עת"מ 51644-01-15 סבן יעקב - ציוד לבנין בע"מ ואח' נ' ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב ואח'

מדובר בשתי בקשות לצווי ביניים שהוגשו במסגרת שתי עתירות שהגישו העותרות, ביום 22/1/15 וביום 25/1/15.

בבקשה לצו ביניים שהוגשה ביום 22/1/15 במסגרת עת"מ 47836-01-15 התבקש צו ביניים לפיו החלטת המשיבה 1 (להלן: "ועדת הערר") מיום 12/1/14 מס' ר"ג 5621/12 (להלן: "החלטת הועדה") לא תיכנס לתוקף עד קבלת פס"ד בעתירה וכן צו לעיכוב ביצוע ההריסה שניתן במסגרת גזר דינו של בית משפט השלום מיום 27/3/14 בתו"ב 59130-11-10 ותו"ב 59229-11-10 (להלן: "צו ההריסה").

בבקשה לצו ביניים שהוגשה ביום 25/1/15 במסגרת עת"מ 51644-01-15 נתבקש צו לעיכוב ביצוע צו ההריסה.

בעת"מ 47836-01-15 התבקש להצהיר ולהורות כי החלטת ועדת הערר בטלה וכי ההיתרים לשימוש חורג שניתנו ע"י הועדה המקומית ר"ג ביום 27/11/12 לחמש שנים לאחסנה פתוחה בשטח פתוח לאחסנת חומרי בניין בגוש 6178 חלקות 100, 101, 102, 103, 104, 105, 107, ולמבנה בגוש 6178 חלקה 121, בכפר אזר הינם בתוקף, ולחילופין להורות כי הבקשות לקבלת ההיתרים לשימוש חורג יוחזרו לדיון בפני הועדה המקומית על מנת שתחליט בסוגיה הנידונה מחדש.

העותרים בעתירה מציינים כי הגישו ביום 27/2/14 עתירה קודמת נגד החלטת ועדת הערר (עת"מ 57477-02-14) שנמחקה לבקשתם לאחר שבעקבות הדיונים בעתירה, פנו בבקשה מתאימה למשרד להגנת הסביבה ובקשתם סורבה וכעת הם מגישים את העתירה במתכונתה החדשה.

העותרים טוענים טענות רבות כנגד החלטת ועדת הערר ובין היתר טענות כנגד שיהוי ניכר בהגשת הערר לועדת הערר וחוסר תום לב וכן שהחלטת ועדת הערר קיפחה את זכויותיהם הדיוניות של העותרים וביטלה את ההיתר לאחסנה פתוחה מבלי לאפשר לעותרים זכות טיעון בעניין ושמדובר בהחלטה לא מידתית ולא סבירה הפוגעת בזכויות יסוד שלהם וכן פוגעת באופן אנוש במטה לחמם של העותרים ושל עוד 80 משפחות של העובדים בעסקם ומהווה גזר דין מוות לעסק.

כן נטען כי ההיתרים לשימוש חורג שניתנו תואמים את התוכנית בתוקף ואת מגמות התכנון בעתיד, כאשר ניתן לקבל היתר בניה או לחילופין היתר לשימוש חורג למבנה. העותרים יזמו, קידמו והובילו להפקדתה ואישורה של תכנית קא/305 וכן משמשים בתור הרוח החיה המקדמת את התכנית המקומית המפורטת לאיחוד וחלקה ביחס למקרקעין, אך מכיוון שהתכנית הנ"ל טרם פורסמה למתן תוקף ומצויה עד היום במסגרת הליך שמיעת ההתנגדות, לעותרים נדרשת שהות זמן נוספת לניהול העסק שלהם עד לסיום הליכי התכנון, שיסדירו את איזור התעשיה הקיים בפועל בכפר אז"ר, לאחר שהם עושים שימוש למעלה מ-20 שנה במקרקעין שבבעלותם על פי ההיתר לשימוש חורג.

העותרים התחייבו לתת ערבויות כספיות כדי להבטיח את קיום התכנית עם כניסתה לתוקף ושעם אישורה של תכנית האיחוד והחלוקה יפנו ויהרסו את כל המבנים על מנת לאפשר את השימוש במקרקעין על פי תכנית האיחוד והחלוקה.

בעת"מ 51644-01-15 התבקש להורות לועדת הערר לעשת שימוש בסמכותה בהתאם לקבוע בסעיף 157 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התו"ב"), ולדון ולהחליט בערר שהוגש אליה ביום 16/12/14 בהתאם להוראות סעיף 157 לחוק התו"ב וזאת נוכח היעדר החלטה מטעם הועדה המקומית לתו"ב ר"ג בבקשת העותרים להיתר בניה למבנה המצוי בגוש 6178 חלקה 121 כפי שהוגשה ביום 17/8/14 בתיק בניה 6178121 (להלן: "בקשת ההיתר"), במשך למעלה מ-3 חודשים.

בעתירה זו נטען כי העותרים עשו ככל שביכולתם להסדרת זכויותיהם במקרקעין ויזמו במשך שנים תכנית לשינוי יעוד ולאחר שתכנית זו אושרה (קא 305) עמלו על הכנת תכנית מפורטת ממנה ניתן יהיה להוציא היתרי בניה, וביקשו היתר בניה למבנה המצוי במקרקעין כבר ביום 17/8/14 ובקשתם לא נידונה ע"י הועדה המקומית עקב קיומם של הליכים משפטיים בעניינם של המקרקעין, ולכן פנו לועדת הערר שתיטול את סמכות הועדה המקומית ותכריע בבקשת ההיתר. ועדת הערר לא דנה ולא הכריעה בהתאם למועדים הקבועים בסעיף 157 לתיק התו"ב ולכן הוגשה עתירה זו, עקב קיפוח זכויותיה הדיוניות, כאשר צווי ההריסה השיפוטיים הקיימים בהליך הפלילי אינם מהווים גזירת גורל ואמצעי ענישה, וההחלטה לא לדון בעניינם אינה סבירה ואינה מידתית.