עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים תל אביב - יפו
|
51904-02-17
22/05/2017
|
בפני השופטת:
רחל ברקאי
|
- נגד - |
העותר:
יוסף סייג
|
המשיב:
הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל עו"ד גלעד וקסלר
|
פסק דין |
1.עניינה של עתירה זו חישוב תקופת התיישנות העבירה, והאם סבירה החלטת המשיב מיום 13.12.16 אשר דחה את בקשת העותר לדון בחידוש חברותו בלשכת עורכי הדין, מחמת שטרם התיישנה הרשעתו.
רקע עובדתי
2.העותר, עורך דין בעברו וחבר לשכת עורכי הדין, הועמד לדין משמעתי ב-10 תיקים חמורים, בין השנים 1998-1999.
במסגרת עסקת טיעון שאיחדה את התיקים, הוצא העותר לצמיתות משורות לשכת עורכי הדין, בהסכמתו ובנוכחותו.
בנוסף, הורשע העותר בפלילים, בשנת 2003 (ב-ת"פ 7054/03), בגין שורה של עבירות הנוגעות לפעילות עסקית בנדל"ן, ונדון ל-18 חודשי מאסר.
בערעור לבית המשפט המחוזי (ע"פ 71471/03) קוצר עונשו ל-12 חודשי מאסר.
בעודו מרצה את עונש המאסר, הורשע העותר, ביום 7.5.06, בתיק פלילי נוסף (ת"פ 6312/03), בגין שורה של עבירות בעלות אופי דומה, ודינו נגזר ביום 13.7.06 ל-18 חודשי מאסר.
העותר אף נקלע להליכי פשיטת רגל, ממנה הופטר ביום 10.2.14.
3.בסמוך לאחר מכן, פנה העותר אל המשיב, בבקשה לחזור אל שורות הלשכה.
תחילה נערך לעותר שימוע בפני צוות שהקים לשם כך הוועד המרכזי של המשיב, כאשר המלצות הצוות הובאו בפני מליאת הוועד המרכזי אשר החליטה, ביום 17.2.15, כי בקשת העותר לחזור לשורות הלשכה, נדחית, והוא יהיה רשאי לשוב ולחדש הבקשה בתום תקופת ההתיישנות של הרשעתו השניה. לעמדת המשיב, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק המרשם"), עתידה הרשעה זו להתיישן ביום 13.1.18. (בחלוף 10 שנים + 18 חודשים )
4.כנגד החלטה זו עתר העותר לבית המשפט לעניינים מינהליים בעת"מ 19080-07-15. כאשר לטענתו, החלטת המשיב לסגור דלת הלשכה בפניו עד להתיישנות ההרשעה אינה סבירה ומידתית לאור השינוי האישי שעבר.
במהלך הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת לוי קיבל העותר את המלצת בית המשפט לפיה תדחה העתירה. בהתאם, נדחתה העתירה.
5.העותר שב ופנה, ביום 4.8.16, אל המשיב במכתב טיעונים משפטי וטען כי גם בהינתן החלטת המשיב כי יכול הוא לפנות בבקשה לחזור אל שורות הלשכה לאחר התיישנות הרשעתו, אזי על פי פרשנותו את דברי החקיקה הרלבנטיים הרשעתו התיישנה זה מכבר.