פולט נ' פרי ואח'

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו הינו תשלום שכר עבודה, תשלום דמי חופשה ותשלום עבור הפרשות פנסיוניות.

2.לטענת התובע, בינו ובין הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") נכרת הסכם העסקה ולפיו יעבוד התובע בנתבעת 2 – משרד תיווך - (להלן: "הנתבעת"), ותמורת עבודתו ישולם לו שכר עבודה בסך 4,000 ₪ שכר בסיס, וכן 1/3 מסך עמלות התווך בכל עסקת מכירה ו-40% מעסקת תיווך של שכירות.

3.עוד טוען התובע כי הנתבע הפר עימו את הסכם ההעסקה, לא שילם את שכר עבודתו כפי שסיכם עימו ואף לא שילם לו דמי חופשה שנתית והפרשות לקרן פנסיה בתקופה בה עבד.

4.בנוסף לסעדים הממוניים, עותר התובע למתן צו עשה המורה לנתבעים להעביר לעיונו דו"ח עסקאות ומכירות של עסקים ודירות, אשר לגביהם זכאי הוא לעמלת תיווך בגין מכירתם.

5.הנתבעים מנגד טענו, כי התובע לא הועסק כשכיר אלא כקבלן לביצוע מספר עבודות קטנות שדרשו עבודה פיזית, לרבות חלוקת פליירים, ניקיון ושיפוץ המשרד ( להלן: "העבודות") ובתמורה לעבודות אלו שולמה לתובע תמורה מלאה, בסך 6,000 ₪.

6.עוד טענו הנתבעים, כי העסקתו של התובע לא כללה כל עיסוק הנוגע לענייני תיווך,וממילא אין הוא זכאי לשכר המתייחס לעסקאות תיווך, שכן התובע היה ללא רישיון מתווך במועד הרלבנטי לתביעה.

7.הנתבעים ציינו בכתב ההגנה, כי קיים העדר יריבות בין התובע לנתבע, שכן הנתבעת הינה אישיות משפטית נפרדת, והיא זו אשר עימה התקשר התובע לביצוע העבודות.

דיון והכרעה

8.טרם נבחן את טענות הצדדים לגופן, נבהיר כי לאור טיעוני הצדדים ובשים לב למסכת העובדתית השנויה במחלוקת, לא מצאנו כי יש ממש בטענת הנתבעים להעדר יריבות בין הנתבע לתובע.

9.ההתקשרות בין התובע לנתבע נעשתה באופן אישי ומבלי שנשמרה ההפרדה בין "האישיות הנפרדת" של הנתבעת לבין הנתבע, ולפיכך לא מצאנו להפריד בין הנתבעים.

10.למעלה מן הצורך נעיר, כי טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעים ולפיכך לא מצאנו להיזקק לבירור מעמיק של טענה זו.

11.יריעת המחלוקת בין הצדדים נסובה אחר השאלה – האם התקיימו בין התובע לנתבעים יחסי עובד-מעביד.

נפקות התשובה על שאלה זו תסייע בידינו להכריע בזכאותו של התובע לסעד המרכזי בתובענה – שכר עבודה.

טרם נתייחס לטענות הצדדים נבהיר תחילה את המסגרת הנורמטיבית בנוגע להכרה ביחסי עובד-מעביד.

המסגרת הנורמטיבית

12.החוק אינו מגדיר מיהו "עובד" ומיהו "מעביד" ואימתי מתקיימים יחסי עובד-מעביד.

השאלה לבחינת התקיימותם של יחסי עובד-מעביד נקבעה בהלכה הפסוקה במסגרת שורה של פסקי דין אשר קבעו מבחני עזר שונים לבחינת שאלה זו.

המבחן הרווח כיום לקביעת מעמדו של מבצע העבודה, היינו, האם פלוני נופל בגדר "עובד" או "עצמאי" הוא המבחן המעורב.

מבחן זה מקפל בתוכו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים, כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי תשלומי מס ותשלומים לביטוח לאומי; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד (ראה: ע"ע 300021/98 עו"ד זאב טריינין – חריש, פד"ע לז, 43 (2002).