פייזולייב נ' פייד

פסק דין

1.בכתב התביעה נטען כי התובע הינו ידיד משפחתה של הנתבעת, אשר פנתה אליו, ביום 20.11.07 או בסמוך לכך, בבקשה לעזור לה בייעוץ בנוגע לרכישת רכב. התובע, כך הטענה, נרתם למשימה ועזר לנתבעת לרכוש רכב מסוג מיצובישי ממגרש כלי רכב בנתניה (להלן – הרכב והמגרש, בהתאמה).

2.על פי הנטען בכתב התביעה, הובהר לנתבעת במגרש כי היא חייבת להצטייד בביטוח חובה ומקיף ולשם כך פנתה הנתבעת אל התובע בבקשה לעזור לה במימון הביטוח. לטענת התובע, בהתאם לבקשת הנתבעת, הוא שילם מכיסו את הביטוחים באמצעות שלושה שיקים דחויים, בסך כולל של 6,995 ₪, וזאת על רקע הבטחת הנתבעת להשיב לו את תמורת השיקים.

3.לגרסת התובע, על אף ששילם את הסכומים האמורים באמצעות השיקים, הנתבעת לא השיבה לו את סכומם, ומכאן התביעה, שבתחילה הוגשה בסדר דין מקוצר ובהמשך הדברים, בהסכמת הצדדים, הועברה לפסים של תביעה בסדר דין מהיר (ר' החלטה מיום 29.3.09).

4.הנתבעת מוסרת גרסה שונה לחלוטין. לטענתה, בחודש אוקטובר 2007 הכירה את התובע באמצעות מכרה משותפת, ובין הצדדים התפתחה מערכת יחסים רומנטית. לטענתה, לאחר כחודש ימים עברה להתגורר במשותף עם התובע בביתו שבכפר סבא.

5.התובע ביקש למכור את רכבו הישן ולקנות במקומו רכב חדש יותר. ואולם, לא היה באפשרותו ליטול הלוואה מהבנק ולפיכך ביקש התובע כי תסייע לו בכך שתיטול את ההלוואה על שמה והרכב יירשם על שמה.

6.לגרסת הנתבעת, התובע הבטיח לה כי יישא בכל הוצאות החזקת הרכב ולנוכח העובדה שאהבה את התובע והיתה במערכת יחסים רומנטית עימו, הסכימה לדבר. הנתבעת מדגישה כי מיד כשנרכש הרכב התובע נטל את הרכב לשימושו הבלעדי, בעוד היא נהגה ברכב פעמים ספורות.

7.הנתבעת טוענת עוד כי בחודש פברואר 2008 גילתה שהיא בהריון מהתובע. התובע ניסה לשכנע את הנתבעת לבצע הפלה, ומשסירבה לדבר גירש אותה מביתו, הטריד אותה במשך זמן ואף איים על ילדתה הגדולה, ולענייננו, השאיר את הרכב בחזקתו כשהוא אפילו אינו עומד בתשלומי ההחזר בגין נטילת ההלוואה. בהקשר זה, ב"כ הנתבעת מפנה לכך שכאשר הרכב נתפס מטעם חברת המימון באמצעות הוצל"פ, הדבר נעשה בסמוך לביתו של התובע.

8.לאחר ששמעתי את העדים – התובע, אחיו, הנתבעת ועדה-חברה מטעמה – והתרשמתי מהם, וגם עיינתי בראיות ובמסמכים שהוצגו לפניי, אני מעדיף באופן חד משמעי את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע. אין זה עניין של התרשמות גרידא. התובע שב וסתר את עצמו בנקודה הבסיסית והעיקרית והיא שאלת ההיכרות והיחסים בין הצדדים.

9.כזכור, בכתב התביעה נטען שהתובע הוא ידיד משפחה של הנתבעת. לנוכח טענתה של הנתבעת, בתחילת ההליך, כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לנוכח היחסים שהיו בין הצדדים (וראוי לציין כי כיום תלויים ועומדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בין הצדדים), טען התובע כי לא היתה היכרות של ממש בין הצדדים והוסיף וטען שהוא ידיד של ידידה שלה (ר' בעמוד 1 לפרוטוקול). גם בעדותו לפניי טען בתחילה התובע שהנתבעת חברה של חברה של ידיד (ר' בפרוטוקול, עמוד 6 שורה 30). לאחר מכן, הסתבר שהיחסים קרובים יותר ואף התובע הודה במפגשים נוספים בנסיבות מגוונות. יתר על כן, במהלך עדות אחיו של התובע נטען לפתע כי דווקא היתה מערכת יחסים רומנטית, אם ניתן לקרוא לזאת כך, דווקא בין אחיו של התובע לבין הנתבעת.

10.גרסתו של התובע היא בעליל בלתי סבירה, וגם אין בה כדי להסביר מדוע ביקש לשלם את הביטוח לרכב, בפרט כאשר אחד השיקים הופקד לתשלום לאחר שהתובע – על פי עדותו – כבר לא היה בכל קשר עם הנתבעת. לפיכך, כאמור, יש להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע.

11.עוד יש לציין כי התובע לא הביא ראיות של ממש לכך שאומנם הוציא את הכספים הנתבעים בתביעה. התובע אומנם צירף טפסים בדבר הפקדת השיקים, אך אין כל ראייה לכך שהשיקים אומנם נפרעו, ולעניין זה משמעות מהותית לנוכח מצבו הכלכלי של התובע, כמו גם מסמכי חברת הביטוח (נספח ב' לתצהיר המשלים מטעם הנתבעת).

12.ב"כ התובע טען כי עסקינן בנתבעת המנצלת לרעה את ידידיה, ולהוכחת הדבר הביא מכתבים אותם כתב בשם גב' אניה ליטביאק. מבלי להידרש לשאלה אם יש באמור במכתבים אלה משום ראייה לענייננו, לא למותר לציין כי מדובר בעדות מפי השמועה ולא ברור מדוע גב' ליטביאק לא הוזמנה לעדות מטעם התובע.

13.עוד הפנה ב"כ התובע לכך שעל פי פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (ת/1) התובע נפסל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום 2.12.07, ובכך הוא מבקש למצוא אחיזה לכך שלתובע לא היה מה לעשות עם הרכב. ואולם, הנתבעת העידה כי התובע השתמש ברכב גם בעת שהיה בפסילה, ועדותה מקובלת עליי, ומכל מקום אין בכך כדי לסתור את המסקנה שלא ניתן לקבל את גרסתו של התובע.

14.אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם את הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד מטעם הסיוע המשפטי בסכום כולל של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תש"ע, 02/02/2010 במעמד הנוכחים.

שאול אבינור, שופט

הוקלד על ידי: איריס עמרם