עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
58551-02-15
13/04/2015
|
בפני השופטת:
ריבי למלשטריך-לטר
|
- נגד - |
עותרת :
אמבולנט בע"מ עו"ד אברמוביץ עו"ד בכור
|
משיבים :
1. בית חולים כרמל 2. קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל 3. יוסי אמבולנס בע"מ
עו"ד יעל עזרא
|
פסק דין |
1.העותרת, חברה העוסקת במתן שירותי אמבולנסים ורפואה דחופה, טוענת כנגד זכייתה של המשיבה 3 במכרז שהתקיים לטענתה על ידי המשיבות 1,2 להסכם מסגרת להסעת חולים באמבולנסים לתקופה של 18 חודשים.
לטענת המשיבות 1,2 אין מדובר במכרז, אלא בפניה לקבלת הצעות מספר 21-13/14 למתן שירותי הסעות חולים באמבולנסים, התקשרות שהיקפה פחות מ- 600 אלף ₪ ולכן איננה טעונה מכרז לפי סעיף 40ג'(10) לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג 1993.
2.עובדות הרקע
2.1בראשית חודש דצמבר 2014 או אף קודם לכך פנו המשיבות 1,2 לשלושה מציעים על מנת שיתנו הצעות לביצוע שירותי הסעות באמבולנסים לתקופה של 18 חודשים. שלושת המציעים אליהם פנו המשיבות על פי הנספח לכתב התשובה לעתירה הם העותרת, משיבה 3 ומשיב נוסף בשם טיפול נמרץ חיאת בע"מ. מסמכי הפניה הוכתרו בכותרת "פניה לקבלת הצעות מספר 21-13/14 להסכם מסגרת להסעות חולים באמבולנסים עבור בית חולים כרמל".
2.2ביום 2.12.14 נערך כנס מציעים. בכנס נכחו נציגי החברות אליהן פנו המשיבות, ונכתב פרוטוקול פגישה.
2.3ביום 28.12.14 נפתחה תיבת המכרזים. במעטפה אחת היה אומדן בלבד של 30,000 ₪ לחודש. בנוסף נפתחה הצעת העותרת וכן הצעת המשיבה 3.
2.4מסמכי ההליך לוו בטבלה שבה קבעו המשיבות מחיר מקסימאלי בשקלים לכל יעד נסיעה ספציפי וכן כמות הנסיעות המשוערת השנתית. בעמודה נוספת היה על המציע לציין את המחיר המוצע על ידו לכל יעד. דובר ב- 8 יעדים , כאשר כמות הנסיעות הכללית השנתית המשוערת(ל-12 חודשים) היא 2,850 נסיעות. ההצעה של העותרת ושל המשיבה 3 היו זהות, שכן אזכרו את המחיר המקסימאלי ליד כל נסיעה, אלא שבהצעת העותרת ליד יעד הנסיעה לבית חולים לוינשטין המוערך בסך הכל בשתי נסיעות לשנה נתנה העותרת מחיר של 588 ₪ ואילו המשיבה 3 נתנה מחיר של 880 ₪. זה ההבדל היחיד בין ההצעות.
2.5ההבדל הוא מזערי, נוכח העובדה כי מדובר רק בשתי נסיעות משוערות בשנה. עוד אציין, כי העותרת עבדה בשירות המשיבות 1,2 במשך כ – 8 שנים קודם לעריכת ההליך נשוא הדיון וככזו היה בידה המידע לגבי שכיחות הנסיעות לבית לוינשטיין, מעבר להשערה שנרשמה מטעם המשיבות במסמכי ההליך (ההבדל בין ההצעות הינו בסדר גודל של 0.15% מההיקף המשוער של העסקה לתקופה של 18 חודשים).
2.6ביום 04.01.15 נרשם על ידי ועדת המכרזים כי שתי החברות הגישו אותה הצעה ולפיכך הן מתבקשות להגיש הצעה משופרת עד ליום 06.01.15 שעה 16:00.
2.7ביום 06.01.15 נתנה העותרת הנחה של 4% על מחירי המקסימום ואילו המשיבה 3 נתנה הנחה של 5% על מחירי המקסימום.
2.8במחצית חודש ינואר 2015 למדה העותרת לטענתה כי לא זכתה במכרז. ביום 26.1.15 ביקשה העותרת לקבל לעיונה את מסמכי המכרז ואת ההצעות שהוגשו , אך מסמכים אלו הועברו אליה רק לאחר הגשת עתירתה ביום 25.2.15. או אז תוקנה העתירה ברשות באופן שתכלול את טענות העותרת כנגד ההליך, על בסיס המסמכים שהוצגו.
3.טענות הצדדים
3.1העותרת טוענת כי נפלו פגמים באופן ניהול המכרז ובזכייתה של המשיבה 3 במכרז. נטען כי העותרת הציעה את ההצעה הזולה ביותר ולכן היא הזוכה במכרז ולא היה מקום לפנות לשיפור הצעות הצדדים.
עוד נטען כי המשיבים 1,2 ניהלו משא ומתן עם המציעים לאחר קבלת ההצעות וגם זאת בניגוד לחוק ובניגוד לכללים שנקבעו בחוק חובת מכרזים תשנ"ב – 1992 ותקנות חובת מכרזים תשנ"ג – 1993, שכן סוג השירותים נשוא המכרז איננו נמנה עם סוג השירותים שבגינם תקנה 7 מאפשרת ניהול משא ומתן במכרז. עוד נטען כי לא הוענק משקל לניסיון הרב שקיים לעותרת במתן שירותים למשיבות.