עת"מ 38724-06-14 קיבוץ מעגן מיכאל,מס' אגודה 570004515 נ' מועצה מקומית פרדיס ואח'

בתיק זה הוגשה עתירה להורות על בטלות החלטת הועדה המרחבית לתכנון ולבניה לאשר תכנית מתאר מקומית 353-0173005 "הרחבת דרך מס' 21 צפון פרדיס", העשויה לפגוע במקרקעי העותר. לאחר דיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן בהסכמה צו זמני המשעה את כניסת התוכנית לתוקף. הצדדים נשאו ונתנו והגיעו להסכמה לפיה, מבלי להודות בטענות כל צד על משנהו, "היות וטרם נשמעה התנגדות העותר, הרי בטלה החלטת הועדה לאשר את התוכנית". הוסכם, כי תוגש התנגדות שתדון על ידי הועדה. הצדדים לא הסכימו על הוצאות ההליך, ובענין זה הוגשו טיעוניהם.

העותר טען, כי העתירה המינהלית באה לעולם עקב נסיונה של המועצה המקומית להוביל לאישור התוכנית במחטף, בלי ידיעת העותר, ותוך שהיא מציגה עצמה כגוף היחיד שלו ענין בקרקע, ותוך שהועדה אינה מגלה את הפרטים שניתן היה להבין מהם שהתוכנית לא פורסמה כדין ומבלי שנשלחה לעותר הודעה כבעל נכס גובל. העותר הציג את סכום ההוצאות שהוצאו על ידו בפועל, בסך 2,325 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 33,400 ₪ בתוספת מע"מ.

המשיבה 1 טענה, שלא היה מקום להגשת העתירה שכן העותר לא מיצה את ההליכים כלפי המועצה, בכך שלא פנה אליה קודם לכן, ולא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. לטענתה, הפירסום נעשה כדין והעותר שגה באי הגשת התנגדות. עוד נטען, כי ההוצאות מנופחות ביותר ואינן עולות בקנה אחד עם העבודה שהושקעה.

אף המשיבה 2 טענה כי העותר לא מיצה את ההליך קודם להגשת העתירה, וכי אילו פנה והסב את תשומת הלב לפגם שנפל לדעתה בפרסום התוכנית, היה יכול לחסוך את הוצאותיו, אלא שאצה לו הדרך. לטענתה, לא נפל כל פגם בהתנהלות המשיבה 2. הפרסום בוצע כדין. העותר התרשל בכך שלמרות שידע שעומדת להיות מפורסמת תוכנית, כשלה חברה לפירסומים ששכר ולא העבירה לו מידע על הפירסום.

אני דוחה את הטענה שאילו היה העותר פונה תחילה למשיבות, היו נחסכות הוצאות ההליך. עובדה, שכאשר פנה העותר בעתירה לבית המשפט, לא הסכימו המשיבות לטענות העותר, אלא טענו, ולמעשה הן ממשיכות לטעון גם בהקשר לפסיקת ההוצאות, שלא נפל כל פגם בהתנהלותן. ההנחה, שאילו פנה העותר באופן טענות למשיבות ישירות, היו מסכימות ומתקנות את הפגמים, ורק כאשר פנה לבית המשפט דחו את טענותיו, היא טענה בלתי סבירה בעליל. מכאן, שאילו פנה העותר פנייה מוקדמת, היה נענה בסירוב, והדבר לא היה חוסך הוצאות, אלא מאריך את הזמן עד לעיכוב מימוש התוכנית.

אני דוחה את הטענה שלא נפל פגם במעשי המשיבות. ראשית, המשיבות הסכימו לנוסח שלפיו טרם נשמעה התנגדות העותר, והיות וכך, "בטלה החלטת הוועדה". החלטת הוועדה בטלה רק אם היה צריך לשמוע את התנגדות העותר ולא ניתן מקום לכך. אם הפירסום היה כדין, וניתנה לעותר הזדמנות מספקת להגיש התנגדות, הרי למרות שטרם נשמעה התנגדותו, לא בטלה החלטת הוועדה, אלא לכל היותר ניתן לבטלה. שנית, כעולה מהראיות לכאורה שכבר נשמעו בפני, המשיבה 1, המועצה המקומית, הציגה עצמה בתקנון התוכנית כגוף היחיד שלא ענין בקרקע, למרות ידיעתה על טענות העותר ועל זכויותיו. בנסיבות אלה, לא מובנת הטענה שלא נפל פגם במעשיה. שלישית, אילו בדקה הועדה כראוי את הנתונים, היה עליה לגלות שמצגה של המועצה אינו נכון, וכי הפירסום אינו נעשה כיאות. כך אירע, שנודע לעותר על התוכנית רק במסגרת הליך אחר.

על כן, מן הראוי לחייב את המשיבות בהוצאות, בשים לב לעובדה שההליך הסתיים בפשרה לאחר צו זמני שניתן בהסכמה, שלאחר דיון.

יש לחלק בין המשיבות. המשיבה 1 היא שהובילה את המהלך בצורה פגומה, והמשיבה 2 אחראית רק לכך שלא גילתה את הפגמים. על כן, אחלק את שיעור נשיאת ההוצאות כך שהמשיבה 1 תשא בשני שלישים והמשיבה 2 בשליש מההוצאות.

אני דוחה את הטענה שההוצאות מנופחות. אכן, עלות שכרם של מייצגי העותר גבוהה, אבל העקרון בפסיקת הוצאות הוא שאין מדובר בעונש או פרס על התנהלות כזו או אחרת, אלא במחיר שבו נושא הצד שהפסיד את ההליך. לפי נוהל נשיאת בית המשפט העליון, " בקביעת שיעור שכר טרחת עורך הדין ייפסק ככלל שכר טרחה ריאלי שהוצא בפועל, ובלבד שהמדובר בשכר טרחה הכרחי, מידתי וסביר בנסיבות העניין. בעניין זה רשאי בעל-דין להגיש במסגרת הסיכומים הסכם שכר-טרחה בכתב שנערך בינו לבין עורך-דינו וכן תיעוד בדבר תשלום בפועל." העותר הגיש ראיות מספיקות לכך שאלה הסכומים ששילם. מספר שעות העובדה – 49 – מתאים לעבודה שהיה צריך להשקיע בענין זה. אילו היה ההליך ממשיך להתנהל, היה סכום שכר הטירחה רק עולה ועולה בהתאם. בהתחשב בשלב שבו הסתיים ההליך בהסכמה, כך שקיים שיעור מסויים של אי וודאות באשר לתוצאות אלמלא הסכימו הצדדים,, אני קובע שעל המשיבות לשאת בהוצאות העותר, בחלוקה כפי שקבעתי, בסך 2,325 ₪ ועוד 29,500 ₪ כולל מע"מ עבור שכ"ט עו"ד. לסכומים אלה יווספו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה עד לתשלום בפועל.