פאיד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א', [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

התובע הגיש תביעה על סך 25,091 ₪, בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מאירוע תאונה ביום 8/4/10. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת לגבי הנזק ובנוסף הוצגו תמונות המדגימות את הנזק שנגרם לרכב.

לטענת הנתבעת 1, דין התביעה להידחות, מאחר והאירוע ארע בנסיבות שונות.

לטענת התובע רכבו נפגע כתוצאה מכך שרכב בו נהג הנתבע מס' 2, חזר לאחור ופגע ברכבו. התובע מפנה לנזקים שנגרמו לרכב ואשר לטענתו תומכים בגרסה הנטענת. גרסתו זו של התובע נתמכת בגרסת הנתבע מס' 2, אשר מאשר כי נסע עם רכבו לאחור ופגע בתובע. התובע והנתבע מס' 2, מכחישים היכרות קודמת ביניהם והנתבעת מס' 1, לא עמדה בנטל להוכיח קרבה כלשהי למרות שחוקר מטעמה התבקש לבדוק נקודה זו. התובע טוען, כי כשיצא מעיסוקיו ראה את רכבו הפגוע, ולידו המתין הנתבע מס' 2, ואז החליף פרטים. הנתבע מס' 2, מאשר גרסה זו.

טוענת הנתבעת מס' 1, כי נפלה סתירה בין גרסאות אלו לבין הנטען בכתב התביעה ובהודעת סוכן הביטוח, אשר שם נכתב, כי הנתבע מס' 2 השאיר פתק על המכונית ולא המתין לתובע. סוכן הביטוח לא נכח במועד התאונה ואת הדברים שרשם רשם מפי התובע, אשר מכחיש גרסה זו. לטענת התובע, כאמור, הנתבע מס' 2 המתין לו. הנתבע מס' 2 מאשר זאת ואלו גם הדברים אשר נמסרו על ידי שני הצדדים לחוקר מטעם הנתבעת 1. בעניין זה בהחלט יתכן שנפלה טעות אצל סוכן הביטוח אשר המשיכה גם באופן ניסוח כתב התביעה, מאחר והתובע אישר שלא הוא ניסח את כתב התביעה אלא רק חתם עליו.

טענה נוספת שמעלה הנתבעת 1 היא, שהנזק שנגרם לתובע אינו סביר, לאור נסיבות התרחשות התאונה. כן ציינה כי תמוה שהתובע לא הציג קבלה של הוצאות הגרירה שנגרמו לו וחילופין לא זימן את מי שגרר את הרכב מאחר ובהיותו כשהוא בעל מוסך בעצמו מבין את העניין.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, בחנתי את המסמכים שהוצגו, אני פוסקת על דרך הפשרה, כי על הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע בעקבות האירוע נשוא התאונה, סך של 21,000 ₪, וזאת בתוך

30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן והודע היום ט"ו שבט תשע"א, 20/01/2011 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת