ביום 3.9.05 הזמין התובע מהנתבעת ריהוט לסלון הכולל 3 ספות: תלת מושבית, דו מושבית וחד מושבית. בשלב מסוים של השימוש בריהוט נמצא ליקוי במשענת הגב של הספה הדו מושבית (להלן: "
הספה").
הנתבעת הכירה בקיומו של ליקוי, אספה את הספה ותיקנה אותה.
המחלוקת העיקרית בתיק נסובה סביב השאלה - האם קיימה הנתבעת את התחייבויותיה לתקן את הספה באופן סביר ולהחזירה בתוך זמן סביר, אם לאו.
התובע טען בכתב התביעה, כי דיווח לנתבעת על הליקוי ביום 8.7.06, אך רק ביום 22.8.06 הואילה הנתבעת לאסוף את הספה מביתו. כן לטענתו, התיקון לא בוצע למעלה משלושה חודשים מיום שנאספה הספה מביתו ומכאן הצורך בהגשת התביעה.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי מקור הפגם בשימוש לא נכון, דהיינו בישיבה על המשענת וקפיצה על הספה. בד בבד, טענה הנתבעת, כי היבואן ביצע את התיקון, אך הלקוח סרב לשלם בעבור התיקון וההובלה ובסופו של דבר לא הסכים לקבל את הספה בחזרה. כן לטענתה, הספה לא הוחזרה בפרק זמן קצר יותר מזה שחלף בפועל בשל סירובו של התובע לשלם בעבור ההובלה וכן בעקבות מלחמת לבנון השניה.
בדיון הראשון שנערך בפני העידו התובע ונציגי הנתבעת וחזרו על עיקר טענותיהם, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות שהוגשו על ידם.
התובע העיד, כי גב הספה התפרק ויצא החוצה כתוצאה מחוסר חיזוקים ודרש להחליף את הספה לספה חדשה או לחילופין לבטל את העסקה עם הנתבעת.
נציגת הנתבעת העידה, כי הספה תוקנה בצורה ראויה, אך הוחזרה למחסני הנתבעת בחודש נובמבר, מכיוון שהתובע סרב לקבלה. כן לעדותה, התובע סרב להגיע ולהתרשם מהספה המתוקנת במחסניה של הנתבעת.
בתום הדיון שהתקיים בפני הורתי על צירופו של היבואן, אשר נטל על עצמו את תיקון הספה, כנתבע נוסף.
בדיון השני שנערך בפני טען הנתבע הנוסף, כי הספוג בספה זז כתוצאה מכך שמישהו ישב על גב הספה. כן לעדותו, הספה תוקנה באמצעות הוספת ספוג לגב הספה והתובע קיבל את הספה המתוקנת בזמן.
בפתח דיון זה, הגישה נציגת הנתבעת לתיק בית המשפט תמונות של הספה המתוקנת וטענה, כי הסלון מעוצב בסגנון משופע.
בעקבות זאת הוסיף וטען התובע, כי לא ניתן לתקן את גב הספה, שכן גב הספות הנמצאות בביתו ישר ולא משופע כמו זה של הספה המתוקנת.
בתום הדיון השני, הורתי לתובע לבקר בחנות הנתבעת ולבחון מקרוב את הספה ולהודיע לבית המשפט את עמדתו ביחס למצבה של הספה המתוקנת. הצדדים אף הורשו להציג תיעוד או תצלומים ביחס לשאלה, האם הספה מאופיינת בגב ישר, או שמא השיפוע הנראה בתצלום בגב הספה המתוקנת, הינו חלק מהעיצוב המקורי של הספות.
התובע הגיש הודעה, לפיה ביקר אצל הנתבעת והתרשם כי יש הבדל בין הספה המתוקנת לבין שאר חלקי הריהוט לסלון הנמצאים בביתו. הודעה זו נתמכה בתצלומים של הספה המתוקנת ושל הספות האחרות המצויות בביתו של התובע.
הנתבע הגיש תגובה להודעת התובע ובמסגרתה הציע להציג בפני בית המשפט את הספה המתוקנת אל מול סלון חדש מאותו הסוג בדיוק.
לאחר ששמעתי את עדותם של הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
אבהיר כבר עתה, כי אין לקבל טענת הנתבעים, לפיה שימוש בלתי הולם גרם לצורך בתיקון הספה. איסוף הספה ותיקונה על ידי הנתבעים עלו כדי הודאה מצידם בדבר קיומו של ליקוי המחייב תיקון. מה גם שהטענה בדבר שימוש בלתי הולם נזרקה לחלל האוויר ולא נתמכה בראיות.
באשר למועד התיקון, אין חולק על כך שחלפו למצער שלושה חודשים מיום שמסר התובע הודעה על הליקוי בספה, יום 8.7.06, ועד למועד הגשת התביעה, יום 18.10.06, טרם החזרת הספה. הנתבעת טענה, כי סירובו של התובע לשלם בעבור ההובלה הוא הגורם לעיכוב. טענה זו, לא רק שלא הוכחה על ידה, אלא שגם לא נמצא בקשר לטענה זו כל תיעוד לגבי המועד בו הוצע לתובע לקבל בחזרה את הספה לאחר התיקון. מכל מקום, הספה לא תוקנה עד למועד הגשת התביעה ובשלב זה התובע לא הסכים לקבלה והנני סבור, כי לנוכח פרק הזמן הארוך שחלף, בדין עשה כן.
יצוין, כי לא התעלמתי מטענת הנתבעת, לפיה מלחמת לבנון השנייה שיתקה את פעילותו העסקית של הנתבע הנוסף מיום 13.7.06 ועד ליום 15.8.06. עם זאת, אין בטענה זו כדי לספק הסבר מניח את הדעת לעיכוב המצטבר באיסוף הספה בתקופה שבין יום 8.7.06 ליום 22.8.06 וכן לעיכוב בביצוע התיקון בתקופה שלאחר יום 15.8.06 ועד למועד הגשת התביעה, יום 18.10.06. יתרה מכך, היה על הנתבעת לנסות ולמצוא פתרון הולם לבעיית התובע, כאשר ראתה שהמלחמה פוגעת בפעילותו התקנית של הנתבע הנוסף וכתוצאה מכך בפתרון המוצע ללקוחותיה.