פיינר ואח' נ' צדוק ואח'

פסק דין

תביעות מאוחדות לשיפוי התובעת והנתבע בגין נזקים אשר אירעו לכלי רכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 20/6/10.

לשם הנוחיות תקרא להלן התובעת בת"ק 49005-10-10: "התובעת", הנתבע בת"ק 49005-10-10, הוא גם התובע בת"ק 52364-03-11: "הנתבע 1" ואילו חברת הכשרת הישוב וניר חצבני הם הנתבעים בת"ק 52364-03-11 וכן הצדדים השלישיים בת"ק 49005-10-10: "צדדים שלישיים".

1.כבר בפתח הדברים יובהר כי עסקינן בתאונת "שרשרת" , בה היו מעורבים רכבים כדלקמן:

נהג ברכב התובעת – מר אדם גרין, נסע ברכב הראשון בשיירה.

הנתבע 1 נסע ברכב השני בשיירה.

והצד השלישי 1 נסע ברכב השלישי בשיירה.

2. לטענת התובעת, במועד הרלוונטי נסע ברכבה מר אדם גרין בשד' ירושלים בין הרצליה לרעננה ועצר בעקבות רכב נוסף אשר עצר בפתאומיות לפניו. לטענתה, מיד לאחר שהגיע לכדי עצירת רכבו פגע בו לפתע רכב הנהוג על ידי הנתבע 1. לטענת נהג התובעת, עת יצא מהרכב, ראה כי רכבו של הנתבע 1 ניצב באלכסון לכיוון נתיב הנסיעה משמאל ואילו רכב הצד השלישי, אשר פגע ברכבו של הנתבע 1 נמצא על המדרכה מימין כשהוא על אדנית צמחיה. לטענת התובעת, אין לה אפשרות לדעת כיצד ארעה התאונה ואולם, התאונה ארעה עת פגע ברכבה רכב הנתבע 1 או כאשר הוטח רכב הנתבע 1 ברכבה בעקבות פגיעת הצד השלישי ברכבו. כך או כך , לטענת התובעת, האחריות לתאונה מוטלת לפתחם של הנתבע 1 או הצד השלישי .

3. לטענת הנתבעים, במועד הרלוונטי נסע הנתבע 1 בשדרות ירושלים בעקבות נהג התובעת, נהג התובעת בלם בפתאומיות וכך גם הוא עשה. לטענתו, בלימת החירום שלו הועילה הואיל והוא הבחין כי הוא מספיק לעצור טרם התנגשות ברכב לפניו ואולם, בשלב זה, בו היה כבר כמעט לקראת עצירה, פגע בו לפתע בעוצמה רכב הצד השלישי והטיח אותו אל רכב התובעת. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הצד השלישי ומשכך, לא זו בלבד שיש לקבל את הודעת הצד השלישי אשר נשלחה כנגדו במסגרת ת"ק 49005-10-10 אלא שיש לחייב אותו ואת מבטחת רכבו –הצד השלישי 2, לשפות את הנתבע בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כמפורט במסגרת ת"ק 52364-03-11.

4.לטענת הצד השלישי, כשהוא נסע בשד' ירושלים הוא הבחין ממרחק מסוים ברכבו של הנתבע 1 פוגע ברכב התובעת, הוא ניסה לבלום ואולם כפועל יוצא מההתנגשות או מסיבה כלשהי אחרת, היו שמן או מים על הכביש, ולכן הוא לא הצליח לבלום בהצלחה, הוא ניסה לסטות לכיוון שמאל ואולם היו רכבים בנתיב השמאלי ומשכך הוא סטה לכיוון ימין, עלה על המדרכה ועל אדנית הצמחים ופגע בסיכומו של דבר באופן קל בחלקו הימני האחורי של רכב הנתבע. לטענת הצד השלישי, פגיעתו ברכב הנתבע הייתה לאחר שזה פגע כבר ברכב התובעת וכבר היה במצב אלכסוני יחסית לרכבה. לטענתו, כפועל יוצא מהפגיעה שלו ברכב הנתבע הסתובב רכבו של הנתבע ונעצר כשהוא בניצב למדרכה.

5.בדיון אשר התקיים בפני , העידו נהג התובעת – מר אדם גרין, בתה – הגב' נועה גרין אשר ישבה לצידו בעת התאונה, הנתבע 1 והצד השלישי,אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי – כפי שיפורט להלן - כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הצד השלישי 1 ומשכך, עליו לשפות את התובעת וכן, את הנתבע 1 בגין הנזקים אשר אירעו להם כפועל יוצא מהתאונה .

6.תחילה, הנני קובעת כי הואיל ואין עוררין כי רכב התובעת נפגע על ידי הרכב מאחוריה ולא התרשמתי כי נהג התובעת בלם באופן פתאומי אשר אינו מוצדק , הרי שהנני קובעת כי נהג התובעת אינו רשלני באופן תורם לתאונה ומשכך, עלי לבחון למעשה, מי מבין הצדדים האחרים – הנתבע 1 או הצד השלישי 1 אחראי לתאונה.

כל אחד מהצדדים כאמור, הציג את גרסתו לתאונה ומשכך, יש לבחון, את גרסאותיהם – גירסה מול גירסה על מנת להכריע לאיזו מבין הגרסאות נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, הוכחה ויש לקבלה.

בהקשר למאזן ההסתברויות במסגרת ההליך האזרחי נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%"

7.בהתחשב בנטל המוטל על כל אחד מן הצדדים כאמור, הנני קובעת כאמור כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הצד השלישי 1 וזאת, מנימוקים כדלקמן:

א.כלל העדים והצדדים העידו באופן ברור ומפורש כי במהלך התאונה נשמעה רק פגיעה אחת וכן הורגשה רק מכה אחת. כך מר אדם גרין העיד כי הוא הרגיש מכה אחת ברכב (ראה עמ' 2 שורה 19) בדומה העידה הגב' נעה גרין כי הרגישה רק בום אחד (ראה עמ' 4 שורות 21-22). עדים אלו מוחזקים בעיני כאובייקטיבים הואיל ולדידם אין זה משנה מי מבין הצדדים ישפה את התובעת בסופו של יום ומשכך, עדותם מהימנה בעיני.

יתרה מכך, בהקשר זה העיד הצד השלישי עצמו כי, למרות שחלונות רכבו היו פתוחים, גם הוא שמע רק פגיעה אחת – הפגיעה שלו, ולא שמע מכה נוספת – דהיינו את המכה של הרכבים לפניו כנטען על ידו (ראה עמ' 7 שורות 8-13).