עת"מ 6638-09-16 אלוקל בע"מ נ' עיריית חיפה

עתירה המכוונת כנגד חמש דרישות לתשלום היטלי פיתוח ששלחה המשיבה, עיריית חיפה ("העירייה"), בגין עבודות התקנת תאורה שבוצעו ברח' בהרב יקותיאל במפרץ חיפה, במקרקעין הידועים כחלקות 74–77 ו-86–87 בגוש 11574 ומצויים בתחום שיפוטה של העירייה ("המקרקעין").

תמצית העובדות ועיקר הטענות

ביום 1.5.16 שלחה העירייה לעותרת דרישות תשלום מכוח חוק העזר לחיפה (סלילת רחובות) תשס"ח–2008 ("חוק העזר"), בסכום כולל של 193,880 ₪, בגין עבודות תאורה שבוצעו ברחוב בהרב יקותיאל בקטע שבין רחוב חלוצי התעשייה לבין רחוב האצטדיון הגובלים במקרקעין ("דרישות התשלום"). העבודות בוצעו במהלך שנת 2014, וכללו התקנת מרכזיית תאורה חדשה והתקנת פנסים וזרועות שחוזקו לעמודי תאורה קיימים ("עבודות התאורה"), במקטע שבין רחוב חלוצי התעשייה ועד לצומת רחוב בהרב יקותיאל ורחוב החיטה. את העבודות ביצעה חברת מנורה איזו אהרון בע"מ ("החברה המבצעת").

לטענת העותרת, היא פנתה ביום 3.4.16 לעירייה בבקשה לשיפור התשתיות והתאורה ברחובות בהרב יקותיאל והחיטה (נספח ג' לכתב העתירה) ולאחר מכן קיבלה, להפתעתה, את דרישות התשלום.

העותרת טענה כי עבודות התאורה בוצעו באופן שרירותי ומבלי שנתקבלה החלטה על ביצוען. עוד נטען כי החוזה לביצוע עבודות התאורה נחתם בין העירייה לחברה המבצעת כבר ביום 26.7.12 בעוד שהעבודות בוצעו בשנת 2014, כחלוף כשנתיים, ודרישות התשלום נשלחו רק בשנת 2016. נטען כי מלשון ההסכם (שצורף לתגובה לבקשה לגילוי מסמכים) עולה כי העבודות אינן להתקנת תאורה אלא לתיקון נזקים, שינויים ותוספות אשר אינן מקימות עילה להטלת חיובים מכוח חוק העזר. העותרת הפנתה להזמנות העבודה ששלחה העירייה לחברה המבצעת (נספח ה' לעתירה), שמהן עולה כי העבודות, הכוללות הרכבת 12 פנסים וזרועות, נעשו בעמודי תאורה קיימים, וכן הותקנה מרכזיית חשמל. העבודות נעשו רק בחלק מרחוב בהרב יקותיאל. לטענת העותרת שימוש בעמודי תאורה קיימים מנתק את הזיקה הישירה בין העבודות לבין החיוב בהיטל, מכיוון שהעבודות הן של תיקון ואחזקה הממומנות מתשלומי הארנונה השוטפים. נטען עוד כי דרישות התשלום הן לקוניות, אינן מפרטות את העבודות שבוצעו והן נשלחו לעותרת, כמו גם לבעלי נכסים גובלים נוספים, באופן שרירותי וללא קשר בין עלות ביצוע העבודות לבין החיובים שנכללו בדרישות התשלום. נטען עוד כי דרישות התשלום, שנשלחו לעותרת כמו גם לבעלי נכסים גובלים נוספים, הן לקוניות, אינן מפרטות את העבודות שבוצעו, הן שרירותיות וחסרות הנמקה, והחיובים אינם עומדים ביחס לעלות ביצוע העבודות. העירייה לא ציינה את היקף דמי ההשתתפות שנגבו בעבר מהעותרת או מבעלי הנכסים הגובלים, ולא פירטה בגין אילו עבודות נגבו דמי השתתפות. עוד נטען כי העלויות בגין עבודות התאורה מסתכמות בסך כולל של 112,805.37 ₪, ואילו סכומי ההיטל שבהם חויבו העותרת ובעלי הנכסים הגובלים עולים בהרבה על סכומי העלויות, עד כדי עשיית עושר ולא במשפט והעשרת קופתה של העירייה שלא כדין. לחילופין נטען כי תעריף היטל הסלילה, שממנו נגזר סכום ההיטל בגין עבודות התאורה, גבוה מהתעריף הקבוע בחוק העזר, ולכן הסכום שניתן לגבות מן העותרת אינו עולה על 11.71 ₪ לכל מ"ר. בעניין זה הפנתה העותרת לפסק דינו של בית משפט זה בעת"מ 10988-09-15 ויצמן נ' עיריית חיפה (28.2.16) ("עניין ויצמן"), שבו נקבע שבהתאם לסעיף 14 לחוק העזר יש לעדכן את שיעור ההיטל לפי ההבדל בין המדד שפורסם ביום 15.1.08 למדד שפורסם ביום 15.9.06, ולכן סכום היטל הסלילה המעודכן הוא 99.08 ₪ למ"ר. בנוסף לכך נטען כי מאחר שבין מדד יוני 2014 למדד אפריל 2016 חלה ירידה של 1.5%, הסכום המעודכן של היטל סלילה הוא 97.59 ₪, ובהתאם לכך הסכום שניתן לגבות בגין עבודות התאורה רק 11.71 ₪ למ"ר, המהווה 12% מסכום היטל הסלילה, ואילו בדרישות התשלום נקבה העירייה בסכום של 18.5 ₪. בדיון שהתקיים ביום 12.12.16 הוסיפה העותרת וטענה כי בקשר עם סלילת רחוב בהרב יקותיאל שולם בעבר היטל סלילה מלא (עמ' 4 לפרוטוקול).

בתשובה לעתירה טענה העירייה כי ההיטל בגין עבודות התאורה הושת על העותרת כדין ובהתאם להוראות סעיף 5 לחוק העזר. לטענתה, החיוב על פי שיטת ההיטל מנתק את זיקת המימון שבין התשלום הנדרש בדרישות התשלום לבין עלותה הממשית של העבודה שבוצעה, וכי סכום החיוב תואם את הוראות חוק העזר. עוד טענה העירייה כי בגין עבודות התאורה חויבה העותרת בשיעור של 12% מסכום ההיטל בגין סלילה הקבוע בחוק העזר, וסכום זה מבוסס על תחשיב שנבדק ואושר בידי משרד הפנים (נספח ו' לתשובה). נטען גם כי החיוב בשיעור 12% מסכום היטל הסלילה מבוסס על ההנחה שביסוד סעיף 5 לחוק העזר, שבעבר שולמו דמי השתתפות בקשר עם סלילת הרחוב. כן נטען כי בדרישות התשלום לא נפל פגם, שכן הן כוללות את כל הפרטים הנדרשים: מיקום הנכס, שטחו, תעריף החיוב ומועד העבודות, וממילא על פי סעיף 3(ג) לחוק העזר גם אם נפל פגם בדרישת התשלום אין בו כדי לאיין את החבות בהיטל. בנוסף, העירייה דחתה את טענת העותרת כי תעריפי החיוב שגויים וגבוהים מהתעריף הקבוע בדין.