פגיעה במהלך פרוק מכבש מטרקטור מקולקל אינה מהווה תאונת דרכים

1.         התובע חקלאי, נפגע בתאונה ביום 13/5/05. לטענתו נסיבות התרחשות התאונה מהוות תאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). הנתבעת מס' 2 (להלן: "הנתבעת") חולקת על הגדרת התאונה כתאונת דרכים על פי החוק.

            הדיון פוצל לשאלת החבות ולשאלת הנזק.

2.         בפתח דברי אציין כי עדותו של התובע באשר לנסיבות התרחשות התאונה הייתה מהימנה ביותר. הצדדים  הסכימו לסכם טענותיהם בשאלת החבות לפי העובדות שהתבררו מעדותו של התובע. לפיכך, נותר לדיון האם נסיבות התרחשות התאונה כמתואר על ידי התובע מהוות תאונת דרכים על פי החוק.

3.         התובע עסק יחד עם הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") בקציר ובהכנת חבילות. לצורך עבודה זו נהג הנתבע מס' 1 בטרקטור. לטרקטור חובר מכבש. החיבור נעשה באמצעות ייצול וקרדן. תוך כדי עבודה נשרף הקלאטש של הטרקטור והתובע והנתבע נסעו לחצר ביתו של התובע על מנת להחליף את הטרקטור בטרקטור אחר. התובע ניסה לפרק את הקרדן מהטרקטור והקרדן נפל על ידו.

4.         בכתב תביעתו טען התובע כי התאונה אירעה שעה בה ביצע התובע "טיפול דרך ו/או תיקון דרך לטרקטור". (סעיף 4 לכתב התביעה). בסיכומי טענותיו טוען ב"כ התובע כי התאונה מהווה תאונת דרכים מאחר ומדובר בנסיעה ברכב ו/או בניצול הכוח המכני של הרכב.  ב"כ הנתבעת טוען כי טענה זו מהווה הרחבת חזית, שאינו מסכים לה.

טענת הרחבת חזית:

5.         תקנה 74(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת -

"מותר להביא בכתב טענות כל הוראת דין שהטוען מתכוון  להסתמך עליה, אך אין בעל דין מנוע מהסתמך על הוראת דין כאמור מחמת שלא הביא אותה בכתב טענותיו".

            בהתאם לתקנה זו, הרי שטענה כי יש לפסוק לטובתו של התובע על סמך הוראות חוק אחרת מזו אשר צוינה בכתב התביעה איננה מהווה שינוי או הרחבת חזית.

            באשר לטענה כי התובע לא פירט די בכתבי טענותיו ועל כן יש לדחות את תביעתו על הסף הרי ב"כ הנתבעת הסכים לדון בשאלת החבות על סמך העובדות שהתבררו בעדותו של התובע. על כן, מבלי לדון בטענה לגופה, ב"כ הנתבעת ויתר על אפשרותו להעלות טענה זו.

            "שימוש ברכב מנועי" - האם נסיבות התרחשות התאונה מהוות טיפול דרך או תיקון דרך ברכב ?"

6.         החוק קובע בסעיף ההגדרות שבו כי "טיפול דרך או תיקון דרך ברכב" מהווים שמוש ברכב מנועי לצורך הגדרת תאונת דרכים. בהחלטתי בת.א. 1946/05 תאופיק נ. מנורה אשר פורסמה ביום 7.1.07, סקרתי את עמדתי בהרחבה באשר לפרוש המונח טיפול או תיקון דרך בחוק. בהתאם להחלטה זו מונח זה מכיל בתוכו את כלל הפעולות אשר נעשות לצורך תיקון הרכב או טיפול בו, בין אם בראשית הדרך או במהלכה, על מנת שניתן יהא בסמוך לאחר מכן, וברצף, לנסוע ברכב נסיעה בטוחה.  החלטתי נסמכת בין היתר על האמור בע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט פ"ד נ (3), 475 (להלן: "פרדת דראושה") ועל האמור בפסק הדין ע"א 8061/95 יצחק עוזר נ. אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נ (3) 532 (להלן: "פרשת עוזר"). בפסקי דין אלו דן בית המשפט בהרכב מורחב בין היתר בשאלת הגדרת טיפול ותיקון דרך.

7.         המקרה שלפניי שונה מן המקרה שנדון בפרשת דראושה. כאן הקלקול היה ברכב עצמו, הקלאטש התקלקל. הטיפול או התיקון במקרה שלפני נועד לניתוק המכבש מן הטרקטור לצורך חיבורו לטרקטור אחר. בפרשת דראושה לא היה קלקול ברכב והטיפול נועד לצורך החלפת כלי העבודה אשר חובר לטרקטור לצורך ביצוע העבודה. בשני המקרים הטרקטור לא טופל במקום בו התגלתה התקלה או הצורך בביצוע הטיפול, אלא נסעו ממקום העבודה לחצר הבית על מנת לבצע את הטיפול או התיקון הנדרש. כמו כן, במקרה שלפני הטיפול, פרוק החיבור בין הקרדן לייצול לא נעשה על מנת שהטרקטור ימשיך בעבודה אלא על מנת שהמכבש יחובר לטרקטור אחר. הטרקטור, שהוא הרכב המנועי המבוטח על ידי הנתבעת, היה מיועד להעמסה על גרר. על כן, לא מדובר בתיקון שנעשה בדרך ולצורך המשכת הנסיעה המיידית ברכב, אלא לצורך המשכת העבודה המיידית במכבש, אשר לא ניטען כי בוטח על ידי הנתבעת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

8.         יוער כי בהחלטתי בפרשת תאופיק, הבעתי עמדתי כי המבחן לתיקון או טיפול דרך איננו מבחן גראוגרפי. אולם, הדגשתי, כפי שהדגיש בית המשפט העליון בפרשת דראושה ובפרשת עוזר כי על מנת שתיקון יהווה תיקון או טיפול דרך, נדרש כי התיקון יבוצע לצורך המשך הנסיעה, או לשיטתי, גם לצורך התחלתה המיידית. המקרה שלפני אינו עומד במבחנים אלו.

9.         ב"כ התובע טוען כי פרוק הקרדן מן הטרקטור מהווה "נסיעה" כטענתו "הפרדת המכבש מהטרקטור חיונית לנסיעתו ובלעדיה אין נסיעה ו/או לא תיתכן כל פעולה אחרת בטרקטור" (סעיף 5 סיפא לסיכומי ב"כ התובע). התובע העיד כי פירוק הקרדן נעשה לפני שהטרקטור הועמס על גבי גרר. לדידי בנסיבות אלו לא ניתן לטעון כי פרוק הקרדן הינו שלב הכרחי לצורך נסיעה. באותו שלב כלל לא תוכננה נסיעה ברכב ולכן האירוע לא יכול להוות מרכיב חיוני לצורך ביצוע הנסיעה.

הגדרת תאונת דרכים - ניצול הכוח המכני של הרכב

10.        טוען ב"כ התובע כי נסיבות התאונה מהוות תאונת דרכים גם על פי ההגדרה של תאונת דרכים כ"מאורע שארע עקב ניצול הכוח המכני של הרכב". ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה האם לצורך ניצול כוחו המכני של הרכב נדרש ניצול כוח המנוע של הרכב.

11.        טוען ב"כ הנתבעת כי מאחר והמנוע היה כבוי אזי לא ניתן לטעון כי היה ניצול של כוח מכני כלשהוא. ב"כ הנתבעת סומך טענתו על פסק הדין בפרשת דראושה.

            ב"כ התובע מפנה את בית המשפט לפסיקה מאוחרת יותר, ע"א 947/02 אבנר נ' אחים לוינסון מהנדסים בע"מ ואח' פ"ד נח (1), 337. בפסק דין זה קבע כב' השופט ג'ובראן כי מקרה בו טרקטורון עמד ללא מנוע, אך הכף נפלה ופגעה באדם כתוצאה מניצול הכוח המכני ההידראולי של מנגנון הכף, הרי מדובר בניצול הכוח המכני של הרכב. כב' השופט המשנה לנשיא אור הצטרף לתוצאה אליה הגיע כב' השופט ג'ובראן. בנימוקיו הבהיר כי יש לתת עדיפות לאופיה האובייקטיבי של הפעולה. הטית הכף ונפילתה הם פעולות המבוצעות שעה בה עובדים עם הטרקטור ועל כן לשיטתו גם מטעם זה, באותן נסיבות מדובר בניצול הכוח המכני של הרכב. כב' השופט ריבלין הסכים עם שני חבריו להרכב.