עתירה בנושא מכרז של משרה בכירה בשב"ס של קצין רפואה מחוזי במחוז צפון

פסק דין זה ניתן מספר ימים לאחר מתן החלטתי המפורטת (מיום 20.11.14) בעניין צו הביניים (שתיקרא להלן גם: "ההחלטה"). יש לראות בהחלטה האמורה כחלק מפסק הדין הניתן עתה.

השתלשלות הדברים הבסיסית, בת שלוש העתירות המנהליות שנדונו בפניי, תוארה בהחלטה האמורה. המדובר בתפקיד (שהתפנה) של קר"פ צפון בשב"ס, שהעותרת, ד"ר מרגוליס, חפצה בו. בדיון השיבוצים הראשון מיום 15.7.13, הועדפה ד"ר מדר על פני ד"ר מרגוליס, ואולם טענתה של העותרת הייתה כי ד"ר מדר אינה עומדת בדרישות החובה שנקבעו לאותה משרה. בעקבות העתירה הראשונה החליט נציב שב"ס לבטל את המכרז ולערוך מכרז שיהיה פתוח גם למועמדים חיצוניים. ואולם, בעקבות העתירה השנייה, נקבע בפסק דין, בהסכמה, כי המכרז החיצוני יבוטל, ובמכרז הפנימי תתקבל החלטה מנומקת כדין. על כן, זומן שוב דיון שיבוצים, ביום 11.8.14, שבו היו העותרת וד"ר מדר המועמדות היחידות לתפקיד. בסיומו של הדיון המליצה הוועדה שלא לבחור באף אחת משתי המועמדות, ונציב שב"ס קיבל את ההמלצה. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה הנוכחית.

מתגובת המשיבים עלה כי בדיון השיבוצים נמסרו נתונים אישיים שליליים מאוד לגבי ד"ר מרגוליס, וכן שד"ר מדר מתאימה ממנה לתפקיד (ראו פירוט הדברים בסעיף 10 להחלטתי). ואולם, הדברים לא פורטו בפרוטוקול דיון השיבוצים. זאת הסיבה העיקרית לכך שקיבלתי את בקשת העותרת והתרתי חקירתם של שני קצינים בכירים, קרפ"ר שב"ס ורמ"ל מש"א. עיקרי עדויותיהם פורטו בהחלטתי. קרפ"ר שב"ס אישר בעדותו את כל מה שנכתב בשמו בתגובת המדינה - כדברים שאכן אמר בדיון השיבוצים, וכי דברים אלה משקפים את עמדתו. דעתו הנחרצת היא שד"ר מרגוליס אינה מתאימה כלל למלא את תפקיד קר"פ צפון. בעניין זה קבעתי בהחלטתי:

עדותו של קרפ"ר שב"ס, ד"ר גולדשטיין, בכל הנוגע לד"ר מרגוליס ולמידת התאמתה לתפקיד הנדון – מהימנה בעיניי. דבריו נסמכים הן על התרשמותו והן על תשתית ראייתית. בעניין זה יש לציין את סקירת נתוניה של ד"ר מרגוליס שצורפה כנספח לדיון השיבוצים. סקירה זו מתבססת על חוות דעת תקופתיות, נתוני סוציומטריה בשנים האחרונות ונתוני מרכז הערכה משנת 2003. לא אפרט עתה נתונים אלה, אך לא אמנע מלציין כי מובאים בסקירה זו נתונים אישיים שליליים מאוד על אודות המועמדת (בסקירה זו גם פורטו נתוניה האישיים של ד"ר מדר, העדיפים ללא ספק על נתוניה האישיים של ד"ר מרגוליס)...

הגורם המקצועי הבכיר בשב"ס בתחום הרפואה הוא קרפ"ר שב"ס. קרפ"ר שב"ס סבור כי ד"ר מרגוליס אינה מתאימה למלא את תפקיד קר"פ צפון, שבו הוא רואה תפקיד חשוב מאוד המצריך יכולות אישיות משמעותיות...

לדעת הקרפ"ר, העותרת נעדרת תכונות אלה, ועל כן אין היא מתאימה לתפקיד. ודוק, הקרפ"ר אינו סבור כי רמתה המקצועית של ד"ר מרגוליס כרופאה איננה טובה. אדרבה, הוא סבור שרמתה המקצועית של ד"ר מרגוליס היא טובה, אלא שלדעתו יש לה מגרעות משמעותיות בתחומים החיוניים למילוי התפקיד הנדון.

דבריו של הקרפ"ר נסמכים על תשתית מוצקה. את עמדתו הביע בדיון השיבוצים, ואכן ד"ר מרגוליס לא נבחרה.

יצוין כי בדברי הקרפ"ר בפני ועדת השיבוצים בולט תיאור מגרעות אישיות ופיקודיות של ד"ר מרגוליס: חוסר ניסיון פיקודי וניהולי, חוסר רגישות, חוסר פתיחות, קושי באיזון בין צרכים אישיים לבין צרכי המערכת, בעייתיות במצבי לחץ. מן הראוי להדגיש כי ההחלטה הבלתי שגרתית בדבר העדת הקרפ"ר אפשרה את חקירתו הנגדית בידי ב"כ העותרת. ואולם, הגם שהקרפ"ר נחקר ארוכות, הרי שהוא לא נחקר למעשה בכל הנוגע לדבריו השליליים מאוד על אודות ד"ר מרגוליס ועל אי התאמתה לתפקיד (ובית המשפט אף הסב את תשומת ליבו של ב"כ העותרת לנקודה זו במהלך עדותו של הקרפ"ר).

לנוכח זאת, מסתברת המלצת הוועדה שלא לבחור בד"ר מרגוליס לתפקיד הנדון, והחלטת נציב שב"ס לקבל את ההמלצה. אין מקום להחזיר שוב את הדיון לוועדת השיבוצים, ובוודאי שאין מקום לכך שבית המשפט יורה על מינויה של העותרת לתפקיד הנדון.

אכן, דרך כתיבת הפרוטוקול של דיון השיבוצים הייתה פגומה. הפרוטוקול לא שיקף דברים מהותיים ביותר שנאמרו בדיון. הדברים פורטו בהחלטתי, ולא קיבלתי את טענות ב"כ המשיבים בעניין זה. ואולם, לאחר שמיעת העדויות בפניי, מקובל עליי כי דברי הדוברים שלא נכתבו בפרוטוקול, אכן נאמרו על ידם בדיון. העובדה שהדברים לא נכתבו עולה בקנה אחד עם התרשמותי הכללית מדרך התנהלותם של גורמי שב"ס, שלא מצאו לנכון להביע בכתב או לומר ישירות לד"ר מרגוליס שאין היא מתאימה בעיניהם למלא את התפקיד (על ליקויים אלה – ראו בסעיף 20 ב – 20 ד להחלטתי).