חוסין נ' מדינת ישראל

1.לפני עתירה מנהלית למתן צו שיורה למשיבה להתקשר עם העותר בהסכם מכוחו תתאפשר לעותר גישה לקניינו מהדרך הגובלת , בין בדרך של רכישה ובין בדרך של מתן זיקת הנאה.

2.העותר, סלאח נימר חוסין (להלן: "העותר"), הינו הבעלים של חלקה 50 בגוש 19419 באדמות דיר חנא (להלן: "חלקת העותר") והמשיבה, מדינת ישראל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, הינה הבעלים של חלקה 27 בגוש 19419 בשטח של 9,501 מ"ר, הגובלת בחלקת העותר כמו גם בחלקות רבות אחרות לאורכה.

3.חלק מחלקת המדינה, הגובל בחלקת העותר, משמש למעבר לחלקת העותר, עליה בנוי ביתו.חלק זה מסומן במפת מדידה שהוגשה על ידי העותר במספר 27/1 בשטח של כ- 62 מ"ר (להלן: "חלק המדינה"). בצידה השני גובלת חלקת המדינה בדרך הסלולה (כביש מס' 22), ממנה מבקש העותר את המעבר לחלקתו. העותר טען כי קיבל היתר בניה, בו מסומנת חלקת המדינה כדרך הגישה היחידה לחלקתו וכי חלקת המדינה ניתנת לניצול רק על ידי העותר ובני משפחתו.

4.העותר פנה אל המשיבה וביקש לרכוש את חלקת המדינה ביום 1.2.15. המשיבה דחתה את בקשתו, ולפיכך הגיש העותר נגד המדינה מספר תביעות :

ת.א 36177-11-15 שהסתיים בהסכם פשרה לפיה המשיבה תבחן את בקשת העותר "ללא דיחוי, בהתאם לנהליה ובמסגרת לוחות הזמנים הקבועים בתוכנית העבודה שלה". (להלן: "הסכם הפשרה") ו-ת.א 27341-05-17 אשר נמחק מחוסר סמכות עניינית.

5.בהתאם להסכם הפשרה פנה העותר אל המשיבה בבקשה להקצות לו את חלקת המדינה בפטור ממכרז (להלן: "הבקשה").

6.במכתב מיום 24.12.17 דחתה המשיבה את בקשתו של העותר, הן מהטעם שהעותר לא המציא את כל המסמכים הדרושים לבחינת בקשתו והן מאחר "ועולה כי הקרקע המבוקשת להקצאה הינה קרקע תפוסה שלא כדין, ולאור תיקון מס' 11 תשע"ו- 2016, ס' 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, בקשתך נדחית".

7.נוכח דחיית הבקשה הגיש העותר עתירה זו.

8.לטענת העותר, הגישה היחידה לביתו הינה דרך מעבר בחלקת המדינה, המהווה שארית שטח של כ-70 מ"ר. שארית זו, נוצרה לאחר סלילת דרך מס' 22 על-ידי הרשות המקומית ובהסכמת המשיבה. כמו כן טען כי הוא משתמש בחלקת המדינה לצורך מעבר לביתו כבר יותר משני עשורים ולפיכך הוא מבקש כי תינתן לו זיקת הנאה בחלקת המדינה, או לחלופין, כי המשיבה תמכור לו את חלקת המדינה ללא הליך של מכרז.