פ"ל 4172-08-13 מדינת ישראל נ' הראל

בהכרעת הדין מיום 10/4/14 הורשע הנאשם בנהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח חובה בתוקף שהיא עבירה נלווית לראשונה.

בטרם נגזר דינו הופנה הנאשם לתסקיר שירות מבחן ולממונה על עבודות השירות. לממונה הנאשם לא התייצב, אלא בהזדמנות השניה שניתנה לו (חוו"ד חיובית) ולגבי האמור בתסקיר שירות המבחן יורחב להלן.

עמדת המאשימה לעונש היא מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה שלא תפחת מ-6 ח', פסילה על תנאי וקנס.

הנאשם בן 21, בעברו בהיותו נער נהג מבלי שהיה מורשה לנהוג, כמו כן הורשע בעבירות הפליליות הבאות: סיוע לגניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אחזקת סכין, אחזקת נכס החשוד כגנוב והשגת נכסים שהושגו בפשע. עברו התעבורתי של הנאשם אף הוא לא קל. הוא נוהג בסך הכל משנת 2010 לחובתו 21 הרשעות קודמות, ביניהן גרם תאונת דרכים בנהיגתו הרשלנית, במהירות בלתי סבירה, תוך שהוא גורם לחבלה של ממש. (ראה ת"ד 8930-10-12 ) באותו מקרה, במסגרת הסדר טיעון הוטל על הנאשם 21 ימי פסילה וצו מבחן לשנה לצורך השתתפות בקבוצה טיפולית. הנאשם הפר צו המבחן ובעקבותיו הועלתה הפסילה ל-3 חודשים, גם את החלטתו זו של בית המשפט לא כיבד הנאשם ונהג ביום 11/7/13 בהיותו בפסילה – נהיגה זו היא העבירה שבפני.

הסנגור טען כי נסיבות ביצוע העבירה הנוכחית מקלות, הזיז רכב לבקשת שוטרים. אכן יש בכך נסיבה מקלה, שכן ציית להוראת השוטר במקום שבעל הרכב יעשה זאת במקומו.

גם הטענה כי לא ידע שהוא פסול אין מקום שתישמע, שעה שהודה כי נהג בפסילה ביודעין והורשע על סמך הודאתו. יודגש כי הנאשם כלל לא הפקיד רישיונו במזכירות בית המשפט, גם לא לגבי ה-21 ימי פסילה המקוריים שהושתו עליו במסגרת הסדר. בנוסף, מצוי בתיק בית המשפט אישור מסירה חתום על ידיו לגבי ההחלטה של כב' השופט מהנא המאריכה הפסילה ל-3 חודשים, עקב הפרת צו מבחן. הנה כי כן, לא מצאתי שיש בכך נסיבה מקלה הקשורה עם ביצוע העבירה הנוכחית.

תסקיר שירות המבחן

קצין שרות המבחן מתרשם בבחור צעיר מקבל אחריות באופן חלקי למעשיו, נוכח הדרישה למאסר מביע רצון להשתלב בתהליך טיפולי (שוב?!) , אישיותו ילדותית, התנהגותו אימפולסיבית, וזאת על אף שכיום הוא נשוי ואב לילד. בנסיבות אלו, המלצת שירות המבחן לצו מבחן לשנה ול-300 שעות של"צ אינה מקובלת עלי.

הנאשם התייצב בפני הממונה על עבודות השירות, וחוות דעתו חיובית.

מתחם הענישה

מתחם הענישה לגבי נהיגה בזמן פסילה נע בין מאסר על תנאי למאסר בפועל.

נסיבות הנאשם, עברו התעבורתי והפלילי, כמו גם אופיו כפי שאובחן על ידי שירות המבחן, מביא אותי למסקנה כי הצהרתו, בדבר רצון להשתקם ולהתחיל בהליך טיפולי, ניתנה מהשפה ולחוץ, נוכח אימת הדין והוא לא יעמוד בכך.

במצב דברים זה לא ניתן להסתפק במאסר על תנאי ויש להשית על הנאשם גם מאסר בפועל. מצד שני, אין מניעה כי המאסר יבוצע בדרך של עבודות שירות.

גזר הדין

לנוכח האמור לעיל, יוטלו על הנאשם העונשים הבאים: