החלטה
בפני בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל , אשר הוגשה במסגרת הבקשה דנן שעניינה פסק דין הצהרתי לבעלות במיטלטלין.
המבקשת 1 (להלן – פארטי קייטרינג), והמשיבה הפורמאלית 1 (להלן – חברת משה קול) , אשר בבעלותה אולם אירועים, התקשרו בחוזה לפיו הושכר אולם האירועים לפארטי קייטרינג.
מהבקשה על נספחיה עולה, כי פארטי קייטרינג נהגה לשכור את הציוד להפעלת האולם מאת ספקים שונים, עד אשר לאחרונה נערך הסכם בינה לבין המשיב 2 ( להלן – בן חמו) לפיו יספק לה בן חמו את הציוד האמור באופן בלעדי.
עוד נטען, כי נבצר מבן חמו , מסיבות טכניות, להגיש תצהיר ומשכך - לא צורף כצד לבקשה, אולם הוא מתכוון לעשות כן בימים הקרובים.
במקביל, התקשרו המבקשים בחוזה להתקנת ציוד קבוע באולם, לפיו הותקנה מערכת הגברה ותאורה על ידי המבקש 2 (להלן – דיין) .
ביום 25.7.12, ניתן כנגד המשיבה הפורמאלית 3 (להלן – חברת לה גונדולה) , לבקשת המשיבה 1 (להלן – העירייה) , צו עיקול מיטלטלין בשל אי תשלום חוב ארנונה, וזאת במסגרת תיק ההוצאה לפועל לעיל.
הואיל וכתובתה הרשומה של החברה עודנה ככתובת הנכס (האולם) - רישום העיקול בוצע אצלה.
לטענת העירייה, הצו בוצע ללא הפרעה ומבלי שמאן דהוא טען כלפי מבצע הרישום, ולו ברמז, כי חברה אחרת מחזיקה בנכס וכי המעוקלים אינם מיטלטליה של חברת לה גונדולה.
העיריה טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף, הואיל ולפי ההלכה הפסוקה, אין לבוא אל בית השפט בבקשה לקבלת סעד על פי סעיף 28(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בטרם הכריע רשם ההוצאה לפועל בשאלת מקום הימצאות המיטלטלין.
לטענתה, המבקשים עקפו את הוראת הדין בפנייתם תחילה לבית המשפט.
עוד טוענת העיריה, כי למבקשים אין כל ראיה של ממש המקימה עילה ביחס לטענה, לפיה המיטלטלין המצויים בנכס, אכן שייכים להם.
לשיטתה, דין הבקשה להידחות גם משיקולי מאזן הנוחות ודיני היושר, שכן המבקשים הגיעו לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים, והסתירו עובדות מהותיות הקשורות למחלוקת בין הצדדים.
מנגד, טוענים המבקשים כי תגובת העיריה, רובה ככולה, מופנית כלפי המשיבות הפורמאליות, שאין להן כל נגיעה למבקשים. לכן ההתיימרות ליצור זיקה לכאורית ביניהם היא בגדר ניסיון עקר, וממילא הזירה ההולמת לבירור טענות כגון דא היא במסגרת ההליך העיקרי, ולא במסגרת הבקשה דנן.
המבקשים טוענים שאין ממש בטענת העיריה בדבר עקיפת סמכויות, הגם שנטענה "מן השפה אל החוץ", הואיל ולטענתם הפניה לבית המשפט נעשתה בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 18.11.13.
אשר למאזן הנוחות ולשיקולי היושר, טוענים המבקשים כי הם נוטים במובהק לטובתם, שכן הנזק שיגרם להם עולה עשרות מונים על הנזק שיגרם לעירייה אשר בספרי הארנונה שלה רשומה פארטי קייטרינג כמחזיקה באולם השמחות, וחרף זאת הגיעה העירייה לעסק שלה על מנת לגבות חובות לא לה, כל זאת ביודעין שהחובות הינם של חברת לה גונדולה וכי האחרונה אינה מחזיקה עוד בנכס.
תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה , בקיומה של עילת התובענה.
כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון , בין היתר, את מאזן הנוחות, קרי – הנזק שיגרם למבקש באם לא יינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר באם יינתן הסעד.
לאחר עיון בכל טענות הצדדים , הגעתי למסקנה כי ישנן ראיות לכאורה אשר די בהן כדי להטות את הכף, בשלב זה, לטובת המבקשים.
אשר למאזן הנוחות, אף כי נראה בשלב זה שהוא איננו נוטה במובהק לצד זה או אחר, אולם בהתחשב בעובדה שפארטי קייטרינג הינה עסק המפעיל אולם אירועים, אשר סביר להניח כי יושבת עקב הטלת העיקולים – נראה כי הנזק שייגרם לה מאי מתן הסעד הזמני עולה על הנזק שייגרם בנתינתו, ועל כן יש להיעתר לבקשה.