פיגלמן נ' צגהון ואח'

החלטה

בפני בקשתו של הנתבע 3 לבטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר.

זוהי הפעם השניה בה לא התיצב הנתבע 3 לדיון.

כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 03.12.2009. ענינה של התביעה נזקי רכוש בגין תאונת נ.ב.

סכום התביעה – 5,715 ₪, מתוכם כ- 2,551 ₪ נזקים ישירים.

בהליך ארבעה צדדים – התובע ושלושה נתבעים.

ביום ו' אדר א' תשע"א – 10 פבר' 2011 התקים הדיון הראשון בתובענה, לדיון זה לא התיצב הנתבע 3, וניתן כנגדו פסק דין בהעדר.

כשבוע לאחר מכן, עתר הנתבע 3 לבטול פסק הדין, בטענה כי בהיותו מצוי בהליך גירושין, לא הועברה אליו ההזמנה לדיון אלא לאחר המועד שנקבע.

בית המשפט, כב' השופטת נ. שמואלי – מאייר, נעתר לבקשה והורה על בטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות ליתר הצדדים.

הנתבע 3 שילם הוצאות לאחד מהצדדים. לגבי יתר הצדדים, הגיש בקשה בה נרשם כי לא עלה בידו לאתר צד מסוים או כי אינו מחויב לשלם לצד אחר. בית המשפט קבע התיק לדיון נוסף, על אף שהתנאי של תשלום ההוצאות לא קוים במלואו.

הדיון נקבע ליום ב' חשון תשע"ב – 230.10.2011.

ביום זה, שוב לא היתה התיצבות מטעם הנתבע 3. בית המשפט הורה על בטול ההחלטה המבטלת פסק הדין, והעמדת פסק הדין מיום ו' אדר א' תשע"א – 10 פבר' 2011 על כנו, תוך חיוב הנתבע 3 בהוצאות נוספות.

יצוין, כי במעמד הדיון, יצר נציג הנתבעת 2 קשר טלפוני עם הנתבע 3, האחרון סיפר לו, כי טעה בתאריך הדיון, וכי חזר רק באותו היום מחו"ל, ועגן בנמל חיפה. יצוין, כי בנגוד למשתמע מבקשתו דהיום, לא עלה מדבריו כי התכוון להתיצב באותו היום לדיון וכי הדבר נמנע בשל עגינת הספינה בנמל חיפה, אלא – כאמור – כי טעה וסבר שאין מתקים דיון ביום זה.

בית המשפט עודכן בזמן אמת, והורה לנתבע 2 למסור לנתבע 3, כי במידת הצורך ימתינו לו הצדדים ובית המשפט עד שיתארגן ויגיע לדיון, זאת לאור העובדה, כי באותו היום שמע בית המשפט תיקים עד לשעות מאוחרות והצדדים הסכימו להמתין.

על אף האמור, הנתבע 3 ביקש, באמצעות נציג הנתבעת 2, לדחות בשמו הדיון, ובחר שלא להתיצב בהעדר החלטה המתירה לו זאת.

אמנם, הוצג אישור לפיו חל שנוי ביעד העגינה של הספינה בה הפליג הנתבע 3, ואולם אין זה סביר כי תיאם מראש ההגעה מהנופש ליום הדיון, שכן עם הנחיתה יש צורך בזמן להתארגנות, והסביר יותר – כפי שנמסר בזמן אמת – הוא כי הנתבע 3 טעה או נמנע מלהתיצב לדיון מכל סיבה אחרת. ואולם, גם אם תכנן הנתבע 3 להתיצב לדיון (טענה שאותה, כאמור, אינני מקבל) - על כגון דא נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה", ואין לתכנן יציאה לנופש בחו"ל כך שנוחתים בארץ שעות ספורות לפני הדיון.

הנני לקבל טענת התובע, כי התנהלותו הכללית של הנתבע 3, במקרה זה, עולה כדי זלזול בחובתו כבעל דין, ובמצב דברים זה, לא תמיד יהיה בחיוב בהוצאות כדי "לרפא" המחדל ולאפשר בטול פסק הדין. ראה, לענין זה, ע.א. 3642/92 קלנר נ' ליפוביץ, פ"ד מז (4) 133.

באיזון הכללי, כאשר המדובר בתיק שהוגש בשנת 2009, שלושה מתוך ארבעה צדדים התיצבו בשני דיונים שונים, הנתבע 3 לא מילא אחר החלטתו הקודמת של בית המשפט באופן מלא (בנוגע לתשלום הוצאות בגין בטול פסק הדין הקודם), לנוכח סוג התביעה ומהותה, ומשלא הצביע הנתבע 3 על עיוות דין או על סכויי הגנה כלשהם בבקשתו – לא מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על בטול פסק הדין בפעם השניה, ולגרור הצדדים להדינות בפעם השלישית.

פסק הדין מיום ו' אדר א' תשע"א – 10 פבר' 2011, עומד, אם כן, על כנו, על כל קביעותיו, וכך גם עומדת על כנה ההחלטה מיום ב' חשון תשע"ב – 30 אוק' 2011 על כל רכיביה.

בנוסף להוצאות שנפסקו בפסקי הדין ובהחלטות הקודמות, יחויב הנתבע 3 בהוצאות משפט בסך 350 ₪ לכל אחד מהצדדים האחרים בגין הגשת בקשה זו. ההוצאות תשולמנה בתוך 30 יום.