עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לעניינים מנהליים
|
39128-04-16
23/03/2017
|
בפני השופטת:
ריבי למלשטריך-לטר
|
- נגד - |
עותרת :
לילא שוקחה עו"ד סארג'י
|
משיבה:
עיריית חיפה גינת עו"ד גינת
|
פסק דין |
1. העותרת הגישה עתירה על מנת שבית המשפט יקבע כי היא איננה חבה בתשלום דמי הארנונה והחוב הנטען בגין הנכס הרשום בספרי העירייה כנכס מס' 1061906, המצוי ברח' העצמאות 58 בחיפה (להלן: "הנכס") מטעמים של התיישנות, שיהוי בהליכי גבייה וניתוק הזיקה בשל מניעות חוקית ופיזית להשתמש בנכס למטרת השכירות.
2. סכום החוב שנדרש על ידי המשיבה הינו ביום התשובה לעתירה(8.5.16) בסך של 930,646 ₪. לפי מסמכים שהוצגו (נספח א לכתב התשובה) מדובר בחוב לגבי תקופה שהתחילה עוד טרם 1996, שכן יתרה עוברת לתחילת שנת 1996 היתה 20,543 ₪, ועל אף ששולמו במהלך התקופה סכומים שונים, אין בכל שלב שהוא במהלך התקופה איפוס של סכום החוב. (לפי מכתב העיריה הדרישה לתקופה משנת 1995 ועד 31.12.15 בערך של 20.1.16 היתה בסך של 888,165 ₪).
3. עובדות הרקע
3.1העותרת ובנה ווסים הינם דיירים מוגנים בנכס בהתאם להסכם שכירות מיום 01.01.1995 (נספח 4 לעתירה) שנחתם בינם לבין בעלי הנכס, מסדר הכרמליתים בחיפה (להלן: "המסדר"). סעיף 7 בהסכם השכירות קובע כדלקמן:
"7. השוכר מתחייב להשתמש במושכר ובחלק חלק ממנו אך ורק למטרת עיסוקיו, דהיינו, ממכר דברי מאכל ומזון (מכולת).
האמור בסעיף זה, הינו סעיף עיקרי והפרתו מהווה הפרה יסודית של ההסכם."
כבר כאן אציין כי המושכר הושכר לעותרת ובנה כשבו בנויה גלריה (קומה עלית פנימית) שנבנתה בשנת 1956 (כפי שעולה מפסק דין חלוט של בית הדין לשכירות בחיפה מיום 18.5.14).
3.2 עד שנת 1992 ניהל בעלה המנוח של העותרת בנכס חנות מכולת למסחר במזון. לאחר פטירתו, נרשמה העותרת כעוסק מורשה, ויחד עם בנה המשיכה לנהל את החנות, במסגרת הסכם הדיירות המוגנת שנחתם.
3.3 אלא שהעותרת ובנה נהלו את העסק ללא רשיון עסק. לפי הרשום בעתירה השניים הורשעו בגין ניהול עסק ללא רשיון, החנות נסגרה בדצמבר 1998 ובאפריל 99 בוטל גם רישום העותרת כעוסק מורשה.
3.4 בן העותרת המשיך לעשות בנכס שימוש זמני כמחסן, לא צוין עד מתי, ושלם תשלומים על חשבון חוב הארנונה במהלך השנים 1999-2006 כאשר שיקים רבים חזרו מבלי שנפרעו (ראו הפירוט בנספח א לכתב התשובה).
3.5 בשנת 2003 נותקה אספקת המים לנכס ובשנת 2005 נותקה גם אספקת החשמל לנכס.
3.6 צורף תיעוד על כך שבקשה של בן העותרת לקבלת רשיון עסק לממכר מצרכי מזון נדחתה ביום 13.12.06 בשל הסיבות הבאות – לא הוצא היתר בניה לגלריה, משרד הבריאות התנגד בשל ליקויים תפעוליים ונדרש אישור משרד הבריאות ושירותי הכבאות. לפי פסק הדין של בית הדין לשכירות, הוגשה חוות דעת מומחה שאישרה כי לפי דרישת שירותי הכבאות יש לפתוח פתח מילוט ולפי דרישת משרד הבריאות יש לחדש את השירותים ולצקת משטח בטון על הרצפה. כך בדרישה מסוף שנת 2006.
3.7 המסדר לא נעתר לשינויים המבוקשים על ידי בן העותרת ולא היה מוכן להשתתף בעלויות של היתר הבניה לגלריה. לפיכך הגישו העותרת ובנה תביעה לבית הדין לשכירות ביום 10.10.07 (תיק ש' 76/07).
3.8משא ומתן שנוהל בין הצדדים לא צלח, וביום 18.5.14 (מהלך של כשבע שנים ) ניתן פסק דין בבית הדין לשכירות המחייב פתיחת פתח מילוט בקיר המערבי כדרישת הכבאות (בן העותרת בקש את פתח המילוט בקיר המזרחי, אך לבסוף במהלך ההוכחות בבית הדין לשכירות נעתר לפתח בקיר המערבי). הותר בפסק הדין חידוש השירותים בנכס וכן ציפוי הרצפה, וכן המסדר חויב לחתום על גרמושקה לאישור הגלריה בהתקיים שני תנאים: הגרמושקא לא תכלול שינויים נוספים מעבר לאלו שהותרו בהכרעת פסק הדין, וכי העותרת ובנה יחתמו קודם על התחייבות כלפי המסדר לשאת בהיטל השבחה, אם יחול, וכל הוצאה הכספית לרבות אגרת הבקשה, ככל שתחולנה. זאת בשל כך שהעותרת ובנה הם אלו שחפצו בהשארת הגלריה על כנה, בעוד שהמסדר היה מוכן לוותר על השארתה.