עת"מ 38487-04-12 ד' נ' מדינת ישראל

1.העותר הוכר, לאחר גלגולים משפטיים וארוכים שנמשכו שנים רבות, כנכה בשיעור של 50% אשר למחציתם (25%) קשר סיבתי לאירוע תאונתי (מיום 3.7.88) שאירע במהלך שירותו הצבאי (זאת בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 20.2.11 בתיק ע.א. 37064-03-10).

קצין התגמולים החליט כי דרגת נכותו זו (25%) הינה בתוקף מיום 19.5.03 – שנה בטרם פנה העותר לקצין התגמולים בבקשה לעיון מחדש בשיעור נכותו בהתאם לסעיף 35 לחוק הנכים – ובעקבות כך שולמו לו הפרשי התגמולים, עפ"י חוק הנכים, החל מאותו המועד (9.5.03).

לעומת זאת, ההטבות הנוספות (שאינן מכוח החוק) הניתנות עפ"י "הוראות אגף שיקום נכים מס' 80.23" (להלן ן- הוראה 80.23) שולמו לו החל מפברואר 2011 (החזר שכר לימוד לילדיו) ומיוני 2011 ("ניידות" ו"החזר מס").

קצין התגמולים נימק זאת בכך שהמדובר בהטבות שאינן קבועות בחוק הנכים אלא בהוראות אגף השיקום. בהתאם להוראה 80.23 ועפ"י סעיף 10 הימנה – לשיטת המשיב – המועד הקובע לתחילת תשלומי ההטבות בעניין העותר הינו ממועד פסק דינו הנ"ל של ביהמ"ש המחוזי בו נקבע כי 50% מנכותו (דהיינו 25% נכות) קשורים סיבתית לשירותו הצבאי (ולא 10% מהנכות כפי שנקבע בתחילה וגם לא 100% כפי שנקבע בוועדת הערעורים בהמשך).

בעתירתו טען העותר כי הוראת סעיף 10 להוראה 80.23 אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הנכים – ועל כן דינה להתבטל.

בנוסף טען העותר כי הוראת סעיף 10 להוראה 80.23 עניינה בשיעור נכות שהוגדל על ידי "ועדה רפואית עליונה או ביהמ"ש מחוזי ביושבו כערכאת ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה".

בעניינו של העותר דנן נכותו הכוללת בשיעור 50% נקבעה עוד ב- 1995 על ידי ועדה רפואית – ואיש לא חלק על כך.

המחלוקת הייתה מה החלק מאותה הנכות הקשור סיבתית לשירותו הצבאי – וזו הוכרעה בפסיקתו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בפברואר 2011. על כן, אין המדובר בקביעת "ועדה רפואית עליונה" לעניין עצם אחוזי הנכות ושיעורה או בפסק דין של ביהמ"ש המחוזי בערעור על החלטה שכזו, אלא בפסיקה שעניינה שיעור הקשר הסיבתי של נכות רפואית נתונה.

על כן, כך הטענה, לא חלות הוראות סעיף 10 להוראה 80.23 אלא הוראות חוק הנכים (לעניין מועד תחילת תשלום התגמולים) בסעיף 35 הימנו, וכי העותר זכאי לתשלום ההטבות ממאי 2003 – כמפורט לעיל.

2.העתירה הוגשה באפריל 2012.

ביום 28.5.12 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר דיוני מוסכם.

בהסדר זה הודיעו הצדדים כי אותה שעה תלוי היה ועומד בביהמ"ש העליון עע"מ 7335/10 מ. לופו נ. קצין התגמולים הנוגע "לסוגיות העולות במסגרת העתירה שבנדון" (להלן – "עע"מ לופו").

על כן הסכימו הצדדים להמתין להכרעה שתינתן בעע"מ לופו – ובעקבותיו "יודיעו הצדדים לביהמ"ש אם וכיצד הם מתכוונים לנהל את העתירה".

לאור הסדר דיוני זה הורה בית משפט זה (כב' השופטת ר. אבידע) ביום 29.5.12 על התליית ההליכים בעתירה זו.

3.והנה, ביום 29.12.2013 נפסק הדין בעע"מ לופו.