עת"מ 64984-03-16 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה

1. העתירה מכוונת כנגד החלטת המשיבה להטיל על העותרת היטל תיעול בגין עבודות פיתוח בוצעו ברח' עין דור בחיפה, מכח חוק העזר לחיפה (תיעול) התשמ"ג 1983 (להלן "חוק העזר") כן כנגד החלטת מהנדס העיר שאושרה על ידי מועצת העיר להכליל את נכס העותרת באזור איסוף "עיר חיפה". המשיבה הסכימה להגשת העתירה באיחור.

2. עובדות הרקע

2.1העותרת הינה חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל (100% בבעלות המדינה). מטרתה הינה לספק את התשתית למשק האנרגיה בישראל, ולתרום באחזקת ופיתוח תשתיות אלו לחוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה. העותרת בעת זכויות חכירה בנכס, ששטחו כ- 82 דונם בגוש 10891 (להלן: "הנכס").

2.2 המשיבה הינה הרשות המוניציפלית שבתחומה מצוי הנכס.

2.3 הנכס שהוקם בשנת 1937 הינו נכס תשתיות לאומי המהווה "מקרקעי יעוד" והינו חלק משטח נמל חיפה, המצוי בשטח ים שיובש. הנכס משמש כחוות מכלי אחסון וויסות לדלקים המשונעים מנמל הנפט ואליו ומבתי הזיקוק ואליהם, כאשר קיימים בו מספר מבנים טכניים המשרתים את החווה. בנוסף, הקימה העותרת מתקן לצורך ניקוי מי שפוליים המגיעים מהאוניות. העותרת טוענת כי הנכס מרושת בקווי ניקוז עצמאיים ומבודדים שהוקמו על ידי העותרת ובמימונה, שאינם קשורים למערכת הניקוז העירונית. אין כל חדירה או זרימה של מי נגר מהאזור שמחוץ למתחם אל שטח הנכס.

2.4 העותרת טענה כי מערכת הניקוז העצמאית של הנכס פועלת כך: כל מיכל מוקף במאצרות, כשכל מאצרה מקושרת בתעלה אל מערכת הניקוז הפנימית. מערכת זו הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי. העותרת מתחזקת, משפצת ומשכללת את המערכת עד היום. מערכת הניקוז הסגורה מסתיימת במתקן טיהור ביולוגי (M.B.R-Membrrane BIO Reactor) , שהוקם לשם הגנה על איכות הסביבה, ושפיכת מוצא מערכת הניקוז לים, לאחר טיהור המפרק את הפחממנים מהמים ומאפשר את הטלתם לים. מערכת זו מנקזת את מי הנגר מהמכלים ומפני הקרקע ומזרימה אותם למתקן M.B.R של העותרת הנמצא בסמוך, בנכס אחר השייך לעותרת בתחום הנמל. העותרת טענה כי עלות הקמת מערכת מתקן הטיהור ושדרוג הצינורות בנכס הסתכמה בכ-16 מיליון ₪ ועלות האחזקה השנתית של מערכת זו כחצי מיליון ₪. כן צוין כי הנכס מוקף בסוללת מסילות רכבת ובחומה, ולפיכך הוא אינו חשוף למי נגר חיצוניים. לפיכך נטען על ידי העותרת כי לא סבלה מבעיות ניקוז והצפות בנכס או בסביבתו.

2.5 חוק העזר לחיפה הדן בהיטל תיעול נחקק בשנת 1983. בחוק נקבע תעריף אחיד לעבודות תיעול ברחבי העיר. עוד נקבע בו כי שטח תכנון של העיר חיפה הכולל את תחום העיריה יחולק בידי המהנדס לאזורי איסוף. ביום 23.11.1989 נתקבלה במועצת העיר החלטה על התקנת תיעול בחלוקה לפי תתי אזורי איסוף, וביום 05.03.1991 התפרסם תיקון לחוק העזר, במסגרתו נקבעו 3 אזורי איסוף נפרדים לעיר חיפה: "מפרץ", "עיר חיפה" ו- "קריית חיים". הנכס נשוא העתירה (גוש 10891) לא נכלל באף אחד מאזורי איסוף אלו.

2.6 ביום 4.11.2013 החליט לראשונה מהנדס העיר חיפה לכלול את גוש 10891 בו מצוי הנכס באזור איסוף "עיר חיפה". באותה החלטה צורפו לראשונה 6 גושים נוספים לאזור איסוף עיר חיפה. ביום 02.12.2014 החליטה מועצת העיר על התקנת תיעול באזור איסוף "עיר חיפה". ביום 15.01.2015 פורסמה בעיתונות החלטת מועצת העיר על הכללת שטחים חדשים באזור האיסוף ועל ההחלטה להתקנת תיעול באזור איסוף "עיר חיפה".

2.7 בהתאם לתוכנית האב לניקוז של עיריית חיפה משנת 2004 שהוכנה על ידי חברת בלשה -ילון מערכות תשתית בע"מ, הנכס מצוי באגני ניקוז D ו-E, שהגושים המצויים בהם שייכים לאזור איסוף "עיר חיפה".

2.8 החל מיום 28.12.2014 ביצעה המשיבה עבודות ברח' עין דור, המצוי באזור איסוף "עיר חיפה". המשיבה מבהירה שמדובר בעבודות תיעול, בעוד שהעותרת טוענת כי מדובר בעבודות סלילה בלבד.

2.9 העותרת , בכל שנות קיומה, לא שלמה היטל תיעול ועובדה זו איננה שנויה במחלוקת. כמו כן לא שנוי במחלוקת כי העותרת הינה בעלת זכויות החכירה בנכס, ואין מחלוקת לגבי היקף שטחי הקרקע והמבנים .

2.10בחודש אוקטובר 2015 שלחה המשיבה לעותרת מכתב דרישה לתשלום היטלי פיתוח לגוש 10891 חלקות : 1, 4-7, 12, 19, 20 בעבור הנכס. העותרת נדרשה לשלם סך של 2,089,371 ₪ היטל תיעול. לאחר קבלת מסמכים שנדרשו מהמשיבה, הגישה העותרת עתירה זו.

2.11עוד יצוין כי במהלך שנת 2015 בצעה עירית חיפה עבודות תיעול של התקנת קו ניקוז ברח' לוחמי הגטאות והקמת מתקן ויסות בדרך נחל גיבורים –המצויים באגני היקוות E ו- D , באזור איסוף "עיר חיפה."

3. טענות הצדדים בתמצית

3.1 אקדים ואציין כי העותרת לא בחלה מלהעלות אף טענה, שהיה בה לדעתה סיכוי כלשהו לפטור אותה מתשלום ההיטל ולפיכך ריבוי הטענות הכתיב התייחסות מפורטת. העותרת טוענת כי לא חל כל שינוי אשר יצדיק את הכללת הנכס באזור האיסוף , נכס שעד שנת 2014 לא נכלל באף אזור איסוף. החלטת מהנדס העיריה להוספת הנכס לאזור האיסוף היתה לקונית, חסרת כל נימוק , שרירותית, ולכן צריכה להתבטל. נטען כי הכללת הנכס באזור האיסוף איננה סבירה שכן הנכס איננו משפיע על האזור ואיננו מושפע ממנו. ממילא לא יכול הנכס להיחשב כאזור איסוף אחד כאשר הוא עצמו נחצה על ידי הגבול בין אגני הניקוז D ו-E. נטען כי לא התקיימו התנאים המקדמיים הקבועים בחוק העזר להשתת החיוב שכן החלטת מועצת העיר על ביצוע עבודות תיעול היתה סתמית ולא מפורטת. נטען כי לא בוצעו עבודות שיש בהן זיקת הנאה לנכס בשל כך שלנכס מערכת ניקוז סגורה ועצמאית משלה, שאיננה קשורה למערכת התיעול העירונית. ביצוע עבודות הסלילה ברח עין דור , שאגב ביצוען הותקנו ברחוב צינור ניקוז תאי בקרה וקולטנים, אינן ראויות להיקרא עבודות תיעול, ואינן משפיעות כלל על אגן הניקוז של הנכס. נטען כי חיוב הנכס בהיטל היום, מהווה תיקון רטרואקטיבי פסול של ההחלטה משנת 1991 שלא הכלילה את הנכס באזור האיסוף. עוד נטען כי חוק העזר איננו חל על הנכס שהוא נכס ותיק שכן עבודות התיעול בתחומו החלו לפני היום הקובע בחוק העזר (1.4.83) ולכן הוראות חוק העזר לא חלות עליו, כהוראת ס' 12 לחוק העזר. נטען כי העותרת בצעה במהלך השנים מערכת ניקוז עצמאית בנכס, על חשבונה ויש להתחשב בסכומים אלו במסגרת הטלת ההיטל . עוד נטען כנגד תעריפי החיוב שנדרשו הגבוהים בכ-67% מהתעריפים הרלוונטיים.

3.2 המשיבה טוענת כי מכלול טענות העותרת חסרות בסיס עובדתי, ונובעות מרצונה שלא לשלם היטל. נטען כי התקיימו התנאים המקדמיים הקבועים בחוק העזר להשתת החיוב. ההחלטה על התקנת תיעול ברח' עין דור התקבלה בהתאם להוראות החוק, כאשר חברי המועצה קבלו מראש דברי הסבר, ואין החלטת המועצה צריכה לפרט את המהות המדויקת של העבודה ואת מיקומה, די שהיא מבוצעת באזור האיסוף. חוזה העבודה לגבי העבודות ברח' עין דור נחתם 4 שבועות לאחר החלטת המועצה. על אף שהחלטת המועצה לא עסקה בענייני תקציב או תשלומי חובה אלא בהחלטה טכנית מכח חוק העזר, הוכנה הצעת החלטה מראש והועברו לחברי המועצה מראש דברי הסבר.