עמ"י
בית המשפט המחוזי חיפה
|
33861-08-10
18/08/2010
|
בפני השופט:
עודד גרשון
|
- נגד - |
התובע:
יעקב פטפניאן
|
הנתבע:
משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה
|
|
החלטה
לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מעין צור) מהיום, 18.8.2010 שבו הורה על הארכת מעצרו של העורר עד ליום ו' 20.8.2010 בשעה 10:00.
המשיבה ביקשה להאריך את מעצרו של העורר ב- 5 ימים משום שעל פי הטענה הוא חשוד בכך שאתמול, 17.8.2010 בשעה 18:30, ברח' מגידו בחיפה, תקף פקח של עירית חיפה בעת מילוי תפקידו, היינו תקף עובד ציבור.
בית המשפט קמא בחן את חומר הראיות וקבע כי אכן חומר הראיות שבידי המשטרה מקים חשד סביר כנגד החשוד. בית המשפט ציין שמדובר בתקיפה של עובד ציבור במהלך מילוי תפקידו ועקב מילוי תפקידו, תקיפה שגרמה לפציעתו. בית המשפט הוסיף כי "מעשים מסוג זה מסכנים את שלום הציבור ובטחונו ולכן מתקיימת גם עילת מעצר".
יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט סבר שמספר פעולות החקירה שנותרו לביצעו הוא מצומצם החליט בית המשפט להאריך את מעצרו של העורר עד ליום 20.8.2010 שעה 10:00.
מכאן הערר.
בא כח העורר טען בפני כי מדובר בחשוד ללא כל הרשעות קודמות, אדם נורמטיבי שנקלע לסיטואציה המיוחסת לו כאשר יש מחלוקת לגבי נסיבותיה. העורר טען כי לא תקף כלל את הפקח וכי רק הניף את ידו וידו פגעה בטלפון שהחזיק הפקח והטלפון חבט בפניו של הפקח ולכן הוא נפצע. על כך מצטער העורר, אך לא היה בכוונתו לתוקפו.
בא כח העורר הוסיף וטען כי אין כל מניעה לכך שהמשטרה תמשיך בחקירתה כשהעורר מצוי במעצר בית תחת פיקוחה של רעייתו שהיא עצמה עובדת של עירית חיפה והיא אישה נורמטיבית כמו העורר עצמו.
הסניגור טען עוד כי בנסיבות העניין אין לומר שהעורר מסוכן לציבור ומדובר באירוע ראשון ויחיד בחייו של העורר אשר אינו מורגל בחקירות משטרה ובמעצרים.
הסניגור הלין על כך שבית המשפט האריך את המעצר עד ליום 20.8.2010 כשלטענתו ניתן היה להסתפק בהארכת המעצר עד להיום בערב שאז היתה המשטרה לעשות את כל שצריך עוד לעשות.
עוד הוסיף הסניגור כי העורר עצמו נקב בשמו של אדם שהיה עד ראיה ובית המשפט קמא ציין את שמו כמי שעדיין יש לחקור אותו. מסתבר שהמשטרה לא הצליחה עדיין לשוחח עם אותו אדם אבל יש לזכור כי מדובר בעד הגנה. הסניגור טען כי כשמדובר בעד הגנה לא יתכן להמשיך ולהחזיק בעורר במעצר רק משום שלא משיגים את עד ההגנה שבשמו נקב החשוד.
בא כח המשיבה ביקש לדחות את הערר.
רפ"ק ברבלטה טען כי החקירה טרם הסתיימה וכי מדובר באירוע של תקיפת עובד ציבור, עבירה שהיא עבירה מסוג פשע.
בא כח המשיבה טען כי הדברים אינם פשוטים וקלים כפי שהם מוצגים על ידי הסניגור ובהקשר לכך הפנה את ביהמ"ש לדברי הפקח מר מחמוד אגברייה כפי שהם מופיעים בחומר החקירה.
עיינתי בהודעתו של הפקח. מהודעתו של הפקח עולה כי לא זו בלבד שהעורר פגע בו אלא שהעורר העליב אותו בביטוי שאינני רוצה לחזור עליו בהחלטה זו, הביטוי מופיע בעמ' 2 של הודעת הפקח בשורות 9 ו- 10. מדובר באמירה פוגעת ומעליבה. על פי טענתו של הפקח כאשר ביקש מהעורר להזיז את רכבו שחסם את נתיב נסיעתו של רכב אחר, הגיע העורר באמירת הביטוי הנ"ל וכאשר הוא, הפקח, הרים את מכשיר המסופון שלו כדי לצלם את רכבו של העורר, תלש העורר את האנטנה וזרק את המכשיר למרחק של כמה מטרים. בפני החוקרת שחקרה את הפקח הוצג המכשיר כשמסך שלו הרוס ויש סדק בזכוכית. בשלב זה, כך סיפר הפקח, הרים הפקח את מכשיר הקשר ודיווח על האירוע לסגן המנהל כדי לבקש סיוע ותוך כדי הדיבור במכשיר הקשר, נתן העורר מכה לפקח, דבר שגרם לנזילת דם משפתו העליונה של הפקח.
תוך כדי הדברים המשיך העורר, כך טוען הפקח, לקלל את הפקח במילים חמורות ותפס אותו בחולצתו וגרר אותו לתוך גינה פרטית וזאת למרות שאדם שהיה שם במקום אמר לעורר להפסיק ולעזוב את הפקח.
פירטתי בהרחבה חלק מהדברים רק כדי להצביע על כך שהדברים אינם נראים כפשוטם, כפי שהם מצויירים בידי הסניגור המלומד.
עם זאת, בסופו של דבר, לא מדובר בחקירה מורכבת ומסובכת וכדי לאפשר למשטרה להמשיך ולנהל את החקירה ללא הפרעה, אני סבור שניתן יהא למצות את החקירה עד למחר, 19.8.2010 שעה 18:00 ואז לשחרר את העורר מן המעצר.
לפיכך אני מקבל את הערר באופן חלקי במובן זה שמעצרו של העורר מקוצר עד למחר, 19.8.2010 שעה 18:00.
במועד האמור תוכל המשטרה לשחרר את העורר בתנאים שיקבעו על ידי קצין משטרה. היה והמשטרה תסבור שיש מקום להגשת בקשה אחרת לבית המשפט, היא תוכל לעשות כן עד לשעה 14:30 מחר.