עת"מ 4140-01-14 אסור נ' מועצה דתית באר שבע ואח'

1.העותר מבקש להורות למשיבות 1 ו-2 להורות על פיטורי המשיב 3 מעבודתו במועצה הדתית באר-שבע, החל מחודש 4/06.

2.לטענת העותר:

א.העותר מונה כעוזר של מר יצחק אמור, ששימש כיו"ר המועצה הדתית באר שבע, בניגוד לעמדת מנכ"ל משיבה 2, שהורה ליו"ר המועצה הדתית דאז שלא להעסיק עובדים ללא מכרז, לא היה תפקיד כזה מעולם, לא היו לו כישורים לתפקיד, אחיו ואחיינו הועסקו כמשגיחים במועצה הדתית, והעסקתו נעשתה בניגוד להוראות התקשי"ר, האוסרים על העסקת עובד בדוגמת משיב .3 במקום בו מועסקים קרוביו.

היועץ המשפטי של המשיב 2 כתב כי העסקתו של משיב 3 אינה חוקית.

לאחר שמנהל משרד הדתות הורה ליו"ר המועצה הדתית שלא לשלם שכר למשיב 3, העביר יו"ר המועצה הדתית דאז, מר יצחק אמור, העברות בנקאיות בחתימה אחת תוך עקיפת גזבר המועצה הדתית.

במהלך הזמן התברר למשיבה 1 כי המשיב 3, שמעולם לא עבד ולא החתים כרטיס עד לגילוי, עובד במקביל במקום אחר כמשגיח כשרות באותן שעות עבודה בהן הועסק על ידי המשיבה 1.

מבקר העירייה העביר דו"ח קשה ביחס להעסקת משיב 3, שהועבר למשיבים 1 ו-2.

בעתירה שהוגשה לבית משפט זה בתיק עת"מ 313/07 נקבע כי לא הובאו ראיות המניחות את הדעת ביחס לתקינות העסקתו של משיב 3, ולאור טענת העותר, הועבר העניין ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לשקול אפשרות לבדוק את העניין וליתן את הדעת של מכלול טענות העותרים, בשים לב לכך שלא הביאו את הראיות הדרושות להוכחת טענותיהם.

ב.בהמשך לכך, לאחר שמשיב 3 הודח מתפקידו ומונה מנכ"ל חדש למשיב 2, התכנסה ועדת משמעת שדנה בעניין וקבעה שיש להדיח את המשיב 3. החלטה זו לא מומשה עד למועד הגשת העתירה. החלטה זו לא כובדה, על אף חוות הדעת של היועץ המשפטי של המשרד ועו"ד חגי אברהמי שכתבו לבג"ץ, מיום 30.6.10, שהעסקתו של משיב 3 נעשתה שלא כדין.

העותר ששימש בעבר כיו"ר המועצה הדתית שלח מכתבים בעניין ליועץ המשפטי לממשלה, שלא נענו עד ליום הגשת התביעה.

3.המשיבה 1 אישרה בטיעוניה את טענות העותר.

4.לטענת המשיב 2

א.אין בעתירה כל סעד אופרטיבי המופנה למשיב 2 או כל החלטה אותה מבקשים לתקוף. משיבה 1 הינה מעסיקתו של משיב 3, ומשיב 2 משמש כגוף המפקח על פעילות משיבה 1.

לגוף העניין, במשיבה 1 מונה מזמן מורשה חתימה זמני. מורשה החתימה פנה למשרד לשירותי דת בעניין הדחתו של משיב 3, בעקבות התנהלות בעייתית של משיב 3, ובשל אי תקינות מנהלית בתפקודו של העובד. בתגובה לכך הודיע המשרד כי יש באפשרותו להתחיל בהליך פיטורים, לאחר קיום שימוע, ולמנות נציג להליך השימוע. להליך השימוע לא התייצב משיב 3, אלא בא כוחו. המועצה הדתית ביקשה בגיבוי המשרד להפסיק את העסקתו של המשיב 3, לאור העובדה שמשיב 3 התקבל לעבודה ללא תקן, בניגוד להורות המשרד וללא תקנון. מורשה החתימה טען כי משיב 3 אינו סר למשמעתו, עובד בעבודה כפולה בשעות חופפות, מדווח דיווחים כוזבים, ומטעם זה ביקש להפסיק לשלם את שכרו. המשרד תמך בעמדת מורשה החתימה. גם מורשה החתימה, ששימש כפקיד בעת הגשת העתירה, פנה למשרד לשירותי דת בעניינו של משיב 3, ונענה כי יש באפשרותו להתחיל בהליכי פיטורין, ככל שהוא סבור כי תפקודו לוקה בחסר, והודיע כי יש לבצע את ההליך בתיאום וליווי של הלשכה המשפטית של המשרד.

ב.משיב 3 מועסק כעוזר לראש המועצה הדתית, כאשר משרה זו אינה מתוקננת, ולא ניתן אישור מנהל הרשות דאז, מר מאיר שפיגלר, להעסקת משיב 3. כמו כן ניתנה הוראה האוסרת על קליטת כוח אדם למועצה הדתית, תוך התייחסות מפורשת לשאלת העסקתו של משיב 3, ללא אישור מתאים. לאור זאת התבקש ראש המועצה הדתית דאז, מר יצחק אמור, להעביר לידי המשרד את פרטי המשרה והתקן בהם מועסק משיב 3, וצוין, כי ככל שלא יתמלאו התנאים הדרושים להעסקתו, על ראש המועצה הדתית לדאוג לקבלת האישורים המתאימים מבחינת תקנון, ולאור קשרי המשפחה של משיב 3, עם עובדי המועצה הדתית. כמו כן התבקשה התייחסותו לפסק הדין של בית משפט זה, בעת"מ 313/07.