פארס נ' מועצה מקומית חורפיש

פסק דין

1.בישיבת 4.7.11 הסכימו הצדדים כי תביעה זאת מתייתרת נוכח העובדה כי נשוא התובענה, פרויקט ניקוז בוטל.

נותר להכריע בשאלת ההוצאות, לגביה הגישו הצדדים טיעונים קצרים.

2.התובע טוען כי הגשת התביעה הייתה מתייתרת אילו נהגה הנתבעת כמתחייב מרשות מנהלית והתייחסה לפניותיו בעניין קבלת העתק של תוכניות הניקוז והימנעות מפגיעה במקרקעיו, טרם הגשת התביעה. תחילת ביצוע פרויקט הניקוז והצבת כלי עבודה בשטח אילצו את התובע לפנות לערכאות וכך נגרמו לו הוצאות שהנתבעת יכולה היתה למנען. התובע הוציא בפועל בהליך זה סכום של כ- 30,000 ₪, המורכב מסכום אגרת בית משפט (601 ₪), שכ"ט עו"ד (11,600 ₪, צורף הסכם), שכ"ט מומחה (17,400 ₪, צורף הסכם), הופעת מומחה בבית המשפט (1,000 ₪). בתיק התקיימו ששה דיונים הן בהליך העיקרי והן בבקשה לסעד הזמני.

אומנם הנתבעת "ויתרה על פרויקט הניקוז", כטענתה, אך הויתור לא היה במהלך של פשרה או הסדר עם התובע ואין מקום להתייחס לתיק ככזה המסתיים בהסדר פשרה. ההוצאות נגרמו בשל הימנעותה של הנתבעת מניהול שיח עם התובע לפני הגשת התביעה, לפיכך מן הראוי כי היא אשר תישא בהן.

3.הנתבעת בתשובה טוענת כי פעלה על פי דין ולאחר שבחנה את כל האפשריות הקיימות, בהתאם לתוכניות מהנדסים. מדובר ברשות מקומית אשר פועלת על פי אמות מידה ונהלים ואין מקום לטעון שהתביעה הייתה מתייתרת לולי פעלה הרשות בהתאם לנהלים. למועצה נגרמו הפסדים אדירים מהתנהלות התובע ומעצם הגשת תביעתו, כך שהנתבעת קיבלה תקציב לפרויקט הנ"ל ובחלקו הגדול נגרע מאחר והניקוז לא בוצע. המועצה הציעה לתובע פתרון חילופי אך הוא בחר שלא להיענות לו. לחץ הזמן היה מכריע שכן המועצה התקשרה עם קבלן והיתה מחויבת בזמנים, על כן נאלצה לוותר על הניקוז בכדי לסיים את הכביש מאחר ומצבו היה גרוע. לא היה מקום לתביעה ובמידה והתיק היה מתנהל הדברים היו נראים אחרת, לטובת הרשות והאינטרס הציבורי. למועצה נגרמו הוצאות רבות בגין הכנת חוות דעת הסותרת את חוות דעתו של התובע בנוסף להוצאות שכר טרחה עו"ד, שבמידה והתיק היה מנוהל התובע היה מחויב בהן. מדובר בכספי ציבור ולכן בית המשפט מתבקש לחייב את התובע בהוצאות, בסכום בהתאם לשיקולו.

4.עפ"י כתב התביעה, לא זו בלבד שהנתבעת לא שעתה לפניותיו של התובע לפתור את בעיית ניקוז מי הגשמים לחלקתו, שהביאה לכך שמי גשמים ממספר חלקות נשפכים לחלקתו, אלא אף יזמה פרויקט ניקוז שעתיד היה להביא להחמרת המצב ולניקוז מים מסביבה נרחבת לחלקתו (להלן: "הפרוייקט"). בכתב התביעה ביקש התובע צו מניעה קבוע שיאסור ביצוע הפרויקט וכן ביקש צו מניעה זמני.

5.בהגנתה טענה הנתבעת כי הפרויקט נועד להביא לשיפור במצב הניקוז ולפתרון בעיית הניקוז בחלקתו של התובע וכן כי הדברים הוסברו לתובע, במסגרת ישיבות עימו.

6.בסופו של יום, כאמור, בוטל הפרויקט. יחד עם זאת, הנתבעת עומדת על טענותיה ביחס לכך שלא היה כל פסול בפרויקט, שלא היה פוגע בתובע. התובע הגיש חוו"ד מטעמו. לצידה של הנתבעת עומדת חזקת תקינות המעשה המינהלי.

7.למעשה, למרות שהמחלוקת העקרונית בין הצדדים ביחס למהותו של הפרוייקט נשוא התביעה נותרה על כנה, הנתבעת החליטה לבטל את ביצוע הפרוייקט נשוא התביעה. בנסיבות העניין, דומה בעיני כי ראוי שכל אחד מן הצדדים ישא בהוצאותיו וכך אני מורה.

ניתן היום, כ"ב אב תשע"א, 22 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.