|
1. תובעים עותרים למתן צו הצהרתי אשר יורה לנתבעים לבטל את מחיקת ימי החופשה העודפים של התובע 1, ולהימנע ממחיקת ימי החופשה העודפים של התובע 2. בתביעתם מתייחסים התובעים לשעות חופשה שניתנו להם, לטענתם, בגין עבודה בשעות נוספות.
2.ואלה העובדות בתיק זה כפי שהן עולות מחומר הראיות שהוצג לפנינו:
א.התובעים הינם עובדי חטיבת ייצור והפעלה (מחשב) שבמנהל תקשוב ומערכות מידע אצל הנתבע 1 (להלן – מנהל התקשוב והמוסד בהתאמה).
ב.התובע 1 החל את עבודתו במוסד ביום 5.4.1973, והתפטר ביום 10.5.1980. ביום 30.5.1983 שב התובע 1 לעבוד במוסד, והוא עובד בו מאז. בתפקידו הנוכחי הוא מנהל מחלקה בחטיבת המחשב באגף התפעול במנהל התקשוב.
ג.התובע 2 החל לעבוד במוסד ביום 4.10.1978, והוא עובד בו ברציפות מאז. בתפקידו בנוכחי הינו מנהל מחלקה בחטיבת המחשב באגף התפעול במנהל התקשוב.
ד.מתכונת עבודתם של התובעים הינה כדלקמן: התובעים עובדים שבוע אחד 6 משמרות בוקר, בשבוע השני עובדים התובעים 5 משמרות צהרים, בשבוע השלישי עובדים התובעים במשמרות לילה ממוצאי שבת ועד יום שני, ושאר ימי השבוע נחשבים "היעדרות מאושרת" ואינם מנוכים ממכסת ימי החופשה שלהם. בשבוע הרביעי עובדים התובעים במשמרת לילה מיום שלישי ועד יום חמישי, והימים שמתחילת השבוע נחשבים "היעדרות מאושרת" ואינם מנוכים ממכסת ימי החופשה של התובעים.
ה.התשלום המשולם לתובעים בגין עבודתם הינו כמפורט בנספח א' לרשימת המוסכמות והפלוגתאות שכותרתו: "נהלי עבודה עובדי הפעלה ויצור" (ע' 12 לפרוטוקול).
ו.בעקבות ביקורת שכר שנעשתה על ידי יחידת האכיפה של הנתבע 2 (להלן – הממונה) במוסד ביום 22.2.2004 נשלח אל מנכ"ל המוסד מכתב בעניין חריגות שכר שונות שהתגלו בשכרם ובתנאי העסקתם של עובדי המוסד ובכלל זה בעניין צבירת ימי חופשה (נספח מש/1 לתצהירה של אתי גבאי מורלי מטעם הממונה).
ז.ביום 5.6.2005, לאחר קיום הליכי שימוע, התקבלה החלטת הממונה, ובה נקבע בין היתר כי עובדי המוסד יוכלו לנצל ימי חופשה שנצברו מעבר ל-55 ימים עד ליום 1.5.2007, שאם לא כן ינוכו ימים אלה ממכסת ימי חופשתם, כי המכסה המקסימלית לניצול היא עד 100 ימים, וכי עובדים שלהם צבירה של מעל 100 ימים, יימחקו הימים העודפים לאלתר (סעיף 20, בנספח מש/2 לתצהיר אתי גבאי מורלי).
ח.ביום 8.12.2009 נחתם הסכם קיבוצי בין המוסד לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – הסכם 2009, נספח מש/3 לכתב ההגנה של הממונה). ההסכם קיבל את אישור הממונה (נספחים מש/3 ו-מש/4 לתצהיר אתי גבאי מורלי).
ט.עד ליום 31.12.2011 נצברו לתובע 1 254 ימי חופשה, ולתובע 2 – 71 ימי חופשה.
י.ביום 3.6.2012 הודיע מנהל אגף משאבי אנוש א', עוזי ברנע, לתובעים על כוונתו למחוק את ימי החופשה העודפים. לתובעים ניתנה הזדמנות לנצל את ימי החופשה העודפים (העולים על 140 יום, סעיף 12 לתצהיר מר ברנע, נספחים ג1 ו-ג2 לתצהיר).
יא.בעקבות זאת נמחקו לתובע 1 110 ימי חופשה, אשר עלו על 140 הימים שאושרו.
3.התובעים טוענים כי מעסיק אינו רשאי להפחית גמול שניתן לעובד בגין עבודה בשעות נוספות בין אם מדובר בגמול הניתן בכסף או בשעות חופשה. לטענתם הגמול ששולם להם בגין עבודה בשעות נוספות ובמשמרות נמוך מן הגמול שהם זכאים לו על פי הוראות התקשי"ר, וכהשלמה לגמול המופחת המשולם להם ניתנת להם מנוחת גמול בת 0.5 שעת חופש. מנגנון תגמול זה מוסדר הן בחוק והן בהוראות התקשי"ר. אין דינם של ימי חופשה אלה, שניתנו לתובעים כגמול בגין עבודתם, כדין ימי חופשה שנתית שלהם זכאים עובדים על פי הוראות חוק חופשה שנתית. המוסד כשל הן בכך שלא יצר חשבון נפרד לימי חופשה אלה, והן בכך שגם כאשר הגיעו התובעים למכסת הצבירה המותרת על פי התקשי"ר, עצם את עיניו והמשיך להעניק שעות חופשה בתמורה לעבודה בשעות נוספות. התובעים מוסיפים כי הסדר זה נכפה עליהם, וכי מתכונת העסקתם אינה מאפשרת ניצול ימי החופשה הנצברים לזכותם, אף כי הם מנצלים ימי חופשה רבים. מחיקת ימי החופשה הינה בגדר הפרה בוטה של הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, ובגינה הם זכאים לקבל את יתרת השכר בגין עבודה בשעות נוספות.
הסכם 2009 אינו רלבנטי לעניינם של התובעים, ואינו יכול להכשיר את מחיקת ימי החופשה שלהם, מה גם שלא היה כל שוני בהתנהלות המוסד לגבי ימים אלה לאחר חתימתו של ההסכם. יתר על כן, מחיקת ימי החופשה של התובעים הינה בגדר השבה, ובנסיבות העניין השבה אינה מוצדקת, מה גם שההסדר בעניין מתן שעות חופשה לתובעים נעשה לפני חקיקתו של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.
4.המוסד טוען כי על פי הוראות סעיף 22 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 תנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי עבודתם של עובדי מדינה, ובניגוד לטענת התובעים, תנאי עבודתם אינם מקפחים אותם ביחס לעובדי מדינה אחרים, הן ביחס לשעות עבודתם במשמרות והן ביחס לתמורה שהם מקבלים. מוסיף המוסד כי משנחתם הסכם 2009, ההסכמות שהתקבלו במסגרתו מבטלות נהלים שהיו קיימים, ויש לנהוג בעניין סוגיית צבירת ימי החופשה על פי הוראות התקשי"ר.
|