עת"מ 49056-01-14 אלימאל בע"מ נ' עיריית תל-אביב

גב' א' ט' , אלמנה בת 85, נתמכת קצבאות הביטוח הלאומי, מתגוררת, החל משנת 2001 בדירה בנתניה הרשומה ע"ש העותרת, חברת אלימאל בע"מ (להלן: אלימאל או העותרת), חברה בבעלותה ובבעלות בנה. בשנת 2013, מגיעה לדירתה הודעה מרשות האכיפה והגביה, לפיה עיריית תל אביב נקטה בהליכי הוצאה לפועל למימוש הדירה (ברח' חטיבת גבעתי 13, דירה 3 נתניה, להלן: הנכס בנתניה), בשל חובות נטענים של העותרת, בגין פאב שהפעילה, כך לטענת העירייה, ברח' המסגר 49 בתל אביב, בשנים 1998-2000.

העותרת, כופרת בחוב הארנונה לחלוטין. לטענת העותרת מעולם לא החזיקה בנכס נשוא העתירה, ומעולם לא הפעילה פאב במקום כלשהו. עוד טוענת העותרת כי גם לו היו לעותרת חובות בין השנים 1998-2000, הרי הם התיישנו, ולא ניתן לפעול לגבייתם. לאור זאת, העותרת מבקשת כי בית המשפט יורה למשיבה להפסיק את הליכי הגבייה המנהליים שננקטו נגד העותרת, ובאופן מעשי למנוע את הוצאתה של גב' א' ט' מדירתה.

זו בתמצית העתירה שלפניי.

1. רקע הדברים והעובדות שלעניין

לטענת העירייה, העותרת החזיקה בנכס ברח' המסגר 49א בתל אביב, נשוא חוזה ארנונה 10168764 (להלן: הנכס). העותרת נרשמה בספרי העירייה כמחזיקה בנכס בהתאם לדיווח בעל פה של בעליו של הנכס מר דוד הבי. היינו, העירייה לא טענה, וממילא לא המציאה חוזה ממנו עולה כי הנכס היה מושכר לעותרת. יש להדגיש כי מדובר בנכס עסקי, שלטענת העירייה הפעילה בו העותרת פאב. בנוסף, כך טענה העירייה, בביקורת שנערכה בנכס נרכשה סחורה כנגד חשבונית הנושאת את שם העותרת. על פי ספרי העירייה העותרת החזיקה בנכס מיום 1.1.98 עד ליום 31.12.00 ולא שילמה את חיובי הארנונה והמים שהושתו עליה כמחזיקה בנכס החל מהיום הראשון.

המסמך הראשון בזמן, עליו מבססת העירייה את רישום העותרת כמחזיקה בנכס היא קבלה על מוצרים, שנרכשו, כך על פי טענת העירייה בתגובתה, בכתובת הנכס, כך שניתן ללמוד מכך שהעותרת פעלה במקום. המסמך היחיד שיש בידי העירייה היא אותה קבלה. התאריך על הקבלה אינו ברור. העיריה טוענת כי מדובר בביקורת שנערכה ביום 6.1.98, ואילו מהקבלה נראה כי מדובר ביום 6.9.98. בקבלה לא מפורט מהם המוצרים שנרכשו, מי רכש אותם ובאילו נסיבות. על הקבלה מופיע שם העותרת וכתובתה ברח' בן אבי 35/1 בנתניה.

בין אם נערכה הביקורת בינואר 98 ובין אם בספטמבר 98, הרי שרק בנובמבר 1998, נערך בירור עם בעל הנכס, מר יעקב הבי (או יותר במדויק - אחד מבעלי החברה שהיא הבעלים של הנכס, שאך למען הקיצור יכונה להלן: בעל הנכס), שטען שהעותרת ממשיכה להחזיק במקום. בירור זה הועלה על הכתב ע"י גב' רבקה בלצר, מנהלת היחידה באגף לחיובי ארנונה, בתשובתה לאגף הגביה. במכתבה מיום 11.11.98 מציינת גב' בלצר כי נערכה שיחה עם הבעלים ממנה עולה כי העותרת ממשיכה להחזיק במקום וכי תוקף החוזה עמה עד ליום 31.12.98. כן מצוין מספר הטלפון של העותרת כפי שמסר מר הבי (6478028). אין תיעוד לכך שנערכת כל בדיקה נוספת ולו ניסיון ליצור קשר עם העותרת באותו טלפון אותו מסר מר הבי.

ביום 15.12.98, היינו בחלוף כמעט שנה בה העותרת אינה משלמת את חובותיה, ומבלי לערוך בדיקות נוספות, מגישה העירייה תביעה כנגד העותרת בכתובת הנכס על סכום של כ-32 אלף ₪ כולם בגין ארנונה.

ביום 13.4.99, בחלוף חמישה חודשים מיום הגשת התביעה, נשלחת התראה למחיקת התביעה מחוסר מעש מבית המשפט לעירייה (נספח 8 לתשובת העירייה). לעירייה ניתנת ארכה של 30 ימים לאתר את הנתבעת, העותרת.