עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
53041-09-14
13/01/2015
|
בפני השופטת:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
העותרים:
1. עמותת "כתר חיים" 2. הרב חיים אמסלם
עו"ד יוסי חביליו
|
המשיבות:
1. עירית ירושלים עו"ד ארז מלול עו"ד אלעד גונן
|
פסק דין |
עניינה של העתירה בהחלטת מועצת עיריית ירושלים מ- 27.8.14 לאשרר את החלטת ועדת ההקצאות מ- 16.6.14 להורות על פרסום מקרקעין שהוקצו לעמותת "כתר חיים" בשנת 1999 לשם בניית בית כנסת, ולהימנע מן החתימה על הבקשה להיתר בנייה שהגישה העמותה, עד לאחר שייבחנו בקשות או התנגדויות שיתקבלו בעקבות הפרסום, ככל שיתקבלו כאלה. בהחלטה זו חזרה בה ועדת ההקצאות מהחלטה קודמת שקיבלה ב-30.4.14, ולפיה ככל שהעותרת תעמוד בתנאים שפורטו בה, יינתן לה היתר בנייה. אין חולק כי העותרת עמדה בתנאים אלה, והשאלה העומדת להכרעה היא האם רשאית הייתה הוועדה לשקול מחדש את עמדתה ולקבל החלטה אחרת, בנסיבות שיתוארו להלן.
התשתית הנורמטיבית
1. הקצאת מקרקעין בפטור ממכרז וללא תמורה מאת רשויות מקומיות לגופים הפועלים בתחומן בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות וכד' מוסדרת בנוהל משרד הפנים הקרוי "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" (חוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2001).
בין היתר מורה הנוהל, כי בקשה להקצאת מקרקעין תידון בוועדה המיוחדת לכך ברשות המקומית הרלוונטית, היא ועדת ההקצאות. בוועדה יהיו חמישה חברים: גזבר הרשות או נציגו, היועץ המשפטי לרשות או נציגו, ושלושה חברים מבין חברי המועצה. השתתפותו של היועץ המשפטי או נציגו בישיבת הוועדה היא תנאי לקיומה, וחוות דעתו מחייבת את הוועדה.
הנוהל קובע עקרונות להקצאת הקרקע ובכללם שההקצאה תהיה לגוף שניצולה על ידו יהיה הניצול המרבי בהשוואה לגופים אחרים שהגישו בקשות מקבילות; שהשימוש בה יעלה בקנה אחד עם ייעוד הקרקע על פי התכנית החלה עליה; שתקופת ההקצאה לא תעלה על 25 שנים (עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על 10 שנים כל אחת); שהגוף המקבל את הקרקע יחויב בפיתוחה בהתאם לתנאי ההקצאה ובכפוף לכל דין, תוך שלוש שנים. אם לא ישלים את הפיתוח בתוך התקופה האמורה תחזור הקרקע לרשות המקומית. עם זאת, במקרים חריגים, בהם יוכח על ידי הגוף כי עשה מצידו את המרב לפיתוח הקרקע אולם טרם השלים את פיתוחה מטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאית הרשות, לבקשת הגוף, להאריך את התקופה בשנתיים נוספות.
הליך ההקצאה מחייב, בין היתר, פרסום בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת הקרקע. ברשות מקומית שמופיע בה עיתון מקומי לפחות אחת לשבוע, מתחייב פרסום בעיתון ארצי נפוץ (כהגדרתו של מונח זה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965), ובנוסף גם בעיתון מקומי. בפרסום יוזמן הציבור להגיש בקשות להקצאת הקרקע. לאחר שייבדקו הבקשות שהוגשו, יפורסמו אלה העומדות בתנאים הנדרשים, על מנת שהציבור יוכל להגיש התנגדויות ואלה תבוררנה על ידי ועדת ההקצאות.
בסופו של דבר, תגבש ועדת ההקצאות רשימה מומלצת ומנומקת, בה ידורגו הבקשות לפי סדר עדיפויות. המלצת ועדת ההקצאות תועבר למועצת הרשות המקומית. זו תדון בהמלצה ותחליט באופן סופי למי תוקצה הקרקע (אם בכלל). יוער, כי ההחלטה טעונה אישור שר הפנים מכוח סעיף 188 לפקודת העיריות או סעיף 190א' לצו המועצות המקומיות, בהתאמה.
2. על יסוד הנוהל האמור, פרסמה גם עיריית ירושלים (ולהלן: המשיבה) נוהל ותבחינים להקצאת מקרקעין בתחומה ללא תמורה או בתמורה סמלית.