פיצוי בסך 300 ש"ח בגין עגמת נפש בשל ריהוט לא מתאים

התובעת רכשה ריהוט מהנתבעת, וזאת ביום 1/12/07. הסתבר שמה שסופק לא תאם את ההזמנה. בסופו של דבר ביום 19/12/07 הוחלפו חלקים מסוימים בריהוט לשביעות רצון התובעת אלא שהדבר היה 7 ימים לאחר הגשת התביעה. על כן כל מה שנותר מהתביעה הוא השאלה האם זכאית התובעת לפיצוי על מה שהיא רואה כעוגמת נפש וטרחה עד לתיקון אי ההתאמה לשביעות רצונה.

הנתבעת טוענת שנתנה שירות ראוי ושגם התובעת הכבידה על קצב פיתרון הבעיה. אני סבור שיש ממש בטענות שני הצדדים, מצד אחד אי התאמה פשוט לא צריכה להתרחש וכאשר היא מתרחשת מקים הדבר חבות. אדם בוחר ריהוט לרבות צבע הריפוד של כל חלק ממנו וזה מה שהוא מצפה ומבקש לקבל. כאשר הוא מקבל משהו אחר קמה חבותו של המוכר לפי חוק המכר. בסופו של יום, גם קצב פיתרון הבעיה היה אולי לא שערורייתי אבל גם לא מהיר כפי שהייתי מצפה.

רכיב עוגמת הנפש בתביעה, אשר הוגשה על בסיס ההנחה הנכונה למועד ההגשה כי הבעיה אינה נפתרת, הועמד על 1,500 ש"ח. מאחר והבעיה נפתרה 7 ימים לאחר הגשת התביעה וככל הנראה עוד לפני שהנתבעת קיבלה את התביעה אני מעמיד את הפיצוי על עוגמת נפש על סך של 300 ש"ח, בתוספת אגרת המשפט בסך 60 ש"ח.

בסך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך כולל של 360 ש"ח. אם ישולם הסך הנ"ל עד יום 6/8/08, יסתיים בכך הענין. אם לא יגיע הסך הנ"ל לידי התובעת עד 6/8/08 יתווספו לסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, והתובעת תהיה רשאית לפתוח תיק הוצל"פ.

המזכירות תשלח פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום ג' בתמוז, תשס"ח (6 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.