פודימוב נטליה נ' ביטוח לאומי ירושלים - הלשכה המשפטית

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת פקידת התביעות (נפגעי עבודה) על פיה נדחתה תביעת התובעת להכיר בתאונת דרכים שאירעה לה ביום 12.7.09 כ"תאונת עבודה" בהתאם לסעיפים 79 ו-80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

העובדות

התובעת, תושבת בית שמש, עבדה במפעל "תנובה" באזור תעשיה הרטוב ליד בית שמש.

ביום 12.7.09 התובעת יצאה מעבודתה ברכבה בשעה 16:45 ונסעה צפונה בכיוון צומת שער הגיא. אין מחלוקת כי נסיעה צפונה בכביש בית שמש-צומת שער הגיא הינה בכיוון ההפוך לכיוון הנסיעה שהתובעת היתה נוסעת בו לו נסעה ישירות מעבודתה לביתה בבית שמש.

כאשר הגיעה התובעת לצומת שמשון אירעה לתובעת תאונת דרכים בה נגרמו לה חבלות גופניות.

התביעה לדמי פגיעה

בתביעתה לתשלום דמי פגיעה (שהוגשה ביום 13.8.09) טענה התובעת כי תאונת הדרכים שאירעה לה היתה בדרכה חזרה מעבודתה לביתה וכי התאונה אירעה כאשר היא נסעה למלא דלק ביציאה מהעבודה בצומת שמשון.

במסגרת בדיקת התביעה תושאלה התובעת על ידי פקידת התביעות, גב' מרגלית נחמני, ומסרה ביום 3.9.09 הצהרה חתומה לפיה:

"ביום התאונה יצאתי מהעבודה לתחנת דלק בצומת נחשון תחנת דלק דרגון שם יש רק דלק דרגון ואני מתדלקת שם פעם עד פעמיים בחודש כי זה מנקה מנוע. התאונה אירעה בצומת שמשון לפני שהספקתי לתדלק. רכב שבא מכיוון ירושלים נכס בי בצומת ממש. התכוונתי רק לנסוע לתדלק. כל השבוע אני ונסעת ברכב. ליד התחנה יש כמו מוסך קטן שאם אני מתקנת שם את האוטו שם ויש הנחה גם בקניות. אני אמציא תדפיס כרטיס האשראי בו יש הוכחה שאני מתדלקת באזור זה". (מוצג נ/1).

בהחלטתה קבעה פקידת התביעות כי "מעיון בפרטי תביעתך ומתשאול שנערך עולה, כי התאונה אירעה תוך כדי נסיעתך לכיוון צומת נחשון לסידורים פרטיים, ולא בדרך מהעבודה לביתך, כנדרש על פי סעיף 80(1) לחוק".

גרסת התובעת בהליך לפנינו

בתצהיר עדותה הראשית בהליך זה טענה התובעת כי ביום התאונה היא שוחחה בשעה 15:00 עם בנה, דמיטרי, שעבד בירושלים. דמיטרי מסר לה שהוא מסיים את עבודתו בירושלים בשעה 16:00 וכי יגיע באוטובוס לבית שמש. הוא שאל אותה אם תוכל לאסוף אותו מצומת שמשון, והם סיכמו שהיא תאסוף אותו מצומת שמשון לקראת השעה 17:00. היא המתינה בצומת שמשון לרמזור בנתיב הפונה שמאלה (מערבה) והתכוונה לבצע פניית פרסה ולעצור בתחנת האוטובוס בצומת בכיוון ההפוך (לבית שמש) ולהמתין לבנה, ובעת שהמתינה לרמזור אירעה התאונה עת התנגש ברכב רכב שנסע בכיוון הנגדי.

לטענת התובעת בתצהירה, בתשאול מיום 3.9.09 "בשל בלבול בלתי מובן מצידי שנבע בעיקר מהקושי שלי בהבנת השפה העברית, ובמקום לומר במדוייק מה הייתה מטרת נסיעתי, דווחתי שכוונתי הייתה לנסוע לצומת נחשון לתדלוק הרכב, כאשר בפועל כל כוונתי בהגיעי לצומת שמשון לעשות פניית פרסה ולאסוף את בני מתחנת האוטובוס לבית שמש".

במהלך חקירתה הנגדית בפנינו טענה התובעת שבתשאול מיום 3.9.09 היא לא סיפרה לפקידת התביעות שמטרת נסיעתה היתה לאסוף את בנה מהצומת ודבקה בגרסה לפיה נסעה לתדלק את הרכב, מאחר שזה מה שהיא כתבה בתביעתה לדמי פגיעה (פרוטוקול דיון מיום 27.4.11, עמ' 7 שורות 2-6).

התובעת מבקשת מבית הדין להעדיף את גרסתה בתצהירה לפיה מטרת נסיעתה היתה לאסוף את בנה בחזרתו מעבודתו בירושלים לבית שמש, על פני מה שמסרה בתביעתה לדמי פגיעה ובתשאול מיום 3.9.03.

בתמיכה לגרסתה הביאה התובעת את בנה דמיטרי לעדות וגרסתו בתצהירו היתה זהה לגרסת התובעת, דהיינו – שבשיחה טלפונית שקיים עמה ביום התאונה הוא סיכם עמה שהיא תאסוף אותו מצומת שמשון ו"תקל עלי את הנסיעה הביתה, שכן האוטובוס נאלץ לעצור בתחנות רבות בתוך העיר, ומאחר ולוחות הזמנים של הגעתי וכן יום העבודה של אימי היו סמוכים מאוד וקבענו להיפגש בצומת שמשון".

דא עקא, שגרסת דמיטרי לא עמדה במבחן החקירה הנגדית, בה העיד שבאותו יום הוא נסע מעבודתו בירושלים עם חבר שגר במושב קרוב לצומת שמשון. דמיטרי עומת עם גרסתו בתצהירו לפיה נסע באוטובוס שעוצר בתחנות רבות בתוך בית שמש ולכן ביקש מאימו לאסוף אותו כדי לחסוך בזמן, אך הוא שלל זאת וטען כי כלל לא היתה לו אפשרות להגיע עם האוטובוס לבית שמש בשל כך שהאוטובוס פונה ימינה בצומת שמשון. כאשר עומת בנה של התובעת עם גרסת אימו כי ביום התאונה הוא נסע באוטובוס באותו יום, השיב דמיטרי כי "אם באוטובוס אין טעם שהיא תאסוף אותי. האוטובוס מגיע לבית שמש".

המסגרת המשפטית

תביעת התובעת מבוססת על ההרחבה הסטטוטורית של הגדרת "תאונת עבודה" שבסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי, לפיה "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו,... מן העבודה למעונו .. ועקב נסיעתו או הליכתו זו".