1. בפני תביעה קטנה שהגישו התובעים, יעל ואליהו אלפיה, כנגד הנתבע, דורון פנקר - פלפל ארונות, בטענה כי הנתבע לא ביצע את השירות שלשמו נשכרו שירותיו, בכך שלא סיים להתקין את חדר האמבטיה וחדר הארונות שהזמינו ממנו, ובכל מקרה, העבודה שכן ביצע אינה בהתאם להזמנה ולסיכום שהיה בין הצדדים.
לפיכך הם מבקשים להורות על ביטולה של העסקה, ולחייב את הנתבע להשיב להם את הסכום של 10,000 ש"ח שכבר הועבר לידיו, וכן סך של 2,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.
2. הצדדים מסכימים כי שווי העסקה עמד על 12,600 ש"ח, כך שעבור חדר הארונות ישולם סך של 6,600 ש"ח ועבור חדר האמבטיה סך של 6,000 ש"ח.
הנתבע טוען כי סוכם שלסכום זה יתווסף מע"מ, וכן כי ישולם סך נוסף של 400 ש"ח עבור מתקן תלייה. מנגד, טוענים התובעים כי דובר על 12,600 ש"ח ותו לא.
לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין זה, שוכנעתי כי סוכם על סכום של 12,600 ש"ח בלבד, ואני דוחה את טענת הנתבע כי סוכם שלסכום זה יתווסף מע"מ. כמו כן, הנתבע עצמו טען בדיון כי אמר לתובע שהוא נותן לו את מתקן התלייה במתנה, ומכאן שגם דינה של טענתו זו להידחות.
לפיכך אני קובע כי סוכם בין הצדדים שהעבודות יתבצעו תמורת סך של 12,600 ש"ח, ללא תוספת מע"מ.
חדר האמבטיה
3. טענות התובעים הינן כי הנתבע לא השלים את הסגירה של ארון האמבטיה עד לתקרה, לא הותקנו המראה והתאורה שהוזמנו, וכיור האמבטיה לא הודבק לארון ולכן הוא מתנדנד.
בדיון שהתקיים ביום 28.11.2007 הודה הנתבע כי אכן הוא לא השלים את סגירת הארון, וכן כי המראה והתאורה לארון האמבטיה טרם הותקנו. הנתבע הביע את נכונותו להשלים את העבודות הללו, ולדבריו הן לא הושלמו משום שהתובעים סרבו לשלם לו את יתרת עלות העסקה, בסך של 2,600 ש"ח.
מנגד, טוענים התובעים כי הם איבדו את אמונם בנתבע, שכן הם פנו אליו פעמים רבות, אולם הוא לא ענה לשיחותיהם ו
"היה כאן נתק מוחלט בחודשיים ימים, כולל נסיון לשלוח מכתב של עורך דין, ולנסות להסביר לו עד כמה אנחנו רואים בחומרה את המצב. אנחנו לא מדברים יותר על סגירה ועל הדבקה, מפני שאיבדנו את אמוננו בו"
(ראה בעמוד 3, שורות 14 - 16).
לדבריהם, נוכח הזמן שחלף והעובדה שכל פניותיהם לנתבע לא העלו דבר, הם נאלצו בסופו של דבר לרכוש בעצמם מראה מתאימה ותאורה, בעלות של כ - 1,000 ש"ח.
4. התרשמתי לטובה מעדותם של התובעים, אותה מצאתי כמהימנה ומשכנעת, ואני מאמין להם כי ניסו ליצור קשר עם הנתבע אולם הלה התחמק, וסרב לסיים את העבודה עד אשר ישלמו לו את מלוא הסכום. עוד אני מקבל את גרסת התובעים כי סוכם מראש בין הצדדים שיתרת סכום העסקה תשולם רק עם סיום העבודות, ולדבריה של התובעת היא:
"אני לא שמעתי על תשלום מלא של עבודה לפני שהעבודה נגמרה"
(ראה בעמוד 5, שורה 4). אני מוצא כי כך גם מקובל ונהוג בעסקאות מסוג זה, ועל דרך השגרה נוהגים לקוחות לשלם חלק מן הסכום עם ההזמנה, ואת יתרתו עם סיום העבודות.
מכאן, שדרישתו של הנתבע מן התובעים לשלם לו את מלוא הסכום עוד טרם סיום העבודות היתה מנוגדת לסיכום בין הצדדים, וזאת בייחוד נוכח כך שכמעט כל תמורת העסקה שולמה לו, כך ששולם סך של 10,000 ש"ח מתוך 12,600 ש"ח.
5. אשר על כן, ומאחר שהעבודה בחדר האמבטיה כמעט הושלמה למעט הרכבת המראה והתאורה, סגירת ארון האמבטיה והדבקת הכיור, אני קובע כי הנתבע ישלם לתובעים את עלות המראה והתאורה שרכשו בסופו של דבר בעצמם.
התובעים אמנם לא הציגו בפני קבלה המעידה מהו הסכום שהוציאו בגין המראה והתאורה, אולם אני מוצא כי הסכום של 1,000 ש"ח הינו סביר והגיוני.
לעניין הדבקת הכיור, אני מקבל את טענת הנתבע כי הוא לא עשה כן משום שקודם לכן יש להשלים את האינסטלציה:
"הכיור בכוונה לא מודבק לארון, עד שעושים את האינסטלציה למטה. אם הם יעשו את האינסטלציה, אני מוכן להשלים את העבודה"
(ראה בעמוד 3, שורות 9 - 10), ואני דוחה את טענת התובעים בעניין זה.
עוד אני קובע כי הנתבע ישלם לתובעים סך של 500 ש"ח בגין אי סגירת ארון האמבטיה.
מכאן, יוצא כי על הנתבע להשיב לתובעים בגין חדר האמבטיה סך של 1,500 ש"ח מתוך הסכום של 6,000 ש"ח.
חדר הארונות