עת"מ 56545-12-14 הדני ואח' נ' מדינת ישראל,רשם העמותות ואח'

פתח דבר

1.לפניי עתירה מינהלית בגדרה התבקש בית-המשפט להורות לרשם העמותות (להלן – הרשם) לפעול לפירוק העמותה משיבה 4, מכללת הרצוג – מיסודן של מכללות ליפשיץ והרצוג, ע"ר (להלן – המכללה החדשה או העמותה), שכן על-פי הנטען הוקמה מכללה זו שלא כדין ולצורך מיזוג עמותות באופן המפר את חוק העמותות, התש"מ-1980 (להלן – חוק העמותות או החוק). בנוסף התבקש בית-המשפט להורות לרשם שלא "לפעול לקיומה" של המכללה החדשה ולהטיל קנסות מינהליים על מנהלי משיבה 2 – המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש רא"מ ליפשיץ – ירושלים, ע"ר (להלן – מכללת ליפשיץ), מנהלי משיבה 3 – ישיבת הר עציון גוש עציון (להלן – מכללת הרצוג) ומנהלי המכללה החדשה, הואיל ועל-פי הנטען הפרו הללו את הוראות החוק. עוד ביקשו העותרים, כי בית-המשפט יורה לרשם למנוע את העברת פעילות מכללת ליפשיץ למכללה החדשה.

בפתח הדברים יצוין, כי בעת שנדונה העתירה נמצא כי העותרים התייחסו לעמותה אחרת כמשיבה 3, במקום מכללת הרצוג. מכללת הרצוג לא עמדה על טעות העותרים והדבר הוביל לאי-בהירות בהליך. אתייחס לאמור בהמשך; אך למען הסדר הטוב, אורה כי ישיבת הר עציון גוש עציון (אותה הגדרתי לעיל כמכללת הרצוג) תירשם כמשיבה 3. מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים ליד ישיבת עציון, שנרשמה בשגגה על-ידי העותרים, במקום מכללת הרצוג, תיוותר כמשיבה פורמלית.

הרקע העובדתי

2.להלן הרקע העובדתי העולה מכתבי-הטענות על נספחיהם. עותר 1, ישראל בן ישי, הוא חבר הנהלת מכללת ליפשיץ; ועותר 2, ד"ר יעקב הדני, הִנו אחד מחבריה (להלן – העותרים). מכללת ליפשיץ הפעילה במשך עשרות שנים, כפעילות עיקרית, מכללה להוראה; זאת בד-בבד עם קיום פעילויות נוספות כגון הפעלת ישיבת הסדר, תכנית לפיתוח מקצועי והפעלת מרכז להגות. בשנת 2012 התקשרה מכללת ליפשיץ עם מכללת הרצוג בהסכם איחוד שמטרתו ייסוד עמותה חדשה, שאליה תועברנה הפעילויות של שתי המכללות (להלן – הסכם האיחוד). ביום 24.10.12 התקבלה אצל הרשם בקשה לרישום עמותה זו, היא המכללה החדשה. לאחר מכן, העותרים ומי מטעמם פנו לרשם בטענות באשר להעברת פעילותה של מכללת ליפשיץ למכללה החדשה. הרשם דרש מהמכללות הבהרות, שאותן קיבל; והועברה לידיעתו עמדת משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה (להלן – המל"ג) בנוגע לאיחוד המכללות. בנוסף, הוגש לרשם כתב התחייבות, מאת מכללת ליפשיץ, כי תעשה שימוש בנכסיה בהתאם למטרותיה; וכי הנכסים שנצברו על-ידה ישמשו למטרותיה, כפי שהן מופיעות בתקנונה נכון למועד ההתחייבות והקשורות בין-השאר להכשרת מורים והכשרה אקדמית. משכך, המכללה החדשה נרשמה כעמותה ביום 29.5.13.

3.בעת רישום המכללה החדשה, טרם הסתיימה בדיקת הרשם את הנעשה במכללת ליפשיץ, ולכן ביום 8.7.13 הורה לה, במסגרת דו"ח תוצאות בדיקתו (נספח ב' לכתב-התשובה מטעמו): "...לקיים דיון מקיף ומעמיק בוועד המנהל ובאסיפה הכללית בנוגע לאופן המשך פעילות העמותה והשימוש בנכסיה בהתחשב במטרותיה". עוד הורה, כי העמותה תגיש לו "...תכנית מפורטת, לאחר שזו תידון ותאושר במוסדות העמותה, לא יאוחר מיום 1/8/13. התכנית תכלול, בין היתר את פירוט נכסי העמותה, לרבות הכספים בסך של כ-30 מיליון ₪ והשימוש שבכוונת העמותה לעשות בכל אחד מן הנכסים הנ"ל". במהלך המשך שנת 2013 ובשנת 2014 המשיך הרשם בהתכתבויות עם מכללת ליפשיץ. בגדר התכתבויות אלו הורה הרשם למכללה, כי אם תמשיך בהעברת הפעילות המרכזית (הפעלת המכללה) למכללה החדשה, ותשאיר בידיה אך את פעילויותיה הנלוות, יהיה עליה לשנות את מטרות העמותה, שעיקרן מוגדר כהכשרת מורים בחינוך והוראה ברמה אקדמאית.

4.ביום 23.7.14 הגישה אגודת הסטודנטים של מכללת ליפשיץ (להלן – אגודת הסטודנטים), בקשה למתן צו לפירוק מכללת ליפשיץ, שתכליתה "להגן על התובעים, נושיה של [מכללת ליפשיץ] ... מפני הרעה ממשית במצבם בנסיבות פירוק המכללה-עמותה ..., והעברת נכסיה ופעילותה ל[מכללה החדשה], אשר היא כסות משפטית ל[מכללת הרצוג]" (פר"ק 45437-07-11). ההליך התקיים לפני כב' השופט ד' מינץ, בבית-משפט זה.

5.ביום 1.9.14 שלח הרשם למכללת ליפשיץ דו"ח תוצאות בדיקה (להלן – הדו"ח; נספח ג' לכתב-התשובה מטעמו), לפיו המכללה לא הגישה תכנית מפורטת כפי שנדרשה, ולא הפסיקה לעשות שימוש בנכסיה לצורך קידום מטרותיה הנלוות; זאת הגם שלא שינתה את מטרות העמותה ולא קיבלה את אישור הרשם הנדרש לשינוי, כהוראת סעיף 11(ד) לחוק העמותות. משכך התריע הרשם, כי בכוונתו לבטל את אישור הניהול התקין של מכללת ליפשיץ ולהעביר את תיק העמותה למחלקת אכיפה ובקרה לצורך שקילת הגשת בקשת פירוק. כמו-כן, בעקבות תוצאות הדו"ח, הצטרף הרשם לבקשת הפירוק של אגודת הסטודנטים וביקש למנות למכללת ליפשיץ מפרק זמני אשר, בין-השאר, ידאג לכך שכספי העמותה ישמשו לקידום מטרותיה.

6.ביום 4.9.14 קבע השופט מינץ, כי אגודת הסטודנטים איננה גוף משפטי ואינה יכולה לעתור לסעד שהתבקש. עוד החליט, כי אם הרשם מעוניין להגיש בקשת פירוק מטעמו, ולעתור למינוי מפרק זמני, פתוחה לפניו הדרך לעשות כן. ביום 15.9.14 ביקשה אגודת הסטודנטים למחוק את בקשתה לאור תגובת הרשם לבקשה; ולמחרת היום, נעתר בית-המשפט לכך, ומחק את הבקשה למתן צו פירוק.

7.ביום 27.12.14 הוגשה העתירה דנן. מיד לאחר מכן, ביום 28.12.14, קיים הרשם פגישה עם נציגי מכללת ליפשיץ, אשר בעקבותיה התחייבו הנציגים להגיש לרשם את המסמכים שנתבקשו למסור ואת ההבהרות שאותו דרש, וכן לתקן את הליקויים שצוינו על-ידו. לדברי הרשם, על-מנת שלא לפגוע בפעילות מכללת ליפשיץ בתקופה שעד לסיום הבדיקה, ניתן למכללה ביום 23.2.15 אישור ניהול תקין לשנת 2015. יצוין, כי במקביל לניהול ההליכים שלפניי, המשיכה מכללת ליפשיץ לבוא בדברים עם הרשם, וביום 24.6.15 – תוך כדי ניהול ההליכים בעתירה דנן – הגיעו שני הצדדים למתווה שנועד לענות על דרישות הרשם באשר להמשך הפעילות של מכללת ליפשיץ לאור העברת הפעילות האקדמית למכללה החדשה, ולשימוש שייעשה בנכסיה באופן שיבטיח כי החלק הארי של הכספים יוסיף וישמש לפעילות אקדמית להכשרת מורים (להלן – המתווה). המתווה האמור אושר על-ידי מכללת ליפשיץ, בהחלטה שנתקבלה באסיפה הכללית של העמותה (נספח ט' לכתב-התשובה מטעם הרשם).