פדידה ואח' נ' ראובן

החלטה

1.לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף שהגיש הנתבע, המבקש אשר לפני. המשיבים הינם התובעים בתביעה.

2.המשיבים הינם חברת הסעות ומנהל בחברה ובעל מניות. תביעתם עניינה נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב הסעות ביום 12.12.10, עת נהג המבקש ברכב ההסעות לשיטתם הנזק נגרם כתוצאה מכך שהמבקש נהג עם הרכב לתוך שלולית מים ענקית.

3.המבקש טוען כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן בין הצדדים מתנהל תיק בבית הדין לעבודה בחיפה ב.ע. 32870-04-11. שם תבע המבקש את המשיבה 2, מעבידתו. בכתב ההגנה טענה המשיבה כי מדובר בנזק שגרם המבקש במתכוון על מנת לגרום למשיבה לפטרו. המבקש טוען כי סיום יחסי עבודה הינם בסמכות ייחודית של בית הדין לעבודה. עוד הוא מסב את תשומת הלב לכך כטענת ההגנה העיקרית שלו הינה כי פעל במסגרת עבודתו כעובד סביר ולא עשה דבר כדי להזיק במכוון למשיבה.

4.המשיבים טוענים כי לא צורף תצהיר לבקשה כנדרש ודי בכך על מנת לדחות בקשתו.

לחילופין טוענים המשיבים כי סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מפורשת בצמצום. סמכות בית הדין לעבודה אינה נקנית לפי הסעד אלא לפי העילה האם מקור הסכסוך ביחסי העבודה הכל בהתאם לחוק המפרט את הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה. כל עילה אחרת מתבררת בבתי המשפט הכללים. על פי הוראות סעיף 24(א)(1() לחוק בית הדין לעבודה הרי שעילת תביעה שמקורה בפקודת הנזיקין לא תתברר בית הדין לעבודה.

המשיבים מציינים כי אין מחלוקת בין הצדדים כי יחסי העבודה ביניהם הסתיימו.

עוד מציינים המשיבים באמצעות בא כוחם כי הפלוגתיות אשר במחלוקת בפני בית הדין לעבודה כבר סוכמו ואין פלוגתא זו מנויה ביניהן.

5.ראשית אין מחלוקת בין הצדדים כי בעת התרחשותה תאונה נשוא תביעה זו היו בין הצדדים יחסי עובד מעביד וכי התאונה התחרשה שעה בה עבד המבקש בשירותה של המשיבה. המחלוקת הינה למעשה האם מדובר בנזק מכוון אשר נגרם על ידו או ברשלנות חמורה, או שמא מדובר באירוע שהתרחש תוך כדי עבודתו. כלומר, האם יכולה המשיבה לחייב את המבקש בגין הנזקים שנגרמו לרכב אם לאו.

6.השאלה אשר לפני הינה האם התביעה שלפני אינה מצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. לעניין זה חשיבות להוראות סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט – 1969.

"24(א)לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1)בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; "

אין מחלוקת כאמור כי התקיימו יחסי עובד מעביד באותה העת. השאלה אם מדובר בתובענה שעילתה יחסי עובד מעביד והאם חל החריג " למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)"

7.עיינתי בפרוטוקול הדיון בבית הדין לעבודה אשר צורף על ידי משיבים ולא מצאתי כי נערכה בו רשימת של פלוגתאות. נערכה רשימה של עובדות מסומכות אך לא של פלוגתאות. לפיכך, הרי שטענת ההגנה של המשיבה באשר לגרימת הנזק במתכוון עודנה פלוגתא בביתה דין לעבודה. יש לציין כי המשיבה אכן העלתה בכתב הגנתה שם את הטענה כי תגיש תביעה לבית המשפט המוסמך.

8.אי לי אלא להסכים עם הנאמר על ידי כב' השופטת יהודית שבח בת.א. 26951-01-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, באשר למסגרת הדיון אשר לפני. לפיכך אביא את הדברים במלואם-

"2. שאלת הסמכות העניינית, במתח מירוץ הסמכויות שבין בית המשפט האזרחי לבין בית הדין לעבודה, הוכרעה על ידי המחוקק בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, הקובע כי לבית דין אזורי תהיה סמכות ייחודית במגוון נושאים, אשר הרלבנטי לענייננו הוא "תובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד, ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ".

3. ... השאלה הראשונה הטעונה הכרעה הינה האם התובענה שבפנינו מושתתת על עילה הנובעת מיחסי עובד ומעביד. באם התשובה לשאלה זו תהא חיובית, יהא עלי להכריע בשאלה נוספת והיא האם העילה נסמכת על פקודת הנזיקין.

... מקרה דנן, לא מייחסים, חלילה, לארבל גניבת כספי החברה, או מעילה וכיוצ"ב. ... הטרוניה שיש לחברה כלפי ארבל קשורה, למרות חומרתה, קשר הדוק ובל ינתק לעיסוקו המהותי ולעבודתו בחברה . עבודת ארבל במקרה זה היא העיקר. הגם שטענת החברה נושאת, על פי הנטען, אופי פלילי או נזיקי, עדיין היא מהווה, במובהק, עילה הנובעת מיחסי עובד ומעביד.

4. יש לילך, איפוא, כברת דרך נוספת ולבחון באם חלה במקרנו הסיפא לסעיף 24 לחוק, המחריגה תביעה שעילתה בפקודת הנזיקין.

לכאורה, מדובר בבדיקה פשוטה למדי, האמורה להתבצע באמצעות קריאת כתבי הטענות, שהרי עיון בכתב התביעה של החברה מעלה כי המילה תרמית, כמו גם המילה זיוף, מופיעות בו באותיות קידוש לבנה ושזורות לאורכו כחוט השני.