עתירה לאכיפת הכרזות על תיחום שטח שהוציא המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון

הנשיא א' גרוניס:

1.        בעתירה שלפנינו, המתנהלת מאז שנת 2007, מבקשות העותרות כי המשיבים 2-1, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל ביהודה ובשומרון, יאכפו הכרזות על תיחום שטח שהוציא המפקד הצבאי באזור (להלן – צווי התיחום). צווי התיחום הוצאו מכוח הצו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003 (להלן – הצו בדבר מבנים בלתי מורשים), המתיר למפקד הצבאי להכריז, כי שטח שבתחומו מצויים מבנים בלתי חוקיים יהא שטח מתוחם. לצו תיחום מספר משמעויות. לפי סעיף 4 לצו בדבר מבנים בלתי מורשים, הכניסה לשטח המתוחם והשהייה בו אסורות בתום שמונה ימים ממועד ההכרזה. לפי סעיף 5 לצו, בחלוף שמונה ימים ממועד ההכרזה אף אין להכניס רכוש לשטח המתוחם, ויש לפנות רכוש המצוי בו על פי הוראות המפקד הצבאי. לפי סעיף 9 לצו, החל ממועד ההכרזה אסורה כל בנייה בשטח המתוחם. צווי התיחום מושא העתירה דנא התייחסו לשטחים המצויים בתחומי שישה מאחזים ביהודה ושומרון. מדובר במאחזים מצפה לכיש (נגוהות מערב), גבעת אסף, רמת גלעד (רמת הדגל), מצפה יצהר, שכונת גבעת הרואה ביישוב עלי (גבעת אפיריון) ומעלה רחבעם. הצווים הוצאו לראשונה בשנת 2004, ותוקפם הוארך מעת לעת. תוקפם של צווי התיחום המתייחסים לחמישה מתוך ששת המאחזים הוארך לאחרונה ביום 25.5.2014. הצו המתייחס למאחז מצפה לכיש (נגוהות מערב) לא הוארך. יש לציין, כי הצווים העדכניים תוקנו בעת הארכתם, כך שבוטל האיסור לפי סעיף 4 לצו בדבר מבנים בלתי מורשים על כניסה ושהייה בשטח צווי התיחום. ביום 13.5.2009 ניתן צו על תנאי בעתירה (הנשיאה ד' ביניש, והשופטים א' פרוקצ'יה וא' רובינשטיין), שהורה למשיבים מטעם המדינה ליתן טעם מדוע לא יאכפו צווי התיחום.

2.        ביום 18.11.2013 ניתן פסק-דין חלקי בעתירה (הנשיא א' גרוניס, המשנָה לנשיא מ' נאור והשופט נ' הנדל) (להלן – פסק הדין החלקי). ההשתלשלות העובדתית וההליכים שקדמו למתן פסק הדין החלקי מפורטים בו בהרחבה, ואין צורך לחזור עליהם. די לציין כי פסק הדין החלקי ניתן לאחר שהמדינה לא עמדה בהתחייבותה להרוס את המבנים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית בשטח צווי התיחום בששת המאחזים. עוד עמדנו בפסק הדין החלקי על הקשיים העולים מהתנהלותה של המדינה ביחס להסדרת הבנייה המצויה על קרקע שאינה פרטית במאחזים מושא העתירה. כך, אף שהמדינה הודיעה כי בכוונתה לפעול להסדרתם התכנונית של המבנים שנבנו על אדמות מדינה או אדמות סקר בחלק מן המאחזים, בפועל היא קידמה הליכים אלה בעצלתיים. כל אותה עת, תוך שהעתירה מתנהלת, הוארך תוקפם של צווי התיחום, ומכאן שהייתה כוונה לאוכפם ולהרוס את הבנייה הבלתי חוקית במאחזים.

3.        בפסק הדין החלקי הורינו שכלל המבנים הבנויים על קרקע פרטית בששת המאחזים בשטח צווי התיחום יוסרו תוך שישה חודשים מיום מתן פסק הדין, היינו, עד ליום 18.5.2014. בעניינם של מבנים אלה קיבלנו איפוא את העתירה, והצו על תנאי הפך מוחלט. בפסק הדין החלקי ציינו, על פי המידע שהיה לפנינו במועד מתן פסק הדין, כי קיימת בנייה על קרקע פרטית במאחזים גבעת אסף, מצפה יצהר ומעלה רחבעם. יחד עם זאת, קבענו שהוראת הפינוי לא תחול על מבנים המצויים בשלוש חלקות במאחז גבעת אסף, אשר לגביהן אושרו חמש בקשות להיתרי עסקה. חלקות אלה הוחרגו מהוראת הפינוי בפסק הדין החלקי, לנוכח אחוזי הרכישה הגבוהים בכל אחת מהן (נרכשו 100% מחלקה 110 בגוש 6; 90% מחלקה 1 בגוש 6; 60% מחלקה 132 בגוש 4 באדמות הכפר ביתין). כפי שיפורט להלן, המשיבים מטעם המדינה נדרשו להגיש הודעה מעדכנת בדבר התקדמות ההסדרה התכנונית בחלקות אלה. בה בעת, הבהרנו כי יתר המבנים הבנויים על קרקע פרטית בגבעת אסף (כ-25% מהמבנים במאחז) יפונו. בינוי נוסף על קרקע פלסטינית פרטית שהוחרג מהוראת הפינוי הוא חלק מדרך הגישה למאחז גבעת הרואה. בפסק הדין החלקי הורינו כי המדינה תעדכן עד ליום 18.5.2014 כיצד בכוונתה לנהוג ביחס לדרך הגישה, ואם יש אפשרות להכשיר דרך חלופית, שלא תימצא על קרקע פלסטינית פרטית.

4.        באשר לבנייה על קרקע שאינה פרטית, הענקנו שהות לבחינת אפיקי הסדרה אפשריים, נוכח טענת המדינה כי בכוונתה לבחון אפשרות להכשיר ולהסדיר תכנונית את המבנים מושא העתירה בחלק מהמאחזים. על כן, קבענו כי ביחס לבנייה על אדמות שאינן פרטיות במאחזים מצפה לכיש (נגוהות מערב), גבעת הרואה, חלקים ממעלה רחבעם, רמת גלעד ומצפה יצהר תישאר העתירה תלויה ועומדת. הורינו למדינה להגיש הודעת עדכון בדבר התקדמות הליכי ההסדרה התכנונית עד ליום 18.5.2014. בפרט נדרשה המדינה להתייחס בהודעתה למימוש ההסכם שהושג בראשית שנת 2012 עם תושבי רמת גלעד (להלן – מתווה רמת גלעד, וראו בעניין זה פיסקאות 7, 12 לפסק הדין החלקי). בקצרה, מדובר במתווה בן שני שלבים. בשלב הראשון התחייבו תושבי רמת גלעד לפַנות עד ליום 1.3.2012 חלק מהמבנים המצויים על קרקע פרטית בשטח המאחז. בשלב השני התחייבה המדינה לערוך, בתוך שלושה חודשים, סימון ומיפוי סופי של אדמות המדינה ברמת גלעד. הוסכם שאם במהלך הבירור יתגלו מבנים נוספים הבנויים, כולם או חלקם, על קרקע פרטית, יפונו מבנים אלה בתוך 60 ימים מיום שתימסר על כך הודעה לתושבים. התושבים קיימו את השלב הראשון במתווה, ופינו את המבנים שעל קרקע פרטית. אולם, כפי שעוד יפורט להלן, חלו עיכובים בביצוע השלב השני על ידי המדינה.

5.        לסיום, קבענו בפסק הדין החלקי כי על המדינה לתת דעתה לשאלה אם בכוונתה להסיר חלק מצווי התיחום המתייחסים למבנים המצויים על קרקעות שאינן פרטיות. זאת, היות שכוונתה לבחון אפיקי הסדרה תכנונית לימדה שאין היא מעוניינת לאוכפם בשלב זה. כפי שכבר ציינו לעיל, המדינה החליטה לאחרונה להאריך את תוקפם של חמישה מתוך ששת צווי התיחום, בשינויים מסוימים. 

ההתפתחויות לאחר מתן פסק הדין החלקי – בנייה על קרקע פרטית

6.        בהתקרב המועד האחרון לביצוע פסק הדין החלקי הוגשו שתי בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 13.5.2014 הגישו המשיבים 8, תושבי המאחז גבעת אסף, בקשה חסויה לעיכוב הביצוע עקב "שינוי נסיבות מהותי". בהחלטה מיום 14.5.2014 (הנשיא גרוניס) הוטל איסור פרסום על תוכן הבקשה. לענייננו, די אם נציין כי מהבקשה עולה טענת רכישה לגבי חלקה רביעית במאחז גבעת אסף, נוסף על שלוש החלקות שהוחרגו בפסק דיננו החלקי מהוראת הפינוי (להלן – החלקה הרביעית). ראוי להדגיש, כי המשיבים מטעם המדינה נדרשו לפנות חלקה זו לפי פסק הדין החלקי. המשיבים 8 טענו כי יש להחריג אף את החלקה הרביעית מהוראת הפינוי בדומה לשלוש החלקות האחרות שהוחרגו בפסק הדין החלקי, בנימוק שאין לראות בה עוד קרקע פלסטינית פרטית. בהודעה מיום 14.5.2014 הסכימה המדינה לעיכוב ביצוע הפינוי ביחס לחלקה הרביעית בלבד, על מנת שתוכל לגבש את עמדתה ביחס לתוקף עסקת הרכישה האמורה. בנוסף, עדכנה המדינה שהוגשו שני הליכים לבית המשפט המחוזי בירושלים, בהם התבקש בית המשפט המחוזי להכריז שהעסקאות לרכישת שתיים מהחלקות שהוחרגו בפסק הדין החלקי בטלות עקב זיוף מסמכים (ת"א 33075-12-13, באשר לחלקה 1 בגוש 6; ות"א 32898-12-13, באשר לחלקה 132 בגוש 4). העותרות, מצידן, התנגדו לבקשה לעיכוב הביצוע. לשיטתן, טענת הרכישה ביחס לחלקה הרביעית במאחז גבעת אסף אינה מצדיקה סטייה מהוראת פסק הדין החלקי. העותרות הוסיפו כי אפילו היה ממש בטענת הרכישה, ואף אם יוסר צו התיחום לגבי המאחז, אשר הוארך לאחרונה, אין כל היתכנות תכנונית למאחז. יוער, כי לטענת העותרות, חרף הארכתו של צו התיחום המתייחס לגבעת אסף, בחודשים האחרונים נבנו במאחז מבנים חדשים בשטח החלקות שלגביהן קיימת טענת רכישה.