עת"מ 36482-11-14 מריד ואח' נ' משרד הבריאות מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים ואח'

עתירת בוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל, המבקשים לעבור הסמכה בישראל, אשר נדרשו לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית לקראת ההסמכה (להלן: "בחינת טרום הסמכה") ואשר לצורך הכנה לקראתה, השתתפו בקורס הכנה במשך כשישה חודשים בבית החולים האנגלי נצרת, EMMS, משיב 2 (להלן: "בית החולים האנגלי" או "בית החולים").

הרקע לעתירה

1.קורס ההכנה לבחינות טרום הסמכה של בית החולים האנגלי (להלן: "קורס ההכנה" או "הקורס") הוכר על ידי מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות (להלן: "המנהל" ו"המשרד" בהתאמה). בסיום קורס ההכנה נבחנים המשתתפים על כל החומר הנלמד במתכונת של בחינת הרישוי (להלן: "מבחן מתכונת"). מי שעובר את הקורס ואת מבחן המתכונת ומקבל בסופו ציון שמעל 70, זכאי לתוספת של 10 נקודות לתוצאות שיקבל בבחינת טרום הסמכה (להלן: "ציון מגן"). העותרים השתתפו בקורס ההכנה של בית החולים האנגלי אשר הסתיים ביום 24.1.14. ביום 9.2.14 נבחנו העותרים בבחינת מגן ראשונה (מועד א') וביום 17.2.14 נבחנו שניים מבין העותרים (מספר 5 ו-6) בבחינת מגן שניה (מועד ב'). כל משתתפי קורס ההכנה של בית החולים האנגלי, והעותרים ביניהם, נכשלו בבחינה במועדים א' ו-ב'. תוצאות הבחינות בשני המועדים הועברו על ידי המשרד למנהלת הקורס בבית החולים (להלן: "מנהלת הקורס") ביום 12.3.14. העותרים נכשלו גם בבחינת טרום ההסמכה הממשלתית שנערכה ביום 20.2.14 (להלן: "בחינת ההסמכה הראשונה") וביום 2.6.14 פנו באמצעות בא כוחם למנהל בטענה, כי לא קיבלו את תוצאות ציוני המגן במועדי א' ו-ב' וכל שנודע להם הוא, כי נכשלו במועד א' ואלה מבניהם שנגשו למועד ב' נכשלו שוב. לפניה זו השיב המנהל ביום 10.6.14 כי העותרים אכן נכשלו בשני מועדי הבחינה וכי ציוני הבחינות הועברו למנהלת הקורס בלא שהוברר מדוע לא הועברו לעותרים. במסגרת זאת הודיע המנהל לב"כ העותרים כי הוחלט, בצעד חריג, לקיים מבחן מתכונת נוסף במועד מיוחד (מועד ג') ולאפשר לכל תלמידי הקורס להשתתף בו. מועד ג' כאמור, נקבע ליום 21.7.14 וגם בו לא הצליח איש מהנבחנים לקבל ציון העולה על 70% באופן שיזכה אותו בציון מגן. בשל פניית מנהלת הקורס למשרד בחודש ספטמבר, בה ביקשה לקבל מסיחים בבחינה כנכונים, בעקבותיה בוצעה בדיקה חוזרת של המבחנים, נשלחו הציונים למנהלת הקורס רק ביום 23.9.14 ותיקון לגבי נבחן אחד נשלח ביום 20.10.14 ולפיהם אף אחד מהנבחנים במועד זה לא עבר את הבחינה. בחינת טרום ההסמכה שהתקיימה ביום 21.10.14 (להלן: "בחינת ההסמכה השניה") העבירה את עותר 4 גם ללא ציון מגן. ביום 17.11.14 הוגשה העתירה דנן.

טענות העותרים

2.העותרים בקשו לקבל לידיהם את תוצאות הבחינות המסכמות בקורס, של כל אחד משלושת המועדים וכן שתינתן להם זכות עיון בכל אחת מן הבחינות, על מנת שתמומש זכותם לערעור. לטענתם, המשרד הכשיל אותם משיקולים חוץ-אקדמיים, למרות שחלקם הגדול עבר, למצער, אחת משתי הבחינות הראשונות, אך בשל התנהלות חסרת שקיפות של המשיבים כלפיהם, נבצר מהם לעמוד על מצבם העובדתי הנכון של הדברים. לטענתם, הם ניגשו לבחינה במועד ב' בלי לדעת אם עברו את הבחינה במועד א', וניגשו לבחינת ההסמכה הראשונה, מבלי לדעת מה היו הציונים בבחינות המגן בשני המועדים. לטענתם, אף ניגשו לבחינה במועד המיוחד (מועד ד'), מבלי לדעת מה היו תוצאות שתי הבחינות במועדים הקודמים. רק ביום 21.10.14 נמסרו להם ציוני הבחינה במועד המיוחד ולפיהם, כשלו באופן גורף. באופן כזה, לא יכלו לערער או להשיג על ציוני הבחינה וכעת עומדים הם בפני שוקת שבורה מאחר וכשלו במועד המיוחד ואינם זכאים עוד להשתתף בקורס ההכנה וממילא לא יוכלו לקבל ציון מגן. לטענת העותרים לא סביר כי חלק מאלה שכשלו בבחינה במועד המיוחד עברו את הבחינה הממשלתית אך ללא ציון הפקטור, כיוון שהבחינה הממשלתית היא בעלת רמת קושי גבוהה בהרבה מאשר בחינת המגן. הם טענו אפוא, לפגיעה אסורה בחופש העיסוק שלהם, שכן החלטת המשיבים פוגעת בזכותם לעסוק במקצוע הרפואה שרכשו בחו"ל. הסעדים שביקשו העותרים הם: פרסום תוצאות הבחינה לשני המועדים הראשונים; הכרה בתוצאות הבחינה כמזכות בציון המגן; עריכת הבחינה במועד מיוחד נוסף או עריכת קורס חדש; מתן נימוק לכישלון כל הנבחנים במועד המיוחד ולפסילת מבחנים בהם לא ניתנו ציונים; להורות למשיבים להסביר את אי מתן הציונים לבחינה בשני המועדים הראשונים; לתת צווים להבטחת קיום הסעדים המבוקשים.

טענות המשיבים

3.לטענת המשרד, יש לדחות את העתירה על הסף בשל שיהוי, מניעות והעדר עילה ביחס לבחינות במועדים א' ו-ב'. לשיטתו, העותרים המתינו כתשעה חודשים לפני הגשת העתירה כדי להתייחס לכישלונם בשלושת המועדים, לכן לוקות טענותיהם בשיהוי ניכר ואף בהשתק הטענות בנוגע למבחנים במועדים א' ו-ב'. משמסר המשרד את תוצאות הבחינות למנהלת הקורס, הייתה היא אחראית להודיע עליהן לנבחנים והמשרד יצא ידי חובתו, כך שדין העתירה כנגדו להידחות על הסף מחוסר עילה. בנוסף, הואיל והעותרים לא פנו לגורם כלשהו במשרד בבקשה להכיר בציוני המגן או לעריכת מבחן מיוחד נוסף במועד ד', דין העתירה להידחות נוכח אי מיצוי הליכים. בנוסף נטען כי יש לדחות את העתירה גם לגופה, הואיל והעותרים לא הצביעו על פגם כלשהו שנפל בהתנהלות המשרד, לא כל שכן פגם המצדיק מתן צו עשה המחייב קיום מבחן במועד ד'. לטענתו, עתירת עותר 4 ממילא מתייתרת, לאור צליחת בחינת טרום ההסמכה האחרונה ועתירת יתר העותרים מתייתרת, כיוון שממילא לא היו עוברים אותה, גם לו היו ניתנות להם 10 נקודות בונוס. לכן, כישלונם של העותרים לא נבע מפגם בבחינות אלא מחוסר ידע מספק.

לטענת השיהוי ניתנה תשובה נפרדת של העותרים, בה טענו כי לא דבק כל שיהוי בעתירה בנוגע לבחינה במועד המיוחד ולא השיבו לטענת אי מיצוי ההליכים והיעדר העילה.

4.לשלמות התמונה נציין כי בית החולים האנגלי טען, כי הוא מפעיל את הקורסים והבחינות האמורות על פי הנחיות המשרד והדין הרלוונטי, במקצועיות ובשקיפות מלאה. עריכת הבחינות ובדיקתן התבצעה על ידי המשרד ומבלי שתהיה לו יד בדבר או למצער בהחלטה על פרסום הציונים. מכל מקום, הוא פרסם את הציונים למשתתפים עם קבלת הציונים הסופיים מהמשרד, ואת הציונים הסופיים של הבחינה במועד המיוחד קיבל ופירסם רק ביום 20.10.14.

דיון והכרעה

5.לטענת המשרד ישנם שני טעמים לדחיית העתירה על הסף: טעם אחד הינו שיהוי בהגשת העתירה וטעם שני הינו אי מיצוי הליכים. לעניין השיהוי בהגשת העתירה, מסכים אני עם טענת המשרד, כי העותרים ידעו על כשלונם בבחינה בשני המועדים הראשונים, לכל המאוחר, בחודש מרץ 2014. לא זאת כי אף זאת, העותרים פנו למשרד באמצעות עו"ד אדם פיש מטעמם ולאחר מכתבו מיום 2.6.14, בו טען בפני המשרד כי הבחינה בשני המועדים הראשונים הייתה קשה באופן בלתי סביר ודרש לקבל את ציוני הבחינות במועדי א' ו-ב', השיב המשרד כי הציונים הועברו לבית החולים האנגלי זה מכבר והועברו פעם נוספת בעקבות המכתב. מכל מקום, ניתנה לעותרים הזדמנות חריגה נוספת להבחן בקורס במועד ג'. הימנעותם של העותרים מהגשת העתירה מאז חודש יוני ועד למועד הגשת העתירה בחודש נובמבר עולה כדי ויתור על טענותיהם בכל הנוגע לבחינות במועדים אלה ויש בחלוף הזמן מאז כדי לבסס טענת המשרד לשיהוי שדבק בעתירה. מכאן שדין טענות העותרים בכל הנוגע למבחנים במועדים א' ו-ב' להידחות.