עת"מ 48693-12-15 יודסין נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

העותר, עורך דין במקצועו וחבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 1974, הוכרז כפושט רגל ביום 12.7.07. כפועל יוצא של האמור, פקעה חברותו של העותר בלשכת עורכי הדין (לשכת עורכי הדין או הלשכה). בשנת 2015 פנה העותר ללשכה, בבקשה להחזירו לשורותיה. בקשתו של העותר נסמכה על פסק דין מיום 29.10.10, שהורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל שלו. בקשת העותר טופלה על ידי הלשכה בהתאם לנוהל "חידוש חברות לאחר פקיעת חברות", תוך שהעותר התבקש להתייצב לשימוע לפני וועדה מייעצת לוועד המרכזי של הלשכה, עובר לדיון בבקשתו. בעתירה המונחת לפני טוען העותר, כי על הלשכה להיעתר לבקשתו לחידוש חברותו בלשכה, וזאת ללא קיום ישיבת שימוע מכל סוג שהוא.

1. רקע הדברים וההליכים

העותר, מר מאיר יודסין, יליד שנת 1945, הינו עורך דין במקצועו, אשר התקבל כחבר בלשכת עורכי הדין בישראל בשנת 1974.

העותר הוכרז כפושט רגל ביום 12.7.07 (העתק בקשת הכנ"ר מיום 4.7.07 להכרזת העותר כפושט רגל צורף כמוצג 2 לעתירה). העתק מהחלטת בית המשפט (כב' השופטת ו' אלשיך) בתיק פש"ר 1185/01, המכריזה על העותר כפושט רגל, צורף כמוצג 3 לעתירה). לפיכך, מיום זה ואילך, פקעה חברותו של העותר בלשכה, בהתאם להוראות סעיף 48(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין או החוק). ברם, נראה כי העותר לא עדכן את הלשכה בדבר הכרזתו כפושט רגל ורק בשלהי שנת 2009 נודע הדבר ללשכה. בהתאם לכך, ביום 21.10.09 נשלחה לעותר הודעה על פקיעת חברותו בלשכה (העתק המכתב מיום 21.10.09 צורף כמוצג 4 לעתירה).

ביום 15.1.15 פנה העותר, באמצעות בא כוחו, לוועד מחוז תל-אביב של הלשכה, בבקשה להחזרתו לשורות הלשכה. זאת, בהסתמך על פסק דין מיום 20.10.10 (כב' השופטת ו' אלשיך), המורה על ביטול הליכי פשיטת הרגל שלו (העתק הבקשה לביטול ההליכים שהוגשה על ידי הנאמן בפשיטת הרגל של העותר צורף כמוצג 5 לעתירה. העתק פסק הדין מיום 20.10.10 צורף כמוצג 6 לעתירה). במכתב נוסף, מיום 27.1.15, אשר מוען הפעם לוועד המרכזי של הלשכה, שב וביקש בא כוחו של העותר, כי העותר יוחזר לשורות הלשכה, כשלמכתבו צורף פסק הדין מיום 20.10.10 (העתק המכתב מיום 27.1.15 צורף כמוצג 7 לעתירה). יוער, כבר עתה, כי מפסק הדין מיום 20.10.10 עולה, כי הליכי פשיטת הרגל בוטלו בעקבות ניצולם לרעה בידי העותר, ואך מפאת כבודו של העותר אני נמנעת מציטוט אמירותיו של בית המשפט, באשר לאופן התנהלות העותר מאז הכרזתו כפושט רגל ועד לביטול הכרזתו כאמור.

בקשתו של העותר לחזור לשורות הלשכה התבססה על הוראות סעיף 51 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע, כך:

"מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה. על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחויבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות."

לאחר הדברים האלה, טופלה בקשתו של העותר לחידוש חברותו בלשכה על פי נוהל "חידוש חברות לאחר פקיעת חברות" (העתק חלקים רלבנטיים מהנוהל צורף כנספח א' לכתב התשובה לעתירה). בהתאם לנוהל האמור, נערכה פנייה למחוזות הלשכה, שמו של העותר פורסם להתנגדויות וביום 29.3.15 נשלחה לעותר הזמנה לשימוע לפני צוות חברי הוועד המרכזי של הלשכה. בהזמנה צוין, כי לאחר השימוע, שנקבע ליום 16.4.15, יביא הצוות את המלצותיו לפני הוועד המרכזי של הלשכה ותתקבל החלטה בעניינו של העותר (העתק המכתב מיום 29.3.15 צורף כמוצג 9 לעתירה).

ביום 12.4.15 פנה בא כוחו של העותר ללשכה במכתב שבו הלין על כוונת הלשכה לזמן את העותר לשימוע. בא כוחו של העותר טען במכתבו, כי ככל שהלשכה סבורה שאין מקום להחזיר את העותר לשורותיה, וזאת בשל "עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות", כלשון סעיף 51 לחוק לשכת עורכי הדין, הרי שעליה לציין לפני העותר על אילו עובדות מתבסס השימוע, וזאת עובר לעריכת שימוע, וכי ככל שאין לפניה עובדות כאמור, עליה לאפשר לעותר לחזור לשורותיה ללא עריכת שימוע (העתק המכתב מיום 12.4.15 צורף כמוצג 10 לעתירה). מכתבים ברוח דומה נשלחו ללשכה ביום 14.4.15 וביום 16.4.15. בכל אותם מכתבים טען בא כוחו של העותר, כי עמדתו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 44 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו "סירוב הלשכה לקבל חבר". סעיף זה, החל גם על בקשה לחידוש חברות מכוח סעיף 51 לחוק לשכת עורכי הדין, קובע כך:

"(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –

(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;

(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;