פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל סירוב ליתן גט במשך כ- 20 שנה

1.      זוהי תביעה כספית נגד עזבונו של המנוח **** **** ז"ל (להלן - המנוח ) .

התובעת, אלמנתו של המנוח, עותרת בתביעתה לפיצוי כספי מן העזבון בגין  הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם לה, לטענתה, בשל סירובו של המנוח ליתן לה גט במשך כעשרים שנה .

עוד עותרת התובעת לקבלת סעד הצהרתי שעיקרו כי מחצית מרכוש המנוח שייך לה מכוח חזקת השיתוף וכן היא מוסיפה ועותרת לסעדים כספיים נוספים כפי שיפורט להלן.

2.         התובעת נישאה למנוח ביום 8.4.57 ומנישואים אלו נולדו שלושת ילדיהם.

ביום הגשת התביעה היו כל ילדי בני הזוג בגירים .

3.         התובעת לא שבעה נחת מחיי נישואיה עם המנוח אשר  הראה לה מנחת זרועו ושבט לשונו.

בפסק דין שניתן ביום 3.11.70, שהיה אחד מרבים שניתנו בעניינם של בני הזוג, כתב כב' הש' ד"ר מ. בייסקי -

"היתה לי ההזדמנות לשמוע על פרשה עגומה וממושכת של יחסים בין הנתבע (המנוח - צ.ו) לבין אשתו ( התובעת - צ.ו) אשר במהלכה לא רק

מריבות וסכסוכים היו דבר של יום יום אלא הנתבע לא פעם הרים ידו על אשתו ולא רק איים אלא אף הנחית בה מכות . היה והמשטרה נאלצה להתערב ובמקרה מסוים נלקחה התובעת מס' 1 לבית חולים..."

(הערה - פסק דינו של הש' בייסקי במ.א 210/69, ניתן ביום 3.11.70, על פסק דין זה  הוגש ערעור והוא הוחזר לשמיעת ראיות בעניין שיעור המזונות שנפסק בו, אך גם בפסק הדין השני שניתן ביום 11.4.72 חזר בית המשפט על העובדות המצוינות לעיל ובלשונו - "לא אחזור לתאר דברים אלה מחדש ... הדברים שנאמרו שם יפים גם לאחר הראיות הנוספות ")

בנה של התובעת, ****, העיד בתצהיר שהוגש מטעמו כי המשפחה חיה בפחד מתמיד מהמנוח -

"אמא כל הזמן ניסתה להסתיר מאיתנו את הסבל שסבלה בחייה עם אבי, אך הייתי שומע אותה בוכה בלילות, והיו מקרים שהיה נוהג כלפיה באלימות לידנו מושך לה בשער ומפיל אותה ארצה " ( סע' 8 לתצהירו )

ובחקירתו  הוסיף -

"חזרתי מהגן הייתי מגיע חוטף צעקות או מכות. הלכתי לבית הספר ואוי ואבוי אם הייתי חוזר עם ציונים פחות מ- 100...לא אשכח שהגעתי עם ציון של 92 בחשבון, חטפתי תיק שהיה עם ברזלים וחטפתי את הברזל של התיק בצוואר. המנוח צעק עלי - "איזה חמור אתה שמגיע עם ציון  90 "" ( עמ' 8-9 לפרוטוקול מיום 8.11.05)

                וכן -

"בלילה כשאני צריך ללכת לישון ואני מסתגר לי בחדר בחושך ושומע את הצעקות ואמא בוכה בחדר השני...ושאני בשנת 1965 ילד בן 7 שומע מילים כמו "זונה, מופקרת, אני אהרוג אותך " ומכות ואני צריך לשמוע את זה מהחדר ולהציץ מהמנעול שהוא מושך לה את השיער על הריצפה ואומר לה "תנקי את הריצפה" ( עמ' 9 לפרוטוקול מיום 8.11.05)

4.      ביום 8.2.69, אחר שהוגדשה הסאה, עזבה התובעת עם ילדיה את דירת הצדדים ועברה לגור בדירת הוריה .

5.      ביום 2.1.77 , הגישה התובעת תביעת גירושין לבית הדין הרבני האיזורי בתל אביב .

         כבר בדיון שהתקיים ביום 25.5.77 (ח' סיוון תשל"ז) הבהיר בית הדין הרבני למנוח  -