עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
46547-11-13
10/03/2015
|
בפני השופטת:
ד"ר מיכל אגמון-גונן
|
| - נגד - |
העותר:
מ' א'
|
המשיבה:
מדינת ישראל – משרד הביטחון (אגף השיקום)
עו"ד ליפז סרוסי מפרקליטות מחוז ת"א
|
| פסק דין |
מונחת לפני עתירה שבגדרה מבקש העותר, המוכר כנכה צה"ל, בגין פגימות בעמוד שדרה מותני וליקוי שמיעה, כי בית המשפט יורה למשיבה, המדינה, באמצעות אגף השיקום במשרד הביטחון ליתן מענה לבעיותיו הרפואיות ולאשר לו טיפולים שונים וכן ציוד רפואי, שעל פי הטענה נמנעים ממנו שלא כדין.
לעתירה זו קדמו הליכים משפטיים רבים, שתחילתם בשנת 2006, בגדרם התבקש בית המשפט להורות לאגף השיקום במשרד הביטחון ליתן מענה לבעיותיו הרפואיות של העותר ולאשר לו תרופות שונות וטיפולים, בהם מכשיר רפואי לשיכוך כאבים מסוג TENS-TERRA QUANT וכן ציוד רפואי לרבות נעליים ומדרסים אורתופדיים. הערכאות השונות שדנו בעניינו של העותר הגיעו למסקנה, כי מאחר שעניינו של העותר נבחן, בכל פעם, על ידי הרופא המוסמך המחוזי, וכן על ידי וועדות רפואיות מקצועיות, לרבות הוועדה הרב מקצועית אצל המשיבה, אין מקום להתערב בהחלטות אלה.
המשיבה הגישה בקשה לסילוק העתירה על הסף, בטענה כי העתירה כלל אינה מכוונת כנגד החלטה מנהלית שלה. בגדרי הבקשה טען המשיבה גם, כי ככל שהעתירה מופנית כלפי החלטות המשיבה שהתקבלו בעניינו של העותר בשנת 2006, כפי שאלה פורטו בעתירה, הרי שהגשת העתירה לוקה בשיהוי ניכר משהוגשה ביום 25.11.13 וכי גם מטעם זה יש להורות על סילוקה על הסף. לגופם של דברים נטען, כי כל הטענות שמעלה העותר במסגרת העתירה נבחנו הן על ידי הגורמים המוסמכים אצל המשיבה והן על ידי הערכאות השונות שנדרשו לעניין ולא נמצא שהעותר זכאי לקבלת הטיפולים והציוד הרפואי המבוקש מכוח הנכות המוכרת שלו.
1. רקע הדברים וההליכים
העותר, מר מ' א', יליד שנת 1937, הוכר כנכה צה"ל עקב פגימות בעמוד שדרה מותני וליקוי שמיעה ונכותו הועמדה על 42%. העותר ניהל עד כה הליכים משפטיים רבים, שבגדרם התבקש אגף השיקום במשרד הביטחון ליתן מענה לבעיותיו הרפואיות ולאשר לו תרופות שונות וטיפולים, בהם מכשיר רפואי לשיכוך כאבים מסוג TENS-TERRA QUANT וכן ציוד רפואי לרבות נעליים ומדרסים אורתופדיים. אעמוד להלן על ההליכים הרלבנטיים לענייננו;
בתחילה הגיש העותר ערר בפני וועדת הערר שלפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: חוק הנכים), על החלטתו של ד"ר לבנון, הרופא המוסמך המחוזי, שלא לאפשר לו לקבל מכשיר רפואי לשיכוך כאבים מסוג TENS-TERRA QUANT וכן טיפולי הידרותרפיה, נעליים, כדורים וליווי (ו"ע (ת"א) 54/06). בדיון שנערך ביום 24.7.06 לפני הוועדה, הציג העותר המלצה של מרפאת כאב לשימוש במכשיר הרפואי וטען כי הרופא המוסמך המחוזי לא אישר את רכישת המכשיר מסיבות אישיות הנובעות מהתעמרות בו. לאחר שהוועדה שמעה את עמדת הרופא המוסמך המחוזי היא החליטה לאמץ את הצעתו ולזמן את העותר לפגישה עם צוות רב מקצועי שיבדוק את הצורך במכשיר הספציפי המומלץ על ידי מרפאת הכאב. באותה החלטה, אישרה וועדת הנכים הסכמות נוספות אליהן הגיעו הצדדים בעניין טיפולים שונים שהיו אף הם חלק מן הערעור, לרבות טיפולי הידרותרפיה, רכישת נעלים, כדורים וליווי בגין נפילות. בהתאם להחלטה זו, נבדק העותר ביום 18.10.06 ע"י צוות רב מקצועי של אגף השיקום המונה רופא אורתופד ופיזיותרפיסט מוסמך. במעמד הבדיקה נכח גם הרופא המוסמך המחוזי, ד"ר לבנון. לאור ממצאי הבדיקה, הגיע הצוות הרב מקצועי לכדי מסקנה, כי אין לעותר צורך בטיפולים פיזיקאליים פרטניים לרבות שימוש במכשירים שונים. הרופא המוסמך המחוזי אישר את המלצת הצוות הרב מקצועי ודחה את בקשת העותר לקבל את המכשיר הרפואי לשיכוך כאבים מסוג TENS-TERRA QUANT.
על החלטת הרופא המוסמך המחוזי שלא לאשר את השימוש במכשיר הרפואי לשיכוך כאבים מסוג TENS-TERRA QUANT, הגיש העותר ערר נוסף לוועדת הערר שלפי חוק הנכים (ו"ע 1255/06 (ת"א)). לאור הוראות סעיף 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, החליטה הוועדה ביום 25.3.07 להעביר את הדיון הנוגע לקבלת המכשיר הרפואי לבית משפט זה (עת"מ (ת"א) 1439/07).
בגדרי עת"מ (ת"א) 1439/07 טען העותר, כי סירוב הרופא המוסמך המחוזי אינו מוצדק ונגוע בניגוד עניינים, בין היתר בשל נוכחותו בדיוני הוועדה הרפואית המייעצת בענייננו של העותר. עתירתו של העותר נדחתה ביום 25.5.08 על ידי כב' השופט ע' מודריק, בציינו, בין היתר, כך:
".. הרופא המחוזי בחן את פניית העותר, וחזר ובחן אותה לאחר שהונחה בפניו המלצת הצוות הרב מקצועי. החלטת הרופא המחוזי מכוח תקנה 3 לתקנות הנכים בדבר הענקת טיפול רפואי מסוג מסוים היא החלטה מקצועית המחייבת מומחיות מיוחדת בתחום הרפואה. כידוע, אין בית המשפט לעניינים מנהליים נוהג להתערב בהחלטות הרשות המנהלית המקצועית ואינו שם עצמו בנעלי הרשות, אשר בידיה המומחיות והניסיון, זולת אם נפל בהחלטה פגם מן הפגמים המצדיקים את התערבות בית המשפט. שיקול הדעת בעניין צרכים וטיפולים רפואיים של מי שזכאי על פי חוק לתגמולים נתון בידי הגורם הרפואי המקצועי האמון על כך. לא לי להתערב בשיקול דעת זה.
טענותיו של העותר המייחסות לרופא המחוזי שיקולים זרים בעת קבלת ההחלטה, לא נתמכו בראיות כלשהן ואין בהן כדי להפריך את חזקת תקינות פעולת הרשות המנהלית. מן הנסיבות לא מצטיירת תמונה של פגם בהתנהלות הצוות הרב מקצועי אשר קיים את הבדיקה בנוכחות הרופא המחוזי שכן אין סייג בדין לנוכחות כאמור.. לא התברר שנוכחותו של הרופא המחוזי הייתה נגועה בניגוד עניינים או כי הייתה לה השפעה על שיקול דעתם של חברי הצוות הרב מקצועי או שהייתה התערבות מצדו במהלך הבדיקה באופן שפגע בזכותו של העותר לבדיקה הוגנת. הרופא התנהג כמשקיף בלבד.
העותר אדם ידוע פגעים וחולי שלהם זיקה ברורה לשירותו הצבאי. לא קשה להבין לרעו. לא קשה להבחין בכך שהוא סובל סבל לא מבוטל. מבחינה זו אך טבעי שהוא נתפס לכל רעיון טיפולי ולכל אמצעי טיפולי שגורם רפואי זה או אחר מציע לו להתנסות בהם. העובדה שהוא חש שטיפולים מסוימים מועילים לו אינה אומרת בהכרח ששיקולי המשיב בדבר הענקת אמצעי טיפול מסוימים אינה סבירה ולקויה מבחינה מקצועית. משאבי המשיב מוגבלים מטבע הדבר ועליו להשתמש בהם באורח מושכל ומיטבי. משעה שבא לפני הגורם הרפואי המוסמך האומר כי הצורך בטיפולים שהעותר תובע את מימונם נשקל היטב והועמד מול הטיפולים שהמשיב אישר אותם לעותר, אין לומר כי החלטת המשיב אינה סבירה או כי היא מתעמרת בעותר או מתעלמת ממנו.
העתירה נדחית. אין צו להוצאות."