוטו" של המשק החקלאי.

6. בדיון קדם משפט שנערך ביום 25/10/18 עלה כי אין ביכולתה של י.פ. לשלם לאחיה ואחותה (התובעים) את הפיצוי הנדרש כדי להירשם כבעלים של הזכויות במשק החקלאי. עוד עלה, כי היא אינה חולקת על שווי המשק החקלאי כפי שהוערך על ידי השמאי. לפיכך ניתנה החלטתי המאשרת את הסכמת הנתבעת לחלק מסעדי התביעה ולכך שאחיה הוא התובע ייקבע כ"בן" שיקבל את הזכות במשק לפי סעיף 114 לחוק הירושה. ההחלטה, קבעה כי המחלוקת בין הצדדים תחומה במישור אחד בלבד והוא שאלת גובה הפיצוי – האם הדבר ייעשה כאשר הוא ישלם לה את חלקה בגין שווי המשק החקלאי נטו אילו היה מדובר בעסקה חופשית בין מוכרים מרצון לבין קונים מרצון או שמא מדובר בשווי ברוטו בהתאם לאמור בחוות הדעת השמאי שאף היא מוסכמת על הצדדים.