פיצוי בסך 10,000 ש"ח לצלם בגין הפרת זכויות יוצרים בתמונה של ראש הממשלה

בתביעה זו, תובע התובע מהנתבעת סך של 20,000 ש"ח בגין הפרת זכות יוצרים שלו בתמונה של ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט.

על פי האמור בתביעה, הנתבעת פרסמה באתר האינטרנט שלה, בדף הבית, תמונה של ראש הממשלה שצולמה על ידי התובע ואשר לו זכויות היוצרים לגביה וזאת מבלי שהתקבלה רשותו או הסכמתו של התובע לפרסום. התובע תובע את סכום הפיצוי המקסימלי שנקבע בסעיף 3א לפקודת זכויות יוצרים.

הנתבעת לא מתכחשת לעובדה שבדף הבית באתר האינטרנט שלה פורסמה תמונתו של ראש הממשלה ואולם היא טוענת כי פרסום התמונה נעשה בתום לב ללא ידיעה שקיימת זכות יוצרים לגבי התמונה הספציפית ועומדת לה ההגנה של המפר התמים, הגנה שמצויה בסעיף 8 לחוק זכויות יוצרים לפיה, אם יוכיח שבמועד ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יהיה התובע זכאי לכל תרופה משפטית מעבר לצו מניעה.

הנתבעת טוענת כי התמונה שהיא תמונת פספורט רגילה, נלקחה מתוך אתר הכנסת. לדברי הנתבעת, נכתב באתר בדף בו פורסמה התמונה כי התמונות באתר נמסרו לאתר על ידי חברי הכנסת או מטעמם. אין מתחת לתמונה, בניגוד לתמונות אחרות שצולמו על ידי הנתבע, המפורסמים באתרי אינטרנט אחרים, כל כיתוב שמטרתו להביא לידיעת הציבור שלתובע זכויות יוצרים בתמונה או שהוא צילם את התמונה. הנתבעת טענה עוד כי במשך שנות פעילותה, ראיינה באתר עשרות חברי כנסת וכולם הפנו אותה לאתר הכנסת כדי לקבל את תמונותיהם. הנתבעת אישרה כי לאחר שהתקבל מכתב הדרישה מהתובע, הפנה ב"כ את תשומת ליבה לכך שישנו קישור כלשהו לאתר הכנסת בו נכתב שכל הזכויות שמורות לאתר או לצדדים שלישיים כמפורט בקישור, וכשנכנסים לקישור מוצאים ששימוש בתמונות של כל חברי הכנסת דורשת אישור של הכנסת אך של חה"כ אולמרט ושרון דרוש גם אישור של התובע. לדברי הנתבעת אין זו הדרך הנאותה והמקובלת לציין קיומה של זכות יוצרים. משכך ומאחר והיא נהגה בתום לב, ללא ידיעה שקיימת זכות יוצרים וללא שהיה עליה לדעת זאת אין מקום לחייבה בתשלום כלשהו לתובע. אין מחלוקת שמיד לאחר שהגיע מכתב הדרישה, הסירה הנתבעת את התמונה מהאתר.

לפי הצעתי, הסכימו ב"כ הצדדים שהצדדים לא יחקרו והם סיכמו את טענותיהם לפי האמור בכתבי הטענות.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נראה לי כי הנתבעת לא נהנית מההגנה שבסעיף 8 לחוק זכויות יוצרים ולפיכך יש לחייבה לשלם לתובע פיצוי. נראה לי כי בנסיבות הענין יתכן שנתבעת לא ידעה על קיומה של זכות יוצרים בתמונה הספציפית ואולם היה עליה לדעת זאת. נראה לי כי גם אם טענתה של הנתבעת לפיה, במהלך שנות פעילותה, תמיד הופנתה על ידי חברי הכנסת לאתר הכנסת כדי למשוך משם את תמונותיהם, מחזקת את תום ליבה של הנתבעת ואת אי ידיעתה שיש צורך לבקש מצדדים ג' את הזכויות להשתמש בתמונות או באיזה מהם, עדיין לא ניתן לומר שלנתבעת " לא היה יסוד סביר לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה", כדרישת הוראות סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים, וזאת בשל העובדה שבתחתית הדף של אתר האינטרנט של הכנסת ממנו נלקחה התמונה נכתב במפורש כי " כל הזכויות שמורות מדינת ישראל - הכנסת או לצדדים שלישיים כמפורט בקישור 2006". כיתוב זה היה צריך להביא לכך שהנתבעת לפחות "תחשוד" שקיימת זכות יוצרים כלשהי. אינני מקבל בענין זה את טענת הנתבעת לפיה היא סברה שזכות היוצרים היא לגבי פרטים אחרים שמופיעים באתר ולא לגבי התמונות של חברי הכנסת, שכן איזו זכות יכולה להיות לצדדי ג' אם מדובר בפרטים אחרים? חרף האמור, נראה לי כי הדרך בה צוינה זכות היוצרים של התובע בתמונה הספציפית, יש בה כדי להביא להטעיה של צדדים ג' תמימים. ניתן היה לציין מתחת לתמונות הספציפיות שלגביהם יש זכות יוצרים (תמונות חה"כ אולמרט ושרון), כי קיימת לגביהם זכות יוצרים לצד ג', ועל ידי כך למנוע מצדדי ג' תמימים לעשות שימוש באותן תמונות. יש לציין, כפי שצויין בכתב ההגנה וכפי שפורט לעיל, כי באתרים אחרים שבהם מפורסמות תמונות שצילם התובע, מצויין מתחת לתמונות עצמן שהם צולמו על ידי התובע או שלתובע זכות יוצרים בהם.

בנסיבות אלה, אילו המחוקק היה משאיר בידי את ההחלטה על סכום הפיצוי, בניגוד להחלטה האם להטיל פיצוי, הייתי נוטה להטיל על הנתבעת פיצוי נמוך מ-10,000 ש"ח וזאת בשל המקום הנרחב לטעות בענין זכות היוצרים כמפורט לעיל ואולם מאחר והמחוקק קבע כי הפיצוי (לאחר שביהמ"ש החליט שיש מקום להטילו) לא יפחת מ-10,000 ש"ח, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 10,000 ש"ח שישולמו תוך 30 יום מקבלת פסה"ד שאם לא כן, הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום, ואולם אינני עושה צו להוצאות הליך זה.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום כ"ו בטבת, תשס"ז (16 בינואר 2007) בהעדר הצדדים

  גד ארנברג, שופט