עת"מ 35464-07-14 פישאייה נ' משרד הפנים

הרקע לעתירה ולבקשה לצו ביניים:

העתירה הוגשה נגד הוראת שהייה אשר הוצאה לעותר/המבקש על ידי המשיב לפיה התבקש העותר/המבקש להתייצב במרכז השהייה הפתוח למסתננים "חולות" בהתאם להוראות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות") והנהלים שקבע המשיב לצורך יישום התיקון לחוק. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים ו/או צו ארעי במסגרתה מבוקש לעכב את השמת העותר במתקן השהייה ולחדש את האשרה הזמנית שהייתה בידו טרם מתן הוראת השהייה במתקן. יצויין כי צו ארעי ניתן והוארך עד למתן החלטה בבקשה לצו ביניים.

העותר, נתין אריתריאה, יליד 1988, רווק ללא ילדים, הסתנן למדינת ישראל בינואר 2008 (או בדצמבר 2007). אין לו משפחה בישראל.

בהתאם למדיניות שהייתה נהוגה באותה עת קיבל העותר רישיון שהיה זמני, שהוארך מעת לעת בהתאם למדיניות, עד שביום 17.10.13 ניתן לו רישיון שתוקפו עד ליום 31.1.14 ומהעת הזו שהה העותר ללא רישיון ועשה דין לעצמו. ביום 6.10.12 ניסה העותר לצאת מהארץ באמצעות דרכונו האריתראי עם אשרה לספרד. בבירור שנעשה בביקורת גבולות התגלה שמדובר במסמך מזויף ומשכך יציאתו סורבה. ביום 17.6.14 הגיע העותר למשרדי הרשות והוא הוזמן לתשאול שייערך לו ביום 25.6.14 כשבמקביל ניתן לו רישיון עד לאותו המועד. ביום 25.6.14 נערך לעותר תשאול כאשר במהלכו ציין שהסתנן ארצה ממצריים בדצמבר 07', לדבריו אינו נשוי ואין לו בני משפחה בארץ, כרגע הוא מתנדב בכנסיה, אין לו בעיות רפואיות, לדבריו משפחתו בהולנד ובסויצלנד ובכוונתו להגיש בקשה למקלט מדיני. מהתשאול עלה כי הוא עונה על הקריטריונים לזימון מסתנן למרכז השהייה ונמסרה לו ההחלטה המורה לו להתייצב במתקן השהייה לא יאוחר מיום 27.7.14. נגד החלטה זו הוגשה העתירה.

טענות המבקש בבקשה לצו ביניים:

המבקש טוען כי ביום 16.7.14 הגיש בקשה רשמית למקלט מדיני. נטען כי לאור פסקי דין שהתקבלו בבתי משפט לעניינים מנהליים אשר ביטלו הוראות שהייה וקבעו כי הן מנוגדות לתכלית החוק למניעת הסתננות, כאשר הן מופנות כלפי אזרחים זרים החוסים תחת מדיניות אי הרחקה כגון המבקש (עת"מ 10025-05-14 ועת"מ 10022-05-14), סיכויי העתירה הם גבוהים. נטען כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב אינם משרתים את תכלית התיקון לחוק ואינם סבירים.

המבקש טוען כי לאור האמור בכתב העתירה סיכוייה להתקבל אינם משוללי יסוד. נטען כי בבחינת מאזן הנוחות נקבע בדין כי שהייה במתקן השהייה הינה פגיעה בזכות החוקתית לחירות. על כן, נטען כי זכותו של העותר לחירות תיפגע פגיעה אנושה מאי מתן צו ביניים, בעוד שבמידה והעתירה תידחה יוכל המשיב להשימו במתקן השהייה. נטען כי מאחר שהמבקש מתנדב בכנסיה שמטרתה לקרב לבבות בין יהודים לנוצרים, מאחר שהוא שוכר דירה ומאחר שהוא עובד, ייגרם לו נזק אם יצטרך לעזוב את חייו ולהיכנס למתקן השהייה ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

כן נטען כי המבקש היה כלוא באריתריאה מספר חודשים בתנאים קשים ויציאתו הבלתי חוקית ממדינתו מגדירה אותו באופן אוטומטי כמתנגד למשטר. על כן נטען כי קיימת עילת פליטות בעניינו של המבקש והשמתו במתקן השהייה הינה בלתי ראויה בנסיבות המקרה.

טענות המשיב בתגובה לעתירה ולבקשה לצו ביניים:

המשיב טוען כי דין העתירה להידחות מהטעם שהחלטת המשיב בדבר הפניית העותר למרכז השהייה היא החלטה נכונה וראויה, התואמת את הוראות החוק ונוהלי המשיב, אשר התקבלה לאחר שהמשיב הפעיל שיקול דעת מקצועי וראוי ומבלי שנפלו בו פגמים היורדים לשורשו של עניין. כן נטען כי יש לדחות גם את הבקשה למתן צו ביניים, בין היתר בשל סיכויי העתירה הנמוכים כמו גם משיקולים של מאזן הנוחות.

נטען כי על פי נהלי המשיב קודם להוצאת הוראת שהייה נערך למסתננים תשאול אשר נועד לברר את עמידתו של המסתנן בקריטריונים שקבע המשיב ליישום התיקון לחוק ולברר האם מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הפנייתו למרכז השהייה חרף עמידתו בקריטריונים.