עת"מ 60988-11-15 מוצפי ואח' נ' הממונה לפי חוק חופש המידע במשרד החוץ

תקנה 11 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים, התשס"א-2000 מקנה לעותר זכות לדרוש מן המשיב, לאחר שהגיש כתב תשובה, פרטים נוספים "לשם הבהרה או השלמה של נימוקים שבעובדה או שבחוק, הנזכרים בכתב התשובה או הנוגעים להם".

תכליתו של ההליך לדרישת פרטים נוספים היא לצמצם את יריעת המחלוקת בין הצדדים ולא להרחיבה, וכן הבהרת עמדותיו של המשיב על מנת שהעותר יוכל להתמודד עמן. בית המשפט לא יצווה על מתן פרטים נוספים שאינם נדרשים לשם הכרעה לעתירה (תקנה 11(ד) לתקנות הנ"ל). כך, למשל, נאמר מפי כב' הרשם יגאל מרזל (כתוארו אז) בבג"ץ 5946/03 קשת פרימה תוספות מזון לב"ח בע"מ נ' המפקחת על המחירים - משרד התעשייה והרווחה (13.7.2005) כי:

"כבר נקבע כי תכלית הסמכות לחייב בעל דין במתן פרטים נוספים הינה 'הבהרה וצמצום של העובדות שבעתירה' וכי 'אין התקנה מתירה להגיש שאלונים או לבקש פרטים, אשר זכרם לא בא בכתבי הטענות' (ראו בשג"ץ 58/86 מורגנשטרן נ' מורגנשטרן, פ"ד מ(2) 246). 'מטרת הפרטים הנוספים היא, על כן, לא כלי לבירור האמת' (בג"ץ 9733/03 המוקד להגנת הפרט נ' מדינת ישראל (לא פורסם)".

לא מצאתי כי בקשת העותרים לפרטים נוספים עונה על הכללים המפורטים לעיל.

העתירה עניינה בבקשה על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, לפיה מתבקש המשיב להעביר לעיון העותרים פרקים אלו ואחרים מתקנון משרד החוץ. לאחר צמצום המחלוקות ביניהם בא עותר 1 על סיפוקו, ונותרה לבירור עתירתם של עותרים 4-2, אשר גם ביחס לבקשתם הגיעו הצדדים לידי הבנות מסוימות. אלא שהבנות אלה לא יתרו את העתירה ועל כן הוגש כתב תשובה. במסגרת התשובה נטען, כי הבקשה מחייבת הקצאת משאבים בלתי סבירה מן הטעם שהמדובר בתקנון המכיל מאות רבות של סעיפים וסעיפי משנה, שחשיפת חלקם מקימה חשש גדול לפגיעה ביחס החוץ של מדינת ישראל ובטחונה. יהיה, אפוא, על גורמים רבים ובכירים להשקיע שעות עבודה מרובות לשם מעבר קפדני על הסעיפים השונים ובחינתם. המשיב הודיע לעותרים כי יהיה נכון להקצות, לשם טיפול בבקשה, 72 שעות עבודה, אשר להערכתו יהיה בהן כדי לאפשר בחינה של 18 סעיפים מן התקנון. משכך התבקשו העותרים להודיע אלו מן הסעיפים מבקשים הם שיועברו לעיונם. לאחר דין ודברים בין הצדדים הושגו הסכמות נוספות אולם המשיב עומד בסירובו למסור לעיון העותרים פרקים שונים המפורטים בכתב התשובה, בין משום שלשם מעבר עליהם יצטרך להשקעת משאבים בלתי סבירה, בין משום שחלקם נוגע לניהולו הפנימי של משרד החוץ, בין משום שגילוי המידע עלול לפגוע ביחסי החוץ של המדינה או בביטחונה.

בתגובה לכתב התשובה הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, ובמסגרתה מבקשים העותרים פרטים נוספים שעניינם מספר עובדי משרד החוץ וכמות העובדים עליהם חל התקנון; מספר הדרכונים הדיפלומטים שהופקו על ידי משרד החוץ; מספר עובדי משרד החוץ עליהם חל סעיף ההתנהגות ההולמת שבפרק 16 לתקנון והעשויים לעמוד לדין משמעתי היה ויפרו את החובות המוטלות עליהם מכוחו של הסעיף האמור; מספר העובדים שננקטו נגדם הליכי משמעת וסוג ההליך בגין הפרת התקנון; פרוטוקול וסיכום ישיבה מ-17.8.2015 (ישיבה שעל פי כתב התשובה התקיימה במשרד החוץ בהשתתפות ראשי אגפים, ראשי חטיבות וסמנכ"לים במהלכה דנו בעמדת המשרד ביחס לעתירה ואשר בגדרה הוערכה בדיקת כל סעיף מן התקנון בארבע שעות עבודה); ופירוט שעות העבודה שנדרשו על מנת לטפל בסעיפים שהועברו בפועל לידי העותרים במסגרת ההבנות אליהן הגיעו עם המשיב.

כאמור, לא מצאתי כל הצדקה לדרישת הפרטים הנוספים. בכל הנוגע לדרישה לקבלת פרוטוקול הישיבה הנזכרת לעיון ולפירוט שעות העבודה, מקובלת עליי עמדת המשיב לפיה הפרוטוקול האמור הוא בגדר תרשומת פנימית שבמהלכה ניתן גם ייעוץ משפטי בנוגע לעמדת המשרד בעתירה. משכך, אין חובה על המשיב למסור אותו בין לנוכח הוראת סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, בין לנוכח החיסיון החל על יחסי עו"ד לקוח. כך גם מקובלת עליי עמדת המשיב בנוגע לפירוט שעות העבודה שנדרשו על מנת להעביר את הסעיפים מן התקנון שכבר הועברו. המדובר בהערכה בלבד, וב"כ המשיב ציינה, בהגינותה, כי אותם סעיפים שהועברו הצריכו השקעת זמן קצרה יותר מן ההערכה הראשונית, שכן מדובר בסעיפים שתוכנם אינו רגיש במיוחד (נושאים של משאבי אנוש).

אשר ליתר הפרטים המבוקשים, אין בינם לבין העתירה שלפניי דבר. המדובר, למעשה, בבקשות מידע חדשות, שאינן קשורות כלל ועיקר לבירור ההצדקה לעמדת המשיב ביחס למסירת המידע המבוקש והעומד ביסוד העתירה, קרי אותם חלקים שנויים במחלוקת מתקנון משרד החוץ. העברת המידע בנוגע לפרטים אלה לא תסייע בבירור המחלוקת ואינה דרושה להכרעה בה.

הבקשה נדחית.