אדם נ' עיריית חיפה

1.העותר הגיש נגד עירית חיפה (להלן "העיריה") עתירה מינהלית, במסגרתה ביקש להורות לעיריה למחוק מספריה חוב ארנונה היסטורי, הרשום על שם אביו המנוח, ישראל אדם ז"ל (להלן: "המנוח"), בגין שלוש דירות בבנין ברחוב מסדה 28, חיפה (להלן: "הדירות"). לחילופין, ביקש העותר להורות לעיריה להעמיד את החוב על קרן החוב הנומינלית – 37,980 ₪ (במקום כ- 600,000 ₪, כמפורט בדרישת העיריה).

העותר טען כי החוב שהצטבר על הדירות מתייחס בעיקרו לשנים 1977 עד 1999 וכי חוב זה התיישן. לטענת העותר העיריה לא שלחה למנוח הודעות בדבר החוב, ולא נקטה במשך כל השנים הליכים לגביית החוב, וכי פעולת הגביה הראשונה שהעיריה נקטה לגבי כל אחד מהנכסים, היתה לאחר שהחוב כבר התיישן.

2.העותר טען כי המנוח נפטר ביום 19.1.13 וכי עובר לפטירתו שהה מספר שנים בבית אבות, ולא היה מסוגל לטפל בעניניו. שנים ספורות טרם פטירתו, החל העותר לטפל בענין נכסי המנוח, ורק אז התברר לו חובו של המנוח. מהמסמכים שקיבל מהעיריה התברר לו כי העיריה הגישה נגד המנוח תביעה בת.א. 17318/93 וכי ביום 16.12.93 ניתן ניתן נגד המנוח פסק דין על סכום של 26,771 ₪, בגינו נקטה העיריה הליכי הוצל"פ.

העותר טען כי פסק הדין נגוע בפגמים חמורים ומהותיים, וכי הוא מתייחס לדירות בכתובת שונה, לא ברור לאילו נכסים הוא מתייחס, ואין כל ראיה כי כתב התביעה או פסק הדין הומצאו למנוח. נוכח הפגמים ובהתאם לפסיקה, טען העותר כי לראות בעיריה כמי שויתרה על החוב.

3.בכתב התשובה שהגישה העיריה נטען כי המנוח התחמק במשך השנים מתשלום הארנונה וחוסר תום הלב בהתנהלותו ברור. העיריה טענה כי העתירה נגועה בשיהוי של למעלה מ- 10 שנים, וכי העותר עצמו מודה כי היה מודע לחוב מזה מספר שנים, ואף הודה בקיום החוב. כמו כן טענה כי נקטה הליכי גביה שעצרו את מרוץ ההתיישנות.

העיריה טענה גם כי הציעה לעותר לשלם את קרן החוב בצירוף הצמדה בלבד, אך העותר סרב.

4.בדיון בפני טען ב"כ העותר כי העיריה סרבה להמציא לו מסמכים, ובתום הדיון קבעתי על העיריה להמציא לעותר מסמכים המעידים על הליכי הגביה שנקטה נגד העותר, עותק מכל דרישות התשלום שנשלחו למנוח (לרבות מען הדרישות), וכן עותק מכתב התביעה, פסק הדין ואישור המסירה.

5.בסיכומים טען ב"כ העותר כי לא הומצאו לו כל אישורי מסירה של כתב התביעה, של פסק הדין ו/או של הודעות שנשלחו למנוח , וכי העיריה המציאה לו מסמך בן 153 עמודים, המהוה מעין תחשיב פנימי, אשר גם ממנו עולה כי, כל הליכי הגביה שנקטה העיריה היו לאחר שהחוב התיישן כדלקמן:

הדירה בת 2 חדרים: