פ"ל 3726-07-12 מדינת ישראל נ' ד'(אסיר)

1.הנאשם הורשע, בגדר הסדר טיעון, בשישה אישומים שעניינם נהיגה בזמן פסילה ועבירות נלוות. בגדר תיק זה הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ורכב בתוקף, ללא ביטוח ועבירה של נהיגת רכב מנועי על מדרכה. בגדר התיקים שצורפו, בהסכמה, לתיק זה הורשע הנאשם מעבר לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, גם בעבירות של נהיגה במהירות העולה על מותר, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע מעל 6 חודשים.

2.בגדר הסדר הטיעון האמור סוכם כי הנאשם יודה במיוחס לו בתיק זה ובתיקים המצורפים כאשר לעונש תורשה המאשימה לטעון לשנת מאסר בפועל בעוד שההגנה תורשה לטעון ללא פחות מ- 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, הכל בניכוי תקופת מעצרו של הנאשם ותוך הפעלה בחופף של מאסר מותנה בן 3 חודשים. ביתר רכיבי הענישה סיכמו הצדדים כל טיעון פתוח כאשר המאשימה טוענת כי יש לפסול את הנאשם לשנים מנהיגה ולהטיל עליו פסילה מותנית ומאסר מותנה מרתיעים. מכיוון שעבירות שעבר הנאשם באחד מתיקיו נעברו בהיותו מתחת לגיל 21 הוזמן תסקיר שירות המבחן. במקביל התבקש הממונה על עבודות שירות בשב"ס לבחון כשירות הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

3.ב"כ המאשימה טוען כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם חסר גבולות ואין עליו מורא הדין. מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות בעייתיים שאינו תופס עצמו כמי שפועל בניגוד לחוק. בנסיבות אלה נטען כי יש להעניק את הבכורה בגזירת הדין לשיקולי הלימה והרתעה ולא לשיקולי שיקום ולנסיבותיו האישיות של הנאשם שכן אין המלצה שיקומית בעניינו של הנאשם ואין מקום לשלוח אותו לרצות עונש מאסר בעבודות שירות; עונש שהוא בעל תכלית שיקומית ( ראו: ע"פ 779/08 מוסלי נ' מדינת ישראל (1.4.09)). נטען, כי טווח הענישה לעבירות החמורות שביצע הנאשם נע בין 6 חודשי מאסר ל- 60 חודשים. לנאשם גם עבר פלילי והוא הורשע בעבר בעבירות אלימות ורכוש והפרת הוראה חוקית. הנאשם צבר, חרף וותק נהיגה קצר משנת 2010, 26 הרשעות קודמות.

4.ב"כ המשיב העלה על נס את נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, כפי שנסקר בפירוט בתסקיר שירות המבחן. הנאשם, כך נטען, שיתף פעולה עם שירות המבחן ואף הביע נכונות להשתתף בקבוצה טיפולית בקשר לעבירות אלימות הקשורות במשפחה. לטענת הסנגור, שירות המבחן עשה במקרה זה מלאכתו קלה והתבסס בעריכת התסקיר על היכרות קודמת עם הנאשם. ב"כ הנאשם מדגיש כי הנאשם פתח עסק לשליחויות ומתפרנס ממלאכה זו. לעניין עברו של הנאשם נאמר ביחס לתיק 3726-07-12 כי הנאשם נהג ברכב מסוג "גולפית" על מנת שלא להכשיל עצמו בעבירה של נהיגה בפסילה מתוך הנחה כי מדובר ב"קלנועית". זהו התיק היחיד שעליו חל המאסר המותנה בן 3 חודשים ולהוציא תיק זה אין מאסר מותנה בר הפעלה נגד הנאשם. עוד נטען, אם כי גם הסנגור הודה בהגינות כי אין לכך קשר לענייננו, כי לנאשם טענות קשות בגין אלימות שוטרים כלפיו בגין תיעוד נטען של עבירות שביצעו שוטרים. עוד מפנה ב"כ הנאשם לתסקיר המציין כי למעצר והמאסר שריצה הנאשם עד כה הייתה השפעה מרתיעה עליו. ב"כ הנאשם מפנה לפסיקה בה ניתנו עונשים קלים יחסית על עבירות חמורות או נאשמים בעלי עבר מכביד. אימו של הנאשם ואחותו סיפרו על נסיבותיו האישיות הלא פשוטות של הנאשם וביקשו להקל בעונשו ככל האפשר. הנאשם התקשה לומר דברים בבימ"ש ועל כן הכין פנייה בכתב לבית המשפט ועיקרה הכאה על חטא ורצון להשתקם. לאור זאת עותרת ההגנה לאמץ את הסדר הטיעון ברף התחתון.

תסקיר שירות המבחן

5.כאמור, שני הצדדים תומכים טענותיהם בתסקיר שירות המבחן. בתסקיר זה עומד שירות המבחן על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועומד על התנהלותו הבעייתית והקושי שלו לקבל גבולות וסמכות לצורך שינוי התנהגותו. כגורם סיכון צוינה החזרתיות שגילה הנאשם במעורבות עבריינית במרוצת השנים, המאופיינת באימפולסיביות ותוקפנות. כגורם סיכון צוינה המוטיבציה המקצועית שגילה הנאשם ואת ההשפעה המרתיעה שהייתה למעצרו ומאסרו הצפוי. שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית והטיל ספק ביכולתו של הנאשם לרצות מאסר בעבודות שירות. עוד ציין שירות המבחן כי להערכתו, לאחר שחרורו ממאסר יתקשה הנאשם ליישב את רצונו לחזור למעגל העבודה עם האיסור שיוטל עליו לנהוג ואתגר זה עשוי להעמידו בסכנה להתנהגות פורצת גבולות.

דיון והכרעה

6.בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם ובגדרו לקבוע את העונש שיוטל על הנאשם. מכיוון שבמקרה שלפני אוחדו לדיון מספר כתבי אישום המחזיקים מספר אישומים ובהם עבירות שונות, יש לקבוע תחילה אם מעשי הנאשם מהווים "אירוע" אחד או מספר "אירועים". לאחר מכן אקבע את העונש ההולם לכל אירוע ולאחר מכן יקבע עונש כולל לכל האירועים תוך התחשבות במספר העבירות שבוצעו, תדירותן והזיקה ביניהן ( סעיף 40 יג לחוק העונשין). ראוי להקדים ולומר כי טווחי הענישה שהוצגו בגדר ההסדר אינם זהים למתחם הענישה (ע"פ 5953/13 מדינת ישראל נ' דוידי (6.7.14). על כן, רק לאחר קביעת מתחם הענישה יהיה מקום לבחון אותו אל מול טווח הענישה בהסדר.

מעשי הנאשם – אירוע אחד או מספר אירועים?

7.עיון במעשים נשוא כתבי האישום מעלים לטעמי כי מדובר במספר "אירועים" ולא באירוע אחד. מדובר בעבירות שונות שבוצעו בימים – לעתים חודשים – שונים, אם כי בפרק זמן קצר יחסית ובשעות שונות של היממה. לא ניתן לגלות, ואין טענה, כי מדובר בתכנון אחד או מחשבה פלילית אחת (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל ( 20.7.14).

מתחם העונש לכל "אירוע"

8.לצורך קביעת העונש לכל אירוע אתבסס על האמור בע"פ 1127/13 (גברזגיי) מהם עולה כי אחת הדרכים לקבוע מתם עונש לאירוע המחזיק מספר עבירות יכול ויהיה תוך שימת דגש על העבירה המובילה באותו אירוע.

9.בענייננו, עיון בכתבי האישום מוליך למסקנה כי העבירה "המובילה" והדומיננטית בכל אחד מן האירועים היא העבירה של נהיגה בזמן פסילה. יתר העבירות הנלוות, אם היו, נובעות מעבירה או טפלות לה וזאת מבלי להקל ראש בעבירות אלה.

מתחם העונש