עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
42441-10-15
22/03/2016
|
בפני השופטת:
נאוה בן אור
|
- נגד - |
העותרת:
עתים - יעוץ ומידע במעגל החיים היהודי (ע"ר) עו"ד שרה ויינברג עו"ד אלעד קפלן עו"ד אסתר ביסוור
|
המשיבות:
1. הרבנות הראשית לישראל 2. הגב' תמי מזרחי הממונה על חוק חופש המידע ברבנות הראשית
עו"ד רחל ווזנר
|
פסק דין |
העותרת פנתה למשיבה בבקשות מידע לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן: החוק), בנוגע לבקשות לאישורי יהדות וגיורים של קהילות יהודיות בחו"ל. הבקשה המקורית הייתה לקבל מידע ביחס למספר הבקשות לאישורי יהדות וגיורים שהוגשו למחלקה לאישות וגירות על ידי חברי קהילות יהודיות בחו"ל, לשם נישואין בישראל, ומספר הבקשות לאישורי יהדות וגירות שהופנו למחלקה האמורה על ידי משרד הפנים, לשם קביעת זכאות לפי חוק השבות, התש"י-1950, ולמרשם. פנייה זו נדחתה בהנמקה כי הטיפול בה יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, בהתאם לסעיף 8(1) לחוק. לאחר שנדחתה הבקשה, שבה העותרת ופנתה לרבנות הראשית, הסבירה מדוע זקוקה היא למידע המבוקש ומדוע סבורה היא כי אין בטיפול בה משום הכבדה בלתי סבירה על הרשות. במסגרת פנייה זו הרחיבה העותרת את בקשת המידע וביקשה לקבל פרטי מידע נוספים שיפורטו להלן. על בקשה זו ועל מכתבי תזכורת ששלחה בעקבותיה, לא זכתה העותרת למענה. מכאן העתירה.
העתירה וגלגוליה
1.העותרת היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה ב- 2002, ומטרתה לסייע לציבור בישראל במפגשו עם הגופים האמונים על מתן שירותי הדת היהודיים. בכללם, הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות, בתי הדין הרבניים, חברות קדישא והמשרד לשירותי דת. בין היתר הקימה העמותה מרכז סיוע, אליו פונים אלפים מדי שנה, כאלה הנזקקים למידע, להכוונה ולליווי במפגשם עם שירותי הדת. במסגרת זו מסייעת העותרת לפונים, המבקשים לקבל אישורים מידי המחלקה לאישות וגירות של הרבנות הראשית בנוגע למסמכים שונים הנוגעים למעמדם האישי.
2. המידע שמבקשת העותרת בעתירתה נועד, לדבריה, לשם בקרה על פעילותה של הרבנות הראשית בכל הנוגע למתן אישורי יהדות ואישורי הכרה בגיורים שנעשו בקהילות יהודיות בחו"ל. מחלקת אישות וגירות פועלת במסגרת הרבנות הראשית ועוסקת באישורי מסמכים בעניין גיור, יהדות, נישואין וגירושין, שמקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. לעיתים מוגשות הבקשות לאישור מסמכים מן הסוג האמור על ידי מועצות דתיות או בתי דין רבניים, במסגרת בקשות של בני זוג להירשם לנישואין. לעיתים מוגשות הבקשות על ידי אנשים פרטיים לשם בירור מעמדם האישי, על מנת שיוכלו לתכנן את עתידם. לעיתים מוגשות הבקשות על ידי משרד הפנים, לצורך קביעת זכאותם של הפונים אליו למעמד מכוח שבות או לצרכי מרשם.
מאחר שעל פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה, מתחייב בירור יהדותם של המבקשים להירשם לנישואין. בשנת 2010 פורסמו "הנחיות בירור יהדות, התש"ע-2010" (להלן: ההנחיות) שגובשו בידי מועצת הרבנות הראשית וחבר דייני בית הדין הרבני הגדול. על פי סעיף 2(א) להנחיות, לא יאשר רב רושם נישואין עריכת חופה וקידושין ללא בירור יהדותם של בני הזוג לפי ההנחיות. מקום שהוריו של המבקש להירשם לנישואין נולדו מחוץ לישראל, קובע סעיף 2(ב) להנחיות כי רשאי רב רושם נישואין לברר את יהדותו "באמצעות רב קהילה ששמו מצוי ברשימת רבני קהילות העולם המוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל לעניין הנישואין".
3. על פי הנטען בעתירה, לוקה פעילות מחלקת אישות וגירות בחוסר שקיפות. לא רק שאין לדעת מיהם אותם "רבנים מוכרים" לצורך בירור יהדות, אלא שבמקרים רבים אין הבקשות לאישורי יהדות וגיורים נענות בתוך פרק זמן מתקבל על הדעת, ולעיתים אין הן נענות כלל.
בעתירה ביקשה העותרת מידע הנוגע לבקשות לאישורי יהדות וגיורים שנעשו בקהילות יהודיות בחו"ל ואשר הונחו על שולחן המחלקה לאישות וגירות בשנים 2015-2013, בחלוקה לפי חודשים. בכלל המידע המבוקש: